הפלסטיני החדש

"הפלסטיני החדש", או ה"ניאו פלסטיניאן", כך מכנים במערכת הביטחון הישראלית את הדור החדש של צעירים פלסטינים שמובילים את גל הטרור הנוכחי, שישראל עדיין מתקשה להגדיר, לאפיין או לבלום, כחודשיים וחצי לאחר שהחל. המאבק בגל הטרור הזה מזכיר לרבים במערכת הביטחון הישראלית ניסיון להילחם ברוח. אין תשתית טרור, אין תכנון, אין היררכיה, אין מנהיגים, אין ארגונים, אין מודיעין. "זה משהו אחר לגמרי, שעוד לא זיהינו לגמרי", הודה בסוף השבוע שעבר בכיר במערכת הביטחון הישראלית. "זו תופעה חברתית, אולי אפילו נפשית, שהיא תולדה של נסיבות ותהליכים עמוקים שהגיעו לכדי הבשלה. בשלב הזה אין לנו מושג לאן זה הולך וכמה זמן זה יימשך", הודה.

"הפלסטיני החדש" הוא צעיר. הגיל הממוצע של מבצעי הפיגועים הוא מעט מעל 20. היו בהם גם צעירים מאוד, כמו בני 13, בנות 15, ואפילו מחבל אחד בן 11. הפלסטיני החדש לבוש בג'ינס אופנתי, חולצת טריקו מדוגמת, בכיסו האחורי תחוב סמרטפון משוכלל, באוזן תקועות אזניות המחוברות לסמרטפון בבלו תות', על הצוואר יש כאפיה לאומנית פלסטינית והיד אוחזת באבן גדולה. הפלסטיני החדש זועם, מתריס, לא חייב שום דבר לאף אחד ואין מעליו היררכיה. הוא לא נשמע להורים, או למורים, או לשוטרים, או למוכתרים למיניהם או למשפחה או לחמולה. הוא דבק ב"שיח הזכויות" הבינלאומי.