ארגונים סלאפים חמושים מגבירים את התקיפות בסוריה

השליח המיוחד של האו"ם בסוריה, סטפן דה מיסטורה, אמר ב-22 באפריל שהפסקת מעשי האיבה שנכנסה לתוקפה ב-26 בפברואר "עדיין תקפה. אף אחד מהצדדים לא דחה אותה... אך היא בצרה גדולה אם לא נפעל בזריזות".

באותו יום בלונדון אמר גם נשיא ארה"ב ברק אובמה שהפסקת מעשי האיבה "מתפוררת". הוא הוסיף ואמר כי אף ש"מאז ומתמיד היו לו ספקות באשר למעשיו ולמניעיו של [נשיא רוסיה ולדימיר] פוטין בתוך סוריה... אנחנו בהחלט מתכוונים לתת הזדמנות גם לאופציה הזאת. אם הפסקת מעשי האיבה אכן תתפרק, ננסה להחזיר אותה על כנה תוך כדי המשך הלחימה בדאעש." יום קודם לכן, בדברים שנשא בריאד בעת ביקורו אצל המלך הסעודי סלמן בן עבד אל-עזיז אל סעוד, אמר אובמה: "הפסקת מעשי האיבה נמצאת ללא ספק תחת לחץ כבד, גם בשל הפרות חוזרות ונשנות מצד משטרו של [בשאר אל-]אסד. האלימות הזו היא תזכורת נוספת לכך שיש רק דרך אחת לשים קץ למלחמת האזרחים, כפי שבוודאי יסכימו גם שותפינו למועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ (GCC) - כלומר, הקמתה של ממשלת מעבר, ניסוחה של חוקה חדשה וקיומן של בחירות חופשיות שמטרתן להחליף את משטרו של אסד".

דיווחים בתקשורת וגם בכירים בארה"ב הטילו את האשמה לשחיקתה של הפסקת האש השברירית בעיקר על כוחות המשטר הסורי, שזוכים לתמיכתן של איראן ושל סוריה, ולא נעלמה מעיניהם גם התעצמותה של הארטילריה הרוסית סביב חאלב, אולי כהכנה למתקפה. אין ספק שהמשטר הסורי מנסה למקסם את יתרונו, גם בזמן שהמשלחת הסורית נמצאת בז'נבה וממשיכה בשיחות "הקרבה" שיזם האו"ם. אך המצב בשטח דורש מבט מעמיק יותר.

באקונומיסט מציינים שהמשטר הסורי יצא עד כה ״פטור מעונש״ במתקפות שלו על חאלב, "גם משום שבראש כוחות האופוזיציה עומד שם ארגון ג'בהת אל-נוסרה, נציגו של אל-קאעידה בסוריה ואחד מארגוני הטרור שלא נכללו בהסכם הפסקת האש, ממש כמו המדינה האיסלאמית". המכון המוערך לחקר המלחמה מדווח שאחראר א-שאם, ג'ייש אל-איסלאם, צבא סוריה החופשית (FSA) ושאר ארגונים חמושים הקימו יחדיו את חדר המצב של ראד אל-מזאלם לקראת מבצע צבאי נגד עמדות של צבא סוריה באזור לטקיה. על פי אותו דיווח, "הארגונים הסלאפיים והג'יהאדיסטיים ג'ונד אל-אקצא והתנועה האיסלאמית הטורקמנית כבשו את הכפר חירבת אל-נאקוס שבאזור מישורי אל-גאב, בצפון-מערב נפת חמה". שר ההגנה הרוסי האשים את אחראר א-שאם בהפרות של הפסקת האש באזור לטקיה וחאלב, וכן את ג'ייש אל-איסלאם בירי מרגמות באזור דמשק.

סרדאר מלא דרוויש מדווח השבוע לאל-מוניטור על הלחימה בשכונת שייח מקסוד בחאלב, שם נלחמות יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים בסוריה, שזוכות לתמיכת ארה"ב, מול מגוון של ארגונים חמושים. משמר זכויות האדם גינה את "המתקפות חסרות ההבחנה" שנמשכות גם לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת מעשי האיבה, כולל תקיפות אוויריות של צבא סוריה בדיר אל-אספיר ב-31 במרץ, שבהן נהרגו לפחות 31 אזרחים. טום רולינס מדווח על השלכות הלחימה בין ג'בהת אל-נוסרה לדאעש במחנה הפליטים אל-ירמוכ.

נשים בצד את השאלה מי אחראי לשחיקתו של ההסכם להפסקת מעשי האיבה, כי נדמה שבוצעו מספיק הפרות מכל צד אפשרי. לצורך העניין, נצא גם מנקודת הנחה שהאשמה מוטלת ברובה על המשטר הסורי. ובכל זאת, שיתוף הפעולה הגובר והולך בין צבא סוריה החופשית לבין אחראר א-שאם, ג'ייש אל-איסלאם ושאר ארגונים סלאפיים שזוכים למימון זר, ובנסיבות הפוליטיות הנכונות גם אינם שונים בהרבה מג'בהת אל-נוסרה, ארגון המסונף לאל-קאעידה בסוריה, צריך להדליק הרבה נורות אזהרה.

בטור הזה הזהרנו לא פעם ולא פעמיים מפני אחראר א-שאם וג'ייש אל-איסלאם, כי לפחות בעינינו הם שותפיו האידאולוגיים של ארגון ג'בהת אל-נוסרה, שעמו שיתפו פעולה גם בעבר. גם להלכה וגם למעשה, אנו מעדיפים שלא לכנות אותם "מורדים", ומטילים ספק בכוח עמידתה של מגמת "הסלאפיזציה" הזו בתוך הפוליטיקה הפנימית של האופוזיציה הסורית. את הארגונים הקיצוניים הללו יש להוקיע, ולא להכניס לזרם המרכזי של האופוזיציה הסורית. הפטריוטים החילוניים שפועלים בתוך האופוזיציה נחרדים למחשבה שייאלצו להתמודד עם הארגונים הללו, שגם אם הם אויביו של אסד, זוכים לכסף ולכלי נשק מצד פטרונים זרים שחולקים עמם את אותה אידאולוגיה קיצונית, על חשבונו של העם הסורי. ללא סיוע זר שכזה, ספק אם הארגונים הללו יוכלו להמשיך למשוך תמיכה ולהמשיך לשלוט.

וישנו עוד מלכוד אפשרי. המזכיר הכללי של האו"ם באן קי-מון אמר לכתבים ב-8 באפריל שלשכתו פועלת בתיאום עם הארגון למניעת הפצתו של נשק כימי, כדי לחקור דיווחים שלפיהם ג'ייש אל-איסלאם השתמש בנשק כימי נגד כוחות הכורדים בחאלב. בהצהרה שפרסם ארגון ג'ייש אל-איסלאם ב-7 באפריל נטען שאחד ממפקדיו ננזף בשל "ניצול כלי נשק האסורים בשימוש בעימותים מסוג זה", אף שלאחר מכן הובהר כי מדובר ב"טילי גראד משופרים", ולא בכלור או בגז כימי. 

בין אם ג'ייש אל-איסלאם השתמש בנשק כימי ובין אם לא, הגילויים על תפקידם המתעצם והולך של הארגון הזה, של אחראר א-שאם ושל ארגונים סלאפים נוספים צריכים להזכיר לכולנו שהדרך היחידה להגיע לפתרון בסוריה הוא להגביר - ולא לצמצם - את שיתוף הפעולה בין ארה"ב לבין רוסיה, כדי לגייס גם את שאר הצדדים באזור ולהוקיע את הארגונים הללו, תוך כדי הגברת הלחץ על משטרו של אסד להפסיק את ההפצצות נגד אזרחים ולהרחיב את הסיוע ההומניטרי לאזורים שנמצאים במצור.

כפי שהזהרנו בשבוע שעבר, אין תוכנית גיבוי בת-קיימא שאפשר ליישם בסוריה, במיוחד אם תוכנית שכזו תלויה באספקת כלי נשק מתקדמים לארגונים כמו אחראר א-שאם וג'ייש אל-איסלאם, או לסכנה שכלי נשק כאלו ייפלו לידיהם בסופו של דבר. התמרונים שמבצעים ארגונים אלה הם טקטיים מדי, האידאולוגיה שלהם קיצונית מדי וההבדלים ביניהם לבין ג'בהת אל-נוסרה מטושטשים מדי. תוכנית חלופית עשויה להיות חשיבה מחדש כיצד להתמודד עם התקדמותו הצפויה של צבא סוריה - בסיוען של רוסיה ושל איראן - באזור חאלב, שם שולטים גם היום ארגונים כמו דאעש, ג'בהת אל-נוסרה ושאר ארגונים סלאפים. במקום לראות במבצע שכזה הפרה בוטה של הפסקת האש, אולי יהיה זה מועיל יותר אם ארה"ב ורוסיה ובנות בריתן יתאמו ביניהן את הפעילות בחאלב ואת המלחמה בכוחות ג'בהת אל-נוסרה ודאעש, תוך כדי מזעור הנפגעים מקרב האזרחים. בטור הזה כבר כתבנו בעבר ששחרורה של חאלב עשוי להתגלות כנקודת המפנה במלחמה בסוריה, וכתבוסה הרת גורל לכוחות הקיצוניים. ארה"ב ובנות בריתה באזור צריכות להיערך לאפשרות שכזו, במקום להתנגד לה.