דילוג לתוכן העיקרי

האם זהו הפתרון היחיד לקיפאון המדיני בין ישראל לפלסטינים?

בכיר בממשל הנורווגי המעורב בפתרון הסכסוך אמר לאל-מוניטור כי בשל המצב הפוליטי נתניהו, אבו מאזן ואובמה, יש לקדם נסיגה חד-צדדית של ישראל מרוב שטחי הגדה
RTR2HTGO.jpg

מתוך הקיפאון הדיפלומטי ששורר היום, עולות ונשמעות מכיוונים שונים בפוליטיקה הישראלית והפלסטינית קריאות שתומכות בפעולה חד-צדדית לניעור הסטטוס קוו.

בימין הקיצוני של ישראל, בהנהגת שר החינוך נפתלי בנט מהבית היהודי, קוראים לישראל לספח את שטחי C מהגדה המערבית (60 אחוזים מכלל שטחי הגדה, שנמצאים בשליטה אזרחית ביטחונית של ישראל), ולהעניק לפלסטינים רק אוטונומיה אזרחית בשאר שטחי הגדה. מנגד, מצד שמאל נשמעות יותר ויותר הקריאות לנסיגה חד-צדדית מרוב שטחי הגדה המערבית, כדי להוביל הלכה למעשה לפתרון שתי המדינות. אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר בביקורו האחרון בוושינגטון (9 בנובמבר) על מהלך ''חד צדדי'', אף שאחרי שהותקף על ידי הימין שלו הבהיר כי לא התכוון לנסיגה משטחים.

בפלסטין, לעומת זאת, נשמעת בתוך הנהגת הרשות הפלסטינית עצמה הדרישה לפעול לכינונה של מדינה עצמאית, באמצעות שילוב של אלימות עם פנייה חד צדדית לאו''ם להכרה במדינה פלסטינית. 

בכיר בממשל הנורבגי, המעורב בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני עוד מימי תהליך אוסלו, שוחח עם אל-מוניטור בעילום שם על האפשרות לפעולה ישראלית חד-צדדית לקראת קידומו של פתרון שתי המדינות. על פי אותו מקור נורבגי, התצורה הפוליטית הנוכחית לא תוכל להניב את קבלת ההחלטות ההדדית הנחוצה לשם פתרון שתי המדינות. בישראל, הממשלה תלוייה במידה רבה בציבור הבוחרים הימני והמתנחלים; בפלסטין, קיימת חולשה פוליטית אינהרנטית במשטרו של אבו מאזן, בהתחשב בכך שהנהגתו המתונה של הנשיא לא הניבה לפלסטינים שום הישג פוליטי משמעותי.

בהתחשב בקיפאון הדיפלומטי המתמשך, שנת הבחירות הקרבה והולכת בארצות הברית, וגם המצב הפוליטי ששורר בישראל ובפלסטין גם יחד, הצד היחיד בו מוצא הבכיר הנורבגי נקודת אור ותקווה כלשהי להתקדמות הוא דווקא הממסדים הביטחוניים של ישראל, של פלסטין, של מצרים ושל ירדן: "באופן פרדוקסלי, דווקא הגנרלים וראשי שירותי הביון הם אלה שמבינים היום את הצורך בפתרון פוליטי לסיום הסכסוך ואת ההכרח בשיתוף פעולה לשם מלחמה בטרור. את הפרגמטיזם האמתי והמפוכח אפשר למצוא באליטות הביטחוניות של המדינות הללו".

הדיפלומט הנורבגי קיים בעבר שיחות עם אנשי ביטחון בכירים בכל אחת מארבע המדינות. המסקנה שלו משיחות אלה היא שבקרב הדרגים הביטחוניים הגבוהים ניתן להגיע, לפחות לעת עתה, לכל היותר לתיאום ביטחוני שיוביל להרגעת המצב בשטח. בטווח הרחוק, לעומת זאת, אחד הרעיונות ששוקלים האסטרטגים של משרד החוץ הנורבגי הוא לקדם הסכם ביניים בין ישראל לפלסטינים, כזה שיכלול נסיגה חד-צדדית של ישראל מרוב שטחי הגדה המערבית, תוך הגברת התיאום הביטחוני בין הצדדים.

זוהי אולי הדרך היחידה להתקדם, בהתחשב באנדרלמוסיה הגוברת והולכת באזור. הממסדים הביטחוניים הם אולי היחידים שמסוגלים להתניע מחדש את התהליך, בהתחשב באופיין הלאומני של ההנהגות הפוליטיות.

אבל אי-אפשר שלא להסיק מסקנות מהטעויות שבוצעו בנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה ב-2005. העובדה שהמהלך, המבורך בפני עצמו, לא תואם עם הרשות הפלסטינית ברמאללה גרמה לחוסר יציבות ולגיבוש אחיזתו של חמאס ברצועה.

אם תהיה נסיגה חד-צדדית בגדה המערבית, חובה לנקוט כמה צעדים כדי להפוך את התהליך לגשר שיוביל לשלום ולפתרון שתי המדינות:

ראשית, ישראל צריכה לתכנן נסיגה צבאית מ-80 אחוזים בערך משטחי הגדה המערבית, ולהישאר אחראית - ממש כמו היום - על האזורים שממערב לגדר ההפרדה, על אותם חמישה אחוזים מהגדה המערבית שנושקים לנהר הירדן, וכן סביב גושי ההתנחלויות.

שנית, יש להעביר לידי כוחות הביטחון הפלסטיניים את האחריות הביטחונית לאזורים שמהם תיסוג ישראל - בהדרגה ובתיאום עם מנגנוני הביטחון של ירדן ושל מצרים. צעד זה חייב להוביל בהכרח גם להגברת התיאום לשם מלחמה בטרור בין ישראל לפלסטין וגם להגברת התיאום הבטחוני בין ישראל, פלסטין, מצרים וירדן  - הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה.

התנחלויות ישראליות לא יפונו בשלב זה, אך המשך הבנייה והרחבת ההתנחלויות ממזרח לגדר ההפרדה יוקפאו לחלוטין.

בתום הנסיגה החד-צדדית של ישראל והעברת האחריות הביטחונית לידי הרשות הפלסטינית, ההנהגה הפלסטינית תכריז על הקמת מדינת פלסטין על בסיס קווי 67', ותזכה להכרה באו"ם, גם מצד ישראל.

צעד חיוני נוסף יהיה לפתוח במשא ומתן לגיבוש הסדר קבע בין מדינת ישראל למדינת פלסטין, שיחל בתום השלב הראשון ויימשך שלוש שנים לכל היותר, כולל יישום בשטח (כפי שנקבע בזמנו בהסכמי אוסלו). במקביל, תציע הקהילה הבינלאומית - באמצעות קהילת המדינות התורמות - חבילת סיוע כלכלי למדינת פלסטין הטרייה, וזו תכלול פיתוח של מוסדות מדינה אחראים ויעילים.

לבסוף, ארצות הברית תספק לישראל את הכלים הביטחוניים הדרושים לה כדי להגן על עצמה מאיום הטרור, בעיקר אמצעי ביון משוכללים ביותר.

היתרון המרכזי של תרחיש מדורג מסוג זה הוא הסיכוי להיחלץ מהקיפאון הנוכחי, למרות אוזלת היד שמגלות ההנהגות הפוליטיות במצב הנוכחי, בעיקר משום שתרחיש כזה יוביל לניהולו של משא ומתן על הסדר קבע בין שני צדדים שווים (שתי מדינות).

כשהועלו בפניו פרטי ההצעה שלעיל, אמר הבכיר הנורבגי לאל-מוניטור שהיא דומה מאוד לפרשנות של נורבגיה בעניין הפעימה השלישית בגדה המערבית, כפי שנקבע בהסכמי אוסלו; אותה פעימה שלישית שאמורה הייתה להתרחש טרם יישומו של הסדר הקבע.

והוא אכן צודק.

More from Uri Savir

Recommended Articles