ניסיונות ההחייאה הדיפלומטיים של ביידן בטורקיה

אין זה סוד שהפלישה הצבאית של טורקיה ב-24 באוגוסט לג'ראבלוס, רק 30 ק"מ מהגבול עם סוריה, קשורה פחות למיגור המדינה האיסלאמית (דאעש) ויותר לבלימתן של יחידות ההגנה העממיות (YPG), הזרוע הצבאית של המפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD) בצפון סוריה, כפי שמדווח השבוע ג'נגיז צ'נדאר.

מטין גורג'ן, המצטט מקורות באנקרה, מדווח שאנשי דאעש "נסוגים זה שבועיים מאזור ג'ראבלוס. ב-YPG התכוננו לנוע צפונה כדי לכבוש את ג'ראבלוס, אבל באנקרה הנחיתו עליהם מכת מנע באמצעות [מבצע] מגן הפרת. הפעולה שיזמה אנקרה שבה ומוכיחה כי יעדו האמיתי של המבצע איננו דאעש, אלא בלימת השתלטותם של YPG על צפון סוריה".

בממשל אובמה הצליחו עד כה למנוע הסלמה נוספת בקו השבר הטורקי-כורדי בסוריה, וזה לכשעצמו הישג לא מבוטל. ה-YPG הוא עמוד התווך בכוחות ההגנה של סוריה (SDF), הארגון היעיל ביותר שנלחם בדאעש. ועם זאת, בשבועות האחרונים נדמה שהארגון הכורדי ניסה להתגרות במזלו, למשל באל-חסכה, שם הצליח התיווך הרוסי למנוע עימות בין המשטר הסורי לכוחות YPG, וכך גם במנג'יב ובג'ראבלוס, שם ניסו ה-SDF לכבוש שטחים ממערב לפרת, והפעילו פעמוני אזעקה באנקרה.

הכורדים בסוריה מצאו עיתוי גרוע מאוד להעמיד במבחן את השותפות שלה עם ארה"ב. בטורקיה רווחות תיאוריות הקונספירציה בדבר שותפות כביכול של ארה"ב בניסיון ההפיכה הכושל נגד הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, בחודש שעבר. יחסי ארה"ב וטורקיה מתוחים ממילא, ועל כן נזקקו לאחרונה לניסיונות החייאה דיפלומטיים. בביקורו באנקרה ב-25 באוגוסט הפגין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן תמיכה מלאה בפעילות הטורקית בג'ראבלוס, והדגיש שארה"ב תומכת "בסוריה מאוחדת, ללא שום ישות נפרדת לאורך הגבול עם טורקיה". בכך שרטט ביידן את הקו האדום של ארה"ב, ומן הסתם גם שימח את מארחיו הטורקים, כשהוסיף ואמר: "הבהרנו מעבר לכל ספק לכל אותם אלמנטים שהיו חלק מהכוחות הדמוקרטיים של סוריה ומה-YPG שהשתתפו במהלך, שעליהם לסגת חזרה אל מעבר לנהר. אסור לנו לתת, ובשום פנים ואופן גם לא ניתן להם, סיוע אמריקאי אם לא יעמדו בהתחייבות שלהם, נקודה".

ביידן הבהיר בצורה המפורשת ביותר מהן מגבלות הסיוע של ארה"ב לשותפותיה הכורדיות בסוריה. השאלה הנשאלת כעת האם זה יספק את ארדואן. בדברים שנשא לצדו של ביידן, שוב בחר נשיא טורקיה להשוות בין PYD ל-YPG, וכן בין מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) לבין דאעש וג'בהת אל-נוסרה - "כולם יחדיו הם ארגוני טרור". בארה"ב רואים ב-PYD וב-YPG שותפות למלחמה בדאעש, ולא ארגוני טרור, ומבחינים בין PYD לבין ה-PKK.

מאזן הכוחות בג'רבאלוס עלול לסבך עוד יותר את צעדיה הבאים של ארה"ב בצפון סוריה, בעיקר בהתחשב בתפקידם של הכוחות המיוחדים של ארה"ב באזור. כך מדווח גורג'ן: "הנוכחות הכבדה של כוחות הנדסה ושריון לאורך הגבול הם סימן לכוונתה של אנקרה להקים בסיס קבע בג'רבאלוס, בדומה לבסיס באשיקה הסמוך למוסול בעיראק". צ'נדאר מוסיף וכותב שהצבא הטורקי תיאם את "מבצע מגן הפרת" עם 1,500 מלוחמי צבא סוריה החופשית (FSA), למרות "הרקורד העלוב שלהם" בכל מה שקשור לכיבוש שטחים חדשים. רבים מאנשי FSA הם סלאפים מוצהרים, וכך מוסיף ואומר גורג'ן: "מספרם עשוי לעלות ולהגיע ל-5,000 אלפים לוחמים, אם יצטרפו אליהם עוד כתריסר ארגונים חמושים כמו אחראר א-שאם". אחראר א-שאם הוא בן בריתה של החזית לכיבוש סוריה, כפי שמכנה את עצמו כעת ארגון ג'בהת אל-נוסרה, המסונף לאל-קאעידה בסוריה. בניגוד ל-FSA, ארגונים כמו SDF ו-YPG נמנעו עד כה מבריתות עם החזית לכיבוש סוריה ועם ארגונים סלפים אחרים. 

מטרתה העיקרית של אנקרה - לסכל את הקמתו של חבל כורדי אוטונומי בסוריה - עוררה גם כמה סימנים לשינוי של ממש בגישתה של טורקיה לאסד, כפי שמדווחת אמברין זמאן. יש להניח שארדואן לא יפסיק לתמוך בארגונים החמושים בסוריה, כמנוף למאבק שלו הן בדמשק והן ב-YPG. זמאן כותבת: "יש להניח שבאנקרה יחכו לתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, כדי לאמוד את מדיניות הממשל החדש כלפי סוריה לפני שיבצעו שינויים דרסטיים משלהם". 

אבל באנקרה לא מחכים לבחירות בארה"ב כדי לאתחל מחדש את היחסים עם טהרן, כולל מציאת מכנה משותף בנושא הסורי. שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, ביקר באנקרה ב-12 באוגוסט - רמז נוסף ל"סולידריות" ול"רצון הטוב" בין שתי המדינות בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל. כעבור שבוע, ביקר גם שר החוץ הטורקי מבלוט צ׳בושולו ביקור גומלין בטהרן. עלי האשם מדווח: "האינטרס המשותף לסכל את הקמתה של מדינה כורדית מציב את טורקיה ואת איראן באותה סירה, במיוחד במאמציהן לשמור על סוריה מאוחדת בשלטון ריכוזי אחד. ובמילים אחרות, נראה שטורקיה ואיראן עלו על הדרך הנכונה להשגת פשרה. על אותו משקל, אמר גם בכיר איראני נוסף ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם שבנוסף לפגישות הפומביות שכבר התקיימו או אמורות להתקיים בין בכירים איראנים לטורקים, מתקיימות מאחורי הקלעים גם פגישות בין אנשי צבא וביטחון".

אשר לארה"ב, לפחות לעת עתה, המהמורה העיקרית בדרך לשיפור היחסים עם טורקיה היא סוגיית הסגרתו של פטהוללה גילן. מוסטפא אקיול כותב שארדואן רואה בניסיון ההפיכה נגדו את "11 בספטמבר של טורקיה". הנשיא הטורקי דואג להתחשבן ולתעד "מי איתנו ומי נגדנו", ממש כשם שעשה נשיא ארה"ב ג'ורג' וו׳ בוש לאחר מתקפת הטרור של אל-קאעידה נגד ארה"ב בספטמבר 2001. 

באקלים הנוכחי, קשה לדמיין שטורקיה תשלים עם סירוב לבקשתה להסגיר את גילן לטורקיה, למרות ההסבר המפורט שסיפק ביידן באשר לדקויות החוקתיות והחוקיות של תהליך ההסגרה האמריקאי. ראש הממשלה הטורקי, בינאלי יילדרים, התריע ברוב חוכמתו שהדרך עלולה להיות קשה, כשעמד לצדו של ביידן ואמר שממשלתו של ארדואן רואה בגינוי של ארה"ב לניסיון ההפיכה "הצהרה סופית (ומספקת)" בעניין זה, ובכל זאת "אני בטוח שניהול בריא וזריז של כל התהליך להסגרתו של ראש ארגון הטרור יתקן במהרה את השקפתו של העם ויחזיר אותה למצב העניינים החיובי והנורמלי״.