השר אלקין: גם הימין הישראלי שגה בעיוורון

ביום ראשון האחרון [1 בנובמבר] הופיע ראש אגף המודיעין של צה"ל, האלוף הרצי הלוי, בפני ממשלת ישראל על מנת למסור סקירה ביטחונית. החלק הזה של ישיבת הממשלה הוכרז, לפיכך, "סודי ביותר". הלוי דיבר על המצב בשטחי הרשות הפלסטינית ועל הסיבות לפרוץ גל הטרור הנוכחי, בראייתם של הפלסטינים.

שלוש סיבות מצטברות הביאו, לדבריו, לפרוץ המהומות: המתיחות על הר הבית, הפיגוע בכפר דומא בו נרצחו בני משפחת דוואבשה [31 ביולי] ותחושת הייאוש והתסכול בקרב הדור הצעיר.

בשלב הזה פרץ בין ראש אמ"ן לשר זאב אלקין מיני עימות. אלקין, שר העלייה והקליטה והשר לירושלים ומורשת, שאל את האלוף הלוי מדוע הוא אינו מכליל את ההסתה הפלסטינית הקשה, שנמשכת לדבריו גם בכלי התקשורת הרשמיים של הרשות הפלסטינית וגם במערכת החינוך. מה שאתה הסברת לנו כאן, אמר אלקין, זה הנרטיב הפלסטיני. זה כאילו שאתה מדברר את הרשות הפלסטינית, ולא את ממשלת ישראל. ראש אמ"ן השיב לאלקין ואמר לו, כי תפקידו כראש אגף המודיעין של צה"ל הוא להביא בפני הדרג המדיני מידע על מה שקורה בצד השני ומה שחושב האויב. אלקין לא השתכנע.

ראש אמ"ן בצה"ל מוגדר גם כ"מעריך הלאומי" של המודיעין הישראלי. הוא ראש הפירמידה המכילה גם את המוסד, השב"כ, וגופי איסוף נוספים. הערכת המודיעין השנתית של אמ"ן היא בעצם הערכת המודיעין הישראלית הרשמית.

זאב אלקין מתגורר בהתנחלות, שייך לימין האידיאולוגי, חובש כיפה ויושב גם בקבינט המדיני-ביטחוני, החשוף לסקירות המודיעין הסודיות ביותר בישראל. השאלות שהציג ל"מעריך הלאומי" הישראלי מלמדות על העימות המתחולל בתקופה הזו בין הימין האידיאולוגי בממשלת נתניהו לבין התפיסות המסורתיות של צה"ל ומערכת הביטחון, שממשיכים לראות באבו מאזן וברשות הפלסטינית גורמי ריסון חשובים.

בעקבות המיני-עימות שלו עם ראש אמ"ן, הסכים אלקין להבהיר, בשיחה עם אל-מוניטור, את תפיסתו באשר למחוללי גל הטרור הפלסטיני הנוכחי.

"אני חושב שאמ"ן צריך לנתח בפנינו מהן הסיבות העמוקות והאמיתיות לפרוץ גל הטרור, ולא מה אומרים הפלסטינים על זה. מה שהם אומרים, אנחנו שומעים ורואים בכל מקום. חשוב יותר להביא ניתוח עומק על התהליכים האמיתיים שגרמו למה שקורה כאן. אין מחלוקת שמה שאנחנו רואים לפנינו עכשיו, הוא משהו חדש שעוד לא קרה: הפרופיל של המפגעים, שהם צעירים מאוד, ורמת הארגון הנמוכה שלהם. אין ארגון, אין היררכיה, אין תכנון, אין תשתיות, אין לוגיסטיקה. הכל מאוד מקרי, מאוד מקומי, מושפע מאוד מאווירה".

אל-מוניטור: עד כאן אתה מסכים עם ראש אמ"ן.

השר אלקין: נכון, אבל המצב מורכב יותר מכפי שהוא הציג. ראינו את התופעה הזו בכל האביב הערבי, מתוניס ועד בחריין, כולל (כיכר) תחריר. אלה צעירים לא מאורגנים שנשאבים לתוך משהו. הרשת החברתית לא יוצרת את המציאות, אלא משקפת אותה. הסלידה ממשטר מובארק לא נוצרה ברשת, אלא בלבבות, ומשם עברה לרשת.

אל-מוניטור: מאיפה זה בא?

השר אלקין: יש כאן נושא דמוגרפי מעניין. משקל הצעירים בחברה הערבית גדל מאוד, כתוצאה ממפגש שאירע לפני כעשרים שנה בין שיאי פריון אופייניים לעולם השלישי למודרנה הרפואית שחדרה לאזור. זה גרם לכך שהרבה יותר תינוקות נולדו, וגם שרדו. היום, אנחנו כבר במגמת ירידה בפריון, שבאה עם המודרנה, אבל לפני עשרים שנה היה מפגש בין שיאי ילודה לרפואה מודרנית ונוצר מבנה של פירמידה, בו החברה הערבית מורכבת מאחוזים גבוהים מאוד של צעירים. כשלצעירים האלה אין לאן להתקדם, כי החברה לא מייצרת יותר משרות, אנחנו מקבלים את אותו ייאוש ותסכול. עכשיו, תוסיף לזה את העובדה שהמבנה החברתי השתנה, החברה הפכה מאנכית לאופקית. אין היררכיה. משקל ההורים ירד, משקל השלטון ירד. אלה ואלה לא מסוגלים לייצר פתרונות, ולכן יש כאן המוני צעירים שמקושרים עם החברים שלהם לרוחב, דרך הרשת החברתית.

אל-מוניטור: אני עדיין לא מוצא הבדל בין מה שאתה אומר, לבין מה שאמר ראש אמ"ן.

השר אלקין: הנה אנחנו מגיעים להבדל. המודיעין הישראלי התרגל לזה שאם הרשות הפלסטינית מתנגדת לטרור, אז אין טרור, אבל המצב הזה השתנה. הטרור הנוכחי לא בא מארגונים עם ראש, עם הוראות, עם היררכיה, תשתיות, מהנדסי מטענים. זה טרור שבא מהשטח, מהרוח, שאין לו ראש ואין לו זנב. ולכן, אבו מאזן יכול לשחק משחק כפול. מצד אחד, המנגנונים שלו ממשיכים להתנגד לטרור שאנחנו מכירים, אבל מול גל הטרור הנוכחי הם לא עושים כלום. אולי אפילו להיפך, הם מלבים אותו באמצעות הסתה שנמשכת כל הזמן. באינתיפאדה השנייה [2005-2000], לפני 15 שנה, הוויכוח היה אם ערפאת נתן פקודה לתנזים לבצע פיגועים, או רק קריצת עין, או שהוא בכלל קפץ על גב הנמר כשזה כבר התחיל להשתולל. היום, ברור שאבו מאזן שומר את התנזים מחוץ לאירוע והמנגנונים לא משתתפים בטרור. כאן, אין ויכוח. העניין הוא, שהדברים שזלזלנו בהם – מערכת החינוך רוויית השנאה, ההסתה בטלוויזיה וברדיו הרשמיים, כל זה מחלחל לרשת החברתית ומשם לרחוב ומשם לאותם צעירים שדיברנו עליהם.

אל-מוניטור: אולי אין לאבו מאזן ברירה? הרי הוא לא יכול לעמוד לבדו נגד כל העם הפלסטיני, תחושת הדיכאון, חוסר התוחלת והרשת החברתית המבעבעת. אנחנו לא יכולים לצפות ממנו שישמור על ביטחון ישראל כשאין משא ומתן והכל תקוע.

השר אלקין: המצב הרבה יותר מורכב ממה שהתרגלנו אליו. שיתוף הפעולה הביטחוני עדיין חשוב, אבל מה שאומרים חשוב לא פחות. קח דוגמה: באחת מהפרות הסדר בגדה, נפצע בנו של ראש המנגנון המסכל של הרשות הפלסטינית. האבא מסכל טרור, הבן משתתף בטרור, באותה משפחה. אסור לשכוח שהמצב הנוכחי משרת את אבו מאזן, שמצד אחד ממשיך להיחשב כאויב הטרור, אבל מצד שני גל הטרור הזה מחזיר את העניין הפלסטיני לתודעה.

אל-מוניטור: ולנו אין חלק באשמה הזו?

השר אלקין: גם אנחנו שותפים. אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה ברחוב הפלסטיני. סטודנט פלסטיני שעשה תואר ראשון במדעי המחשב, אין לו מה לעשות עם התואר הזה. הוא יעבוד אצלנו בניקיון או בבניין. זה קורה אחרי שמוחו נשטף בשנאה נגדנו 20 שנה במערכת החינוך, אז ברור שבשלב מסוים הוא יעדיף לתפוס סכין ולהתאבד, מאשר להמשיך לחיות בייאוש. גם הימין הישראלי שגה בעיוורון הזה, חשבנו שאפשר לטאטא את הנעשה בחברה הפלסטינית מתחת לשטיח, וזו טעות. אנחנו צריכים להקפיד במזרח ירושלים על משילות, אבל גם להשקיע, להשביח את התעסוקה, את האופקים הכלכליים, שתהיה תקווה. זה לא פחות חשוב ממודיעין ומנגנוני ביטחון.