על אובמה להתעלם מהטעויות של ״המתנגדים״ בנושא הסורי

ז'אן עזיז מדווח מדמשק, ומתאר תחושה מוזרה ומסתורית כמעט של נורמליזציה ושל ביטחון ששורה על הבירה הסורית, למרות רעמי ההפגזות שנשמעים מרחוק. פוליטיקאים ובכירים סוריים מתכננים בחשאי את אופיין ואת היקפן של הרפורמות הפוליטית בסוריה, תוך התייעצות עם טהרן ועם מוסקבה, כמובן. 

מקור סורי בכיר סיפר לעזיז: "עברנו את שלב הדיונים בגורלם של המשטר או של אישים כאלה ואחרים. כיום, אנחנו שקועים במאבק להגדרת צורתו של המשטר, המנגנונים והדרך שלו להתמודד עם העם הסורי ועם סוריה [עצמה]. בין השאר, יש כאלה שמציעים פדרציה ומערכת שלטונית מבוזרת - כמו הכורדים, הרוסים ואפילו [הנשיא] בשאר אל-אסד עצמו. זה מה שמונח היום על השולחן. כל השאר נמצא מאחורינו".

בעניין טיוטת החוקה הסורית החדשה שניסחו הרוסים, הוסיף הבכיר הסורי ואמר: "היו לנו כמה הערות על הטיוטה. הפלורליזם שנזכר בטיוטה מובטח במסגרת החוק המינהלי הסורי, ועל כן הוא מעוגן בחוקה, ואין צורך [בשינויים] בעניין זה".

איראן מעורבת ופעילה מאוד בדיונים על הרפורמות הפוליטיות. שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הסביר ללורה רוזן במייל מה-16 ביוני: "חזרתי ואמרתי לכל אורך הדרך שלא יהיה שום פתרון אם נתמקד באדם כזה או אחר, כי זה משחק סכום אפס שיוביל באורח בלתי-נמנע לקיפאון ולמבוי סתום... התשובה היא להתמקד בביזור חוקתי של מוקדי הכוח ובגיבוש צורתו העתידית של הממשל, כדי שאפשר יהיה לצמצם ואפילו לבטל את תפקידם הריכוזי של אדם מסוים או של מיעוט אתני". 

מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, אמר ב-18 בינואר שהצעתה של איראן לערוך רפורמות בסוריה "קרובה מאוד" להצעות שגובשו בשיחות ז'נבה, ועל כן "מן הראוי לדון בהן".

הערותיו של זריף על הצורך בפתרון פוליטי בסוריה אינן עומדות בסתירה לאינטרסים המשותפים לסוריה, לאיראן ולרוסיה; להפך, הן עולות בקנה אחד עם הרצון שלהן לחסל את ארגוני הטרור החמושים שפועלים מצפון סוריה ומחאלב, כתנאי הכרחי למשא ומתן פוליטי משמעותי. עבאס קאידרי מדווח אמנם מטהרן על חרושת שמועות באשר ליעדיה האולטימטיביים של רוסיה בסוריה, ואולם קיימת הסכמה בין שלוש המדינות בעניין הגישה הצבאית לבעיה הסורית, "כזו שאינה מעצימה את כוחם של ארגוני הטרור", כפי שאמר שר ההגנה האיראני, הגנרל חוסיין דגהאן, שהתייחס לפעילותם של ג'ייש אל-פתח ושל שאר ארגוני אופוזיציה חמושים, שתיאמו עם ג'בהת אל-נוסרה מתקפות בצפון סוריה, גם בחסות הפסקת פעולות האיבה.

בסוריה כבר לא מתמקדים בשאלה האם הצבא הסורי מתכנן להגן על "סוריה השימושית" או שמא לכבוש את שאר חלקי המדינה. חבר פרלמנט סורי אמר לעזיז: "אנחנו נחושים להחזיר את השליטה במדינה כולה. החיילים שלנו עדיין נמצאים בדיר א-זור [שבמזרח], וזו הוכחה מספקת לעת עתה. הקרב עבר כעת לא-רקה; אבל באזור דמשק, אנחנו עושים הכול כדי לצמצם את [נוכחות] הצבא שלנו, ורוצים להתחיל בשחרור האזורים האסטרטגיים יותר מאחרים".

דעתם המוטעית של ״המתנגדים״ בנושא הסורי

ממשל אובמה עומד עד כה בפרץ בנושא המדיניות בסוריה, למרות מכתב "המתנגדים" ששלחו 51 פקידי מחלקת המדינה, שבו קראו לממשל לצאת למתקפה אווירית נגד המשטר הסורי. 

בתגובתם הראשונית ציינו בבית הלבן ב-16 ביוני כי למרות כמה הפרות פה ושם, הפסקת פעולות האיבה אפשרה להעביר סיוע ל-820 אלף סורים בארבעת החודשים האחרונים בלבד. 

ההמלצה לפתוח בתקיפה צבאית נגד המשטר הסורי היא תוצאה של תסכול מובן בהחלט, אך ככל שכוונותיה טובות, היא תוביל בסופו של דבר רק להסלמת המצב, ולהמשך המלחמה, ההרג, מבול הפליטים, ניתוק הסיוע ההומניטרי לאזרחים, העצמת הג'יהאדיסטים וכן הלאה. 

בנוסף לכל, הסלמה שכזו גם תערער את יחסי ארה"ב ורוסיה, את השיחות שיזם האו"ם, את הישגיה של קבוצת התמיכה הבינלאומית בסוריה, ואולי גם את ההבנות בין ארה"ב לאיראן בנושא עיראק ושאר אזורים שבעימות, ולמעשה כל מאמץ דיפלומטי שברירי שהושג בעבודה קשה בשמונת החודשים האחרונים; ועל כן, קשה לנו להבין את ההיגיון שמאחורי הטיעון כי שווה להסתכן בהסלמה שכזו בתקווה שהיא "תשכנע מספיק מהסונים בסוריה להילחם במדינה האיסלאמית", כפי שאמר ללורה רוזן רוברט פורד, שגריר ארה"ב לשעבר בסוריה. 

או שאולי הכוונה היא שתקיפה צבאית תאפשר להגיע לאיזושהי עסקה עם בנות בריתה של ארה"ב באזור - לאחר שבכירים בממשל האמריקאי נזפו לא אחת באותן בנות ברית על שלא תרמו מספיק לקואליציה שנלחמת בדאעש, או על תמיכתן בארגוני סלפים וג'יהאדיסטים, כמו אחראר א-שאם וג'ייש אל-איסלאם, בנות בריתו של ארגון ג'בהת אל-נוסרה, המסונף לאל-קאעידה בסוריה - כדי שאותן בנות ברית יתרמו סוף סוף את חלקן למאבק בדאעש, ובתמורה לכך תסכים ארה"ב להידרדר במדרון החלקלק של השלכות בלתי-מכוונות ושל חילופי משטר נוספים במזרח היכון, גם לאחר שבמכתב המתנגדים נכתב מפורשות שחילופי משטר כאלה אינם יעדה של פעולה צבאית כזו. 

אגב, במכתב המתנגדים כלל לא נזכר תפקידם של ארגוני הסלפים - שלא לדבר על ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקת פעולות האיבה, על התמיכה שהם מקבלים ממדינות זרות וכן על קשריהם עם ג'בהת אל-נוסרה. למעשה, אין שום אזכור של ג'בהת אל-נוסרה, ואין גם הכרה באיום הטרור הבינלאומי מצדו של דאעש - איום שאליו התייחס ראש הסי-איי-איי ג'ון ברנן בעדותו מ-16 ביוני.

לפיכך אנו מתנגדים בחריפות למכתב המתנגדים המוטעה, שאולי מבלי משים מחבל בכל מתווה דיפלומטי ובכל שביב של תקווה ושל סיוע שניתן לעם הסורי, שכן סגנון החשיבה הסיעתי הזה רק יעצים עוד יותר את כוחם של ארגוני ג'יהאד חמושים שחברו לשותפו של אל-קאעידה בסוריה. בטור הזה כבר תיעדנו בעבר את ניסיונותיהם של ארגוני סלפים, ובראשם אחראר א-שאם, להעמיק את התיאום עם ג'בהת אל-נוסרה ולהפר את ההסכם להפסקת פעולות האיבה מאז שנכנס לתוקפו בפברואר. ג'ייש אל-איסלאם, להזכירכם, נחקר גם באשמת שימוש בכלור בצפון חאלב. במכון לחקר המלחמה דווח בשבוע שעבר שהקואליציה של ג'ייש אל-פתח - שכוללת גם את ג'בהת אל-נוסרה ואת אחראר א-שאם - תקפה את העיירה חלאסה, שבשליטת הצבא הסורי.

כמו כן, אנחנו שותפים לזהירות האינסטינקטיבית של ממשל אובמה מפני שימוש בכוח במזרח התיכון, במיוחד לאור הניסיון המר והמתמשך בעיראק ובלוב - ניסיון שלטעמנו אין שום סיבה לחקות (ושגם הוא נעדר משום מה ממכתב המתנגדים).

במקום להשליך הצדה את כל ההישגים הדיפלומטיים שהושגו עד כה, במאמץ ניכר, יכולה ארה"ב להיענות לאלטרנטיבה אחרת ולאמץ את ההצעה הרוסית להגביר את התיאום ביניהן ולפעול נגד ג'בהת אל-נוסרה, תוך הגנה על ארגונים שזוכים לתמיכת ארה"ב מקו האש של הרוסים. ארה"ב ורוסיה קרובות מתמיד להסכמה בשאלת התיאום הצבאי ביניהן. גישה שכזו תשמר את המתווה הדיפלומטי השברירי שהושג בשיחות על סוריה ואת ההסכם להפסקת פעולות האיבה, תגביר את הפעילות נגד שותפותיו של אל-קאעידה באזור, ותעצור את הרוסים מפגיעה בכוחות האופוזיציה המתונים ובאזרחים תמימים.