דילוג לתוכן העיקרי

ארדואן קושר את מסעי הצלב לטרור של ימינו

נשיא טורקיה מביט אחורה אל העבר במקום לבחון את המדיניות הכושלת שלו עצמו; המתקפה בחאלב קרובה מתמיד; האם ישראל שבויה במוסר כפול בכל מה שקשור לטורקיה?
RTX2EPVS.jpg

טורקיה היא כרגע "השחקנית הכי פחות משפיעה"

ג'נגיז צ'נדאר מדווח על הערתו המוזרה של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, כשנשא דברים בארוחת אפטאר של היום השני לחודש הרמדאן, "אלו שקיוו לכבוש את איסטנבול משתמשים היום בארגון הטרור ככלי. הם מבקשים להגשים את משאלת הלב של מסעי הצלב, ועושים זאת היום באמצעות טרור". 

צ'נדאר מציין שהיה זה "מבלבל משהו עבור הקוראים לגלות שנשיא טורקיה מאשים את מדינות המערב בניסיון לחדש את שאיפותיהן להשמיד את טורקיה, במקביל להצהרות של מנהיגי המערב, שגינו בחריפות את פיגוע הטרור באיסטנבול [ב-7 ביוני] ועומדים כאיש אחד לצדה של טורקיה".

בזמן שארדואן מפשפש בהיסטוריה בחיפוש אחר טחנות רוח להילחם בהן, סמיח אידיז מעריך בזמן אמת את השלכות מדיניותה של טורקיה בסוריה.

"השתתפותה של טורקיה במתקפות הללו [בסוריה] הסתכמה במתן היתר למטוסי קרב של הקואליציה שמובילה ארה"ב במלחמה נגד דאעש להמריא מבסיס האוויר באינצ'רליק, ולהפגיז מעבר לגבול עמדות של דאעש בצפון סוריה, בעיקר בתגובה להפגזות של דאעש על טורקיה", כותב אידיז.

"בה בעת, רוב הכוחות הערבים והטורקמנים שזוכים לתמיכתה של אנקרה, ופועלים בחסות המטרייה הכוללת של צבא סוריה החופשי (FSA), ממשיכים להפגין ביצועים עלובים מול דאעש. מצב זה עומד בניגוד מוחלט להתקדמות של כוחות הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), שזוכים לתמיכת ארה"ב, ומורכבים ברובם הגדול מלוחמי יחידות ההגנה העממיות של הכורדים (YPG)".

פהים טשטקין כותב: "הניצחון הלא צפוי של דאעש [נגד הכוחות שזוכים לתמיכת הטורקים באל-ראי] הבהיל מאוד את ממשלת טורקיה והשתיק את ההתנגדות לפעילות משותפת עם ה-SDF שפועל בחסות ארה"ב. המהלומות שהנחית דאעש על ארגונים שזוכים לתמיכתה של טורקיה הפכו לקלף מיקוח עבור הכורדים. הכוחות האלה שפועלים בחסות הטורקים זקוקים כעת לאישור של SDF כדי להשתחרר מהמצור שבו הם נתונים. התנאי שהציב SDF לפתיחת מסדרון ממרעה לחאלב הוא שהארגונים החמושים הזוכים לתמיכת הטורקים יעצרו לאלתר את המתקפות נגד שכונת שייח מקסוד בחאלב. יש המאמינים שכמה מהארגונים הללו יצטרפו בקרוב ל-SDF. כרגע, לפחות שתי יחידות של טורקמנים משתפות פעולה עם YPG, ומוכיחות שהטורקמנים לא נמצאים לגמרי בכיס של טורקיה".

אידיז מסכם וכותב: "אם נביא בחשבון את האובססיה הטורקית המתמשכת לחתור תחת שאיפותיהם של הכורדים, לא נותר לנו אלא לראות עוד כמה זמן תצליח אנקרה להתמיד במדיניות הזו, שאולי מקנה לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן נקודות זכות פוליטיות בקרב תומכיו האיסלאמיסטים והלאומנים מבית, אך ללא ספק מערערת את האינטרסים של טורקיה והופכת אותה לשחקנית הכי פחות משפיעה באזור, אחרי שנים שבהם נתפסה כגורם החשוב ביותר".

טשטקין מדווח בנפרד גם על מוצב בוקולמז שברייהנלי, בגבול בין טורקיה לסוריה, שבו "המראה שנשקף ממגדל השמירה ממחיש בצורה גרפית מאוד את עמדתה של אנקרה בהתקוממות נגד המשטר הסורי. העיניים שאמורות לשמור על הגבול ממרומי המגדל נותרו עיוורות לפרצות שנוצרו לאורך הגבול - בנקודת מעבר בלתי-חוקית שפעלה ממש מול המוצב, ושימשה צינור אספקה עיקרי למורדים בסוריה. פירוש הדבר שהמוצב לא ביצע כלל את משימתו האמיתית".

העניין שגילו הטורקים בקו הגבול נותר ממוקד ברובו הגדול בסיכול כוונותיהם של הכורדים בסוריה, וטורקיה ממשיכה לאכוף הסגר על האזור הכורדי באפרין. טשטקין כותב שאזור אפרין "נתון ללחץ גם בשל מתקפות מצד טורקיה. כשהחלו SDF [הכוחות הדמוקרטיים של סוריה] להרחיב את הטריטוריה שלהם לכיוון עזאז ותל רפעת, הרגו כוחות הארטילריה של טורקיה חמישה תושבים. מאחורי עמדתה הבלתי-מתפשרת של טורקיה קיים החשש מהיווצרות של מסדרון כורדי. מבחינתם של תושבי אפרין, החיבור בין כובאני לאפרין הוא בעל חשיבות עליונה... אזור אפרין תמך מאז שנות ה-80 ב-PKK ובכל התנועות הפוליטיות של הכורדים, כולל PYD, ותושבי האזור פעילים מאוד פוליטית. בקצרה, אפרין חבה את עמידתה נגד ההסגר לטופוגרפיה שלה, הנוחה להגנה, למודעות הפוליטית הגבוהה של תושביה ולאדמה הפורה שבזכותה הם לא גוועים ברעב".

המתקפה על חאלב קרובה מתמיד

הנשיא הסורי בשאר אל-אסד נשבע לכבוש מחדש "כל שעל אדמה" בסוריה, בנאום שנשא בדמשק ב-7 ביוני, לקראת הקרב על חאלב הקרוב מתמיד.

שרי ההגנה של הרוסים, הסורים והאיראנים נפגשו בטהרן כעבור יומיים, כפי שמדווח לאל-מוניטור אראש כראמי.

מוחמד אל-חטיב מדווח השבוע מחאלב על השתתפותה של העיר במתקפה גדולה שיזם המשטר הסורי, בחסות כוחות רוסים ואיראנים. "כדי להטיל מצור על העיר חאלב, מהמרים כוחות המשטר על ניתוק דרך קסטלו, הכביש היחיד שמחבר בין האזורים שבשליטת האופוזיציה בחאלב לבין אזור הכפר שמצפון לעיר, ומשם דרך מחוז אדלב לטורקיה. למען מטרה זו, מפגיז המשטר את הכביש הזה כמעט ללא הפוגה, מאז ההסלמה בהפגזות על חאלב ב-25 באפריל", מדווח אל-חטיב.

אל-חטיב מכיר אמנם בעליונותם של הצבא הסורי ושל בני בריתו, אך מוסיף וכותב: "ג'ייש אל-פתח, ארגון שכולל מספר סיעות אופוזיציה, בראש ובראשונה אחראר א-שאם, לגיון א-שאם וג'בהת אל-נוסרה, תקפו ב-3 ביוני עמדות של כוחות המשטר באזור הכפר שמדרום לחאלב... צעד בלתי-צפוי".

בטור הזה חזרנו ואמרנו לא פעם שהמתקפה בחאלב עשויה לסמן את תחילת הסוף במלחמה בסוריה, ובשבוע שעבר אף הצענו שארה"ב "צריכה לתאם את מאמציה הצבאיים עם רוסיה, כדי להכריע את המלחמה בחאלב ובסוריה כולה; היא צריכה להימנע מההטיה העדתית שכבר קרעה את סוריה לגזרים; והיא צריכה לזנוח לתמיד את הטיעונים המבולבלים שקוראים לתת רוח גבית לשותפיו של ארגון כמו אל-קאעידה".

המוסר הכפול של ישראל לגבי האכזריות של טורקיה

עקיבא אלדר מנתח השבוע את מניעיה של ישראל בניסיון לבנות מחדש את הקשרים עם טורקיה, למרות "המלחמה הנסתרת" של אנקרה בסורים. 

"העיסוק בזוועות שעשתה טורקיה בשנים 1916-1915 מסיט את תשומת הלב ממעשי האכזריות שטורקיה מבצעת בשנים 2016-2015", כותב אלדר. "בשעה שהיא דורשת מישראל לפצות כמה משפחות שאיבדו את יקיריהן במבצע צבאי מטופש ורשלני, טורקיה מפציצה במכוון ריכוזי אוכלוסייה כורדיים בדרום מזרח המדינה. אותה טורקיה שדואגת לתושבי רצועת עזה הנצורים, מונעת במשך חדשים אספקת מזון ותרופות לערים כורדיות. הממשל הטורקי אינו מאפשר לתקשורת הטורקית והבינלאומית גישה לערים ההרוסות. הניו יורק טיימס הכתיר כתבת תחקיר על האסון ההומניטרי באזור בשם 'המלחמה הנסתרת'".

אלדר מסכם וכותב: "ההכרה של גרמניה בג'נוסייד הארמני, על אפה וחמתה של טורקיה, ולמרות האינטרסים של ברלין בקשרים עם אנקרה, מדגישה את המוסר הכפול של מדינה המתקוממת (ובצדק) נגד מכחישי השואה. החיזור אחרי הרודן ארדואן, תוך התעלמות מגורלם המר של הכורדים, ממחיש זאת ביתר שאת".

More from Week in Review

Recommended Articles