דיוויד איגניישס התייחס לסעודיה בטור שלו לוושינגטון פוסט ב-5 בינואר, תיאר אותה כ"מונרכיה מפוחדת", והזהיר כי "מדינות שמרגישות פגיעות עושות לפעמים מעשים נמהרים ומזיקים".

הוצאתו להורג ב-2 בינואר של איש הדת השיעי שייח נימר א-נימר, ביחד עם עוד 46 נאשמים שהורשעו בקיצוניות ובטרור, התקבלה כצפוי בזעם רב, הציתה גל של הפגנות בקרב אוכלוסיות של שיעים במזרח התיכון, והחמירה עוד יותר את מצב היחסים הרעוע מאוד ממילא בין ריאד לטהרן. לא ייתכן שבסעודיה לא חזו זאת מראש. בממלכה ניתקו את הקשרים עם איראן לאחר שמפגינים בזזו את הנספחות לשגרירות הסעודית בטהרן, אף שדיפלומט איראני אמר השבוע לעלי האשם מאל-מוניטור: "למעשה, לא היו בינינו קשרים דיפלומטיים של ממש בשנים האחרונות".

ל-43 מבין ה-47 שהוצאו להורג ב-2 בינואר היו קשרים עם ארגון אל-קאעידה. במחלקת המדינה של ארצות הברית פרסמו הצהרה, שלפיה ארצות הברית "מודאגת מאוד מהוצאתו להורג של איש הדת [השיעי] הבכיר והפעיל הפוליטי נימר א-נימר, מחשש שזה יחריף עוד יותר את המתחים העדתיים בעת שבה קיים הכרח להנמיך את גובה הלהבות". הוצאתם להורג של נימר ושל שלושה אזרחים שיעים נוספים באשמת הסתה לאלימות במחוז המזרחי של סעודיה, מעידה כנראה על כך שהממלכה "עושה שימוש בעונש המוות בשם המלחמה בטרור וכדי ליישב חשבונות ולמחוץ מתנגדים", אמר פיליפ לותר מאמנסטי אינטרנשיונל, ארגון שתיאר את משפטו של נימר כ"הצגה פוליטית ומאוד לא הוגנת".

מוחמד א-נימר, אחיו של איש הדת שהוצא להורג, סיפר לז'אן עזיז: "פרקליטו של שייח נימר, צאדק אל-ג'יבראן, ייצג את אחי במיומנות רבה. אבל אני טוען שהמשפט היה פוליטי, עם תוצאה שנקבעה מראש". מוחמד א-נימר הציע הסבר משלו להוצאה להורג, וכך אמר: "כשדלפה הבשורה על עונש המוות, חשבנו שבגלל שחברי אל-קאעידה והמדינה האיסלאמית תוכננו להיות מוצאים להורג, החליטו לכלול גם את שמו של שייח נימר [ברשימת הנידונים] כדי לרצות אנשים בקהילה הסונית ולייצר מעין איזון עדתי. רק מאוחר יותר גילינו שההפך הוא הנכון. הכוונה העיקרית הייתה להיפטר משייח נימר, ושמותיהם של שאר הטרוריסטים נוספו לרשימה ככיסוי. הוכחה לכך היא העובדה ש-42 מתוך ה-47 שהוצאו להורג חיכו 13-10 שנים באגף הנידונים למוות, ואילו שייח נימר הורשע לפני כשנה בסך הכל".