דילוג לתוכן העיקרי

מה האינטרסים מאחורי הזוגיות המוחצנת בין ליברמן ללפיד?

גם אם טענותיהם על מצבו של משרד החוץ לא ממש מעניינות את הציבור, הציר הפוליטי שראשי ישראל ביתנו ויש עתיד יצרו ביניהם הוא אלטרנטיבה פוליטית לנתניהו שאינה מגיעה מהשמאל, ולכן עשויה להציב לו בעתיד איום אמיתי.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu (L) and Finance Minister Yair Lapid (back to camera) congratulate Israeli far-right leader Avigdor Lieberman after he was sworn in as Israel's Foreign Minister at the parliament in Jerusalem November 11, 2013. Lieberman was sworn in as foreign minister on Monday after his acquittal on corruption charges, a development that could further complicate peace talks with the Palestinians. REUTERS/Amir Cohen (JERUSALEM - Tags: POLITICS TPX IMAGES OF THE DAY) - RTX159MP

"אפס סיכויים" - כך סיכם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, את האפשרות שבבחירות הבאות יחבור ליו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, לרשימה משותפת. ליברמן נדרש לשאלה זו כמה פעמים מאז יום שני (29 בפברואר), כשארגן עם לפיד כנס בכותרת "נלחמים על מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם". בכנס, שנערך בכנסת וזכה לעניין תקשורתי רב, חבטו השניים בהנאה גלויה בראש הממשלה בנימין נתניהו, הנושא גם בתפקיד שר החוץ.

ליברמן ולפיד ביקשו לנתק את המהלך הציבורי שלהם מהקשרים מפלגתיים מרחיקי לכת, והסבירו שמדובר בחבירה עניינית ונקודתית שנועדה להציל את מה שנשאר מהדיפלומטיה הישראלית, שלדבריהם נתניהו משמיד בשיטתיות. "משרד החוץ הוא לא רכוש פרטי של אף אחד, גם לא של משפחת נתניהו", תקף מנהיג ישראל ביתנו בארסיות, "נתניהו מנסה לקחת את שירות החוץ הישראלי ולהשמיד אותו בכוח… אין לממשלה מדיניות חוץ". לפיד קבע בסבר פנים חמור ש"מצבנו הבינלאומי מעולם, בכל תולדות המדינה, לא היה גרוע כל כך".

כשראש הממשלה ניתח את המהלך, הוא ראה שני ראשי מפלגות באופוזציה שנהנים בחודשים האחרונים מעדנה בסקרים, חוברים נגדו. הוא זיהה את האיום הפוליטי ולכן גם מיהר להשיב אש. הוא ניסה להמעיט בחשיבות האירוע, וכבדרך אגב הפטיר בישיבת סיעת הליכוד שהתקיימה בסמוך: "שמעתי שמפלגות השמאל קיימו היום 'כנס חירום' פוליטי. אז יש מי שבוחר לקשקש ולעסוק בכינוסים פוליטיים ויש מי שהודף את הלחצים על מדינת ישראל ומחזק את הבריתות הבין-לאומיות שלנו כדי להבטיח את עתידנו כאן".

ההערה האגבית של ראש הממשלה עמדה בסתירה ללחץ ולחשש שהשתלטו עליו מאז ששמע על הכנס. ליברמן ולפיד שירתו כשרים בממשלות נתניהו בעבר. הראשון מזוהה עם הימין והשני נתמך על ידי ציבור השמאל-מרכז, אבל פועל כל העת כדי לקחת קולות מהימין המתון. מאז הבחירות האחרונות הם הפכו ל"פאוור קאפל" החדש של האופוזציה. הם מקיימים ציר פורה והדוק. הכימיה ביניהם בולטת לעין, והם טורדים עד מאוד את מנוחתו של יו"ר הליכוד בשל פוטנציאל הנזק שלהם ככוח משותף בבחירות הבאות. לאחר ששניהם שירתו בממשלת נתניהו השלישית, הם סיימו כיריביו הגדולים של ראש הממשלה, כשהם נשבעים לעשות הכל כדי להפילו. בינתיים הם עומדים במילתם ונשארים באופוזציה.

נתניהו ידוע בהערכותיו המוגזמות בנוגע לאיומים פוליטיים. לא פעם הוא רואה צל הרים כהרים, ונדרך לפעול לחיסול האיום. אך האם גם הפעם הוא נוטה להעניק כוח רב מדי לחיבור הפוליטי? כנראה שבכל הנוגע לברית ליברמן-לפיד, יש לנתניהו סיבה טובה להיות עירני. כאמור, ליברמן ולפיד טוענים שהחיבור ביניהם הוא ענייני, אבל זה כמובן רק חלק מהתמונה המלאה. מדובר בברית פוליטית חשובה המבוססת על אינטרסים וזיהוי הזדמנויות, כך ששניהם מרוויחים ממנה. לפיד מרוויח את הקרבה לדמות חזקה מהימין שתסייע לו לטשטש את הממד השמאלני של דמותו, ומאותת שכמועמד לראש ממשלה הוא ידע כיצד להרכיב קואליציה. מבחינת ליברמן, לפיד מעניק לו תעודת כשרות בתור פוליטיקאי בעל תדמית נקייה, ישראלית ו"שפויה". כך שניהם מחזקים את עצמם מול נתניהו. אבל לא רק.

למעשה זו אינה רק ברית שתכליתה להביא להפלת נתניהו בבחירות הבאות, אלא היא נועדה גם לפגוע במעמדו של יו"ר האופוזציה ויו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג. לא במקרה הרצוג לא הוזמן למסיבה, אף שלכאורה היה מתבקש לצרפו למיזם "הענייני" של שני ראשי סיעות האופוזיציה. הרי גם הוא מוטרד ממצבה הבינלאומי של ישראל, ויחד איתו ניתן היה להגדיל את ההשפעה הציבורית של האירוע. אבל הרצוג נותר בחוץ ובכך נפגעו מעמדו והרלוונטיות שלו. לפיד וליברמן מבקשים לקחת קולות מהליכוד, והופעה פומבית עם הרצוג היא הדבר האחרון שיעזור לכך, בעיקר כשלפיד מתאמץ כל כך להוכיח שהוא אינו איש שמאל. נתניהו איתר במדויק את נקודת התורפה הזאת, והפך את לפיד וליברמן בדבריו ל"מפלגות שמאל" – כאילו מדובר באות קלון.

ספק רב אם אזהרותיהם של לפיד וליברמן על קריסת משרד החוץ יכולות להסב נזק ציבורי כלשהו לנתניהו. הציבור הישראלי, בעיקר זה הנמצא במרכז-ימין, מוטרד יותר מענייני הביטחון. בכל הנוגע למעמדנו הבינלאומי הוא נוטה ל"לוקאל פטריוטיזם" ולתחושה שהעולם כולו נגדנו - ולא חשוב מה נעשה. בשנים האחרונות נתניהו מצליח להיבחר שוב ושוב על אף הדעיכה במעמדה הבינלאומי של ישראל. לפיד וליברמן אינם מאיימים בטווח הקצר על נתניהו, אך זוהי עשויה להיות תחילתה של אלטרנטיבה משמעותית לליכוד שאינה מגיעה מהשמאל - ובכך טמון האיום האמיתי על נתניהו.