ארדואן מבודד מתמיד בנושא הסורי

"תחושת ההתעלות" של ארדואן הפכה לחרב פיפיות

התוצאה הבולטת ביותר עד כה של הפלת מטוס הקרב הרוסי מעל שמי טורקיה ב-24 בנובמבר הינה פתח אפשרי להעמקת שיתוף הפעולה של רוסיה עם הקואליציה שמובילה ארצות הברית למיגור המדינה האיסלאמית, והידרדרות מהירה ביחסים בין רוסיה לטורקיה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא צרפת פרנסואה הולנד הסכימו ב-26 בנובמבר על חילופי מידע בנוגע למטרות בסוריה וכן על פגיעה "אך ורק בטרוריסטים". פוטין הוסיף ואמר שרוסיה "מוכנה לשתף פעולה" עם הקואליציה שמובילה ארצות הברית למיגור המדינה האיסלאמית.

על הדיפלומטיה היצירתית ועל הפיכת המשבר להזדמנות יש לתת קרדיט גם לנשיא הולנד וגם לנשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהחליטו כנראה להתמקד במטרה העיקרית - לשים קץ למלחמה בסוריה - ולא להירתע מתגובתה הכוחנית של טורקיה למטוס הרוסי, שהפר כביכול את המרחב האווירי שלה.

סימן נוסף לבידודה הגובר והולך של טורקיה, בשל מדיניותה כלפי סוריה, ניתן למצוא בכתבה נרחבת שפורסמה בוול סטריט ז'ורנל ב-28 בנובמבר. בכתבה דווח על הלחץ שהפעילה ארצות הברית על טורקיה כדי שזו תסגור בצד שלה את הגבול שבין טורקיה לסוריה. בכתבה צוטט בכיר בממשל אובמה, שאמר: "מספיק עם זה כבר... מדובר באיום בינלאומי, והכל יוצא מתוך סוריה ועובר דרך שטח טורקי".

מטין גורג'ן מסביר את ההקשר המורחב של המאבק שהוביל לעימות חזיתי בין מטוסי הקרב של רוסיה לאלו של טורקיה. לדברי גורג'ן, כוחות הצבא הסורי, המגובים על ידי מיליציות שיעיות מאיראן וסיוע אווירי רוסי, נלחמים מאז 19 בנובמבר בטורקמנים, בצבא הכיבוש ובג'בהת אל-נוסרה, בעיקר באזור הטורקמני סביב באיר בוג'ק, רק כשלושה עשר ק"מ מהגבול עם טורקיה. סוריה ובנות בריתה מבקשות לנקות את האזור ההררי והמיוער הזה מלוחמי האופוזיציה, לקראת מהלכים נוספים של המשטר הסורי ורוסיה באזור אדלב וחאלב, וכן כדי "לגרש את הלוחמים הצ'צ'נים והקווקזים מאזור באיר בוג'ק" לקראת אפשרות של הפסקת אש.

סמיח אידיז מדווח שאנקרה מחתה נגד ההתקפות של הרוסים ושל הסורים על הכוחות הטורקמנים באזור, ומצטט את ראש ממשלת טורקיה אהמט דבוטאולו, שאמר ב-22 בנובמבר, רק יומיים לפני תקרית הפלת המטוס: "אנחנו מוכנים לנקוט את הצעדים הדרושים, דיפלומטיים ואחרים, כדי להגן על אחינו שם ובכל מקום מכל איום שהוא, וכדי להגן על זכויות האדם שלהם".

אידיז מסביר שפעולותיה של טורקיה דווקא חותרות נגד הטענות שלה שהיא תומכת בבני בריתה הטורקמנים בסוריה: "מרגע שחלפה 'תחושת ההתעלות' הלאומית של טורקיה, לאחר שזו הפגינה את נחישותה ואת יכולותיה הצבאיות והפילה את מטוס הקרב הרוסי, עוברת כעת תשומת הלב לזירה הדיפלומטית, וניאלץ לחכות ולראות מה תהיה הנשורת הפוליטית של התקרית הזאת... נאט"ו יצאה ידי חובתה כשכינסה פגישת חירום כדי לדון בנושא, כפי שמחייבת אותה האמנה שלה, אך מעטים בלבד צופים שהיא תבחר להסלים את המשבר. בהתחשב בעובדה שאין במערב שום אהדה לארגונים איסלאמיים קיצוניים, במיוחד לאחר המתקפה בפאריז, ובעובדה שצרפת פועלת עם רוסיה ומפציצה מטרות של דאעש בא-רקה, יש לשער שמוסקבה תצא כשידה על העליונה במועצת הביטחון [של האו"ם]. וזה אומר שטורקיה לא תזכה, כנראה, לאהדה רבה מצדן של בנות בריתה, על תמיכתה בטורקמנים או בכל ארגון סוני קיצוני שנלחם במשטר הסורי. בסופו של דבר, טורקיה חלוקה קשות עם בנות בריתה בסוגיית המאבק במשטרו של אסד, לאחר שמזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי הבהיר שאסד איננו חלק מהיעד הצבאי שלהם בסוריה, ושמטרתם היא למגר את דאעש ולסייע לארגונים המחויבים למאבק בארגון הקיצוני הזה. אך ללא תמיכתן הפעילה של בנות בריתה, טורקיה לא יכולה לעשות כמעט דבר בתגובה לרוסיה ולמשטר הסורי בצפון סוריה, כדי להבטיח את השמירה על תצורה פוליטית שבה שולטים הסונים באזור, כפי שהייתה רוצה".

התקרית עוררה ביקורת גוברת נגד גישתה של טורקיה כלפי הכורדים בסוריה - גישה שעומדת בניגוד מוחלט למדיניות ארצות הברית וליוזמות הרוסיות בסוריה. ארדואן אמר ב-14 באוקטובר שאינו רואה הבדל בין המפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD), הארגון הכורדי המוביל בסוריה, לבין המדינה האיסלאמית. ארצות הברית, לעומת זאת, רואה ביחידות ההגנה העממיות (YPG), הזרוע הצבאית של PYD, כאחת מהשותפות היעילות ביותר שלה בסוריה, וכך נראה שהמדיניות האמריקאית וזו הטורקית צפויות להתנגש בסופו של דבר, בשל פערים בלתי ניתנים לגישור.

ג'נגיז צ'נדאר כותב: "היחסים העכורים בין אנקרה למוסקבה עשויים להעיב גם על שיתוף הפעולה בין טורקיה לבין ארצות הברית לסילוקו של דאעש מרצועת גבול באורך של 98 קילומטרים שנמצאת עדיין בשליטת דאעש בצפון סוריה. טורקיה גייסה את האמריקאים לסייע לה כשפתחה את בסיס האוויר באינצ'רליק בתמורה להתחייבות מרומזת למנוע מכוחות YPG לנוע "מערבה מהפרת". אם רוסיה תעניק תמיכה גלויה ל-YPG מתוך כוונה לסלק את דאעש מהגבול, צעד פוליטי שכזה יסבך עוד יותר לא רק את יחסי ארצות הברית ורוסיה, אלא גם את שיתוף הפעולה בין וושינגטון לאנקרה. ככלות הכל, טורקיה היא חברה בנאט"ו, אך כשממשל אובמה נמצא בשנתו האחרונה ואינו שש לפתוח במעורבות צבאית ישירה בסוריה, ייתכן שיהיה קשה לדחוק במי שנחשב 'הבן הסורר של הברית הטרנס-אטלנטית' ליישם את סעיף 5".

זולפיקר דוגאן מתאר כיצד הצליחה מפלגת הפיתוח והצדק (AKP) של ארדואן לפלג ולהחליש את מפלגת העם הדמוקרטית (HDP), כשהשוותה בינה לבין מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK). אורהאן ג'נגיז מדווח על ארגון איסלאמיסטי חוץ-צבאי ומפוקפק - "האריות של אללה" (אסדוללה) - שפועל נגד PKK במעוזי הכורדים שבדרום-מזרח טורקיה. המצב הביטחוני באזורים אלה הידרדר לשפל שלא היה כמותו זה עשור. "על פי הדיווחים בחדשות, לצד תיאורים של עדי ראייה ותמונות שהתפרסמו במדיה", כותב ג'נגיז, "נראה שבתוך המשטרה פועלת קבוצה בעלת מניעים דתיים ועוינות רבה כלפי הכורדים, והיא שעומדת יותר ויותר בחזית הפעילות הביטחונית בדרום-מזרח המדינה. המקומיים נוטים להאמין שהאידאולוגיה של השוטרים הללו דומה לזו של לוחמי דאעש, והם רואים בהם ארגון חוץ-צבאי המסונף לדאעש. בין אם יש בתפיסה הזו גרעין של אמת ובין אם היא נובעת מפחד פסיכולוגי גרידא, דבר אחד בטוח: זה לא משרת את הבעיה הכורדית בטורקיה, ששקועה ממילא בביצה של סכסוכים, של מתחים ושל חוסר אמון".

ארדואן מגלה סימנים לכך שהוא רוצה להנמיך את להבות המשבר, שהתגלה כפיאסקו של ממש - למרות הניסיון הלאומני להכות על החזה בגאווה, כפי שמדווחת פינאר טרמבלה, ולמרות התגובה הרפה על הזכות להגנה עצמית מצד בנות הברית בנאט"ו. ארדואן קרא - ללא הצלחה של ממש עד כה - לפגישה עם פוטין, אולי בוועידת האקלים שנפתחה בפאריז ב-30 בנובמבר. פגישה שכזו, בחברתם של שאר מנהיגי העולם, עשויה להוות צעד נוסף לקראת פתרון פוליטי בסוריה, וכן לקראת מערכה צבאית מתואמת יותר למיגור המדינה האיסלאמית.

המלחמה בסוריה נכנסת לשלב חדש, ומסוכן עוד יותר

הפלת מטוס הקרב הרוסי בידי הטורקים הוא סימן לכך שהמלחמה בסוריה נכנסת לשלב חדש, ומסוכן עוד יותר. המלחמה בסוריה היא כבר לא "מלחמת פרוקסי" שמנהלים כוחות מקומיים, בסיוע איראן מצד אחד וקטאר, סעודיה וטורקיה מהצד האחר. בשדה הקרב נמצאים כעת גם האמריקאים, הרוסים והאיראנים, כולל "חיילים בשטח". לרוסיה יש שני בסיסי מטוסים שמספקים מטרייה אווירית מעל סוריה כולה. טורקיה פעלה בזהירות ומתוך שיקול דעת כשהשעתה את כל הפעילות האווירית שלה בסוריה. זה כבר לא רק עניין של נקמה אישית של ארדואן נגד אסד, או הרצון שלו לסכל את שאיפותיהם של הכורדים בסוריה. הפעולה הפזיזה של טורקיה סיכנה את נאט"ו כולה בהסלמה שהשלכותיה עלולות להדהד גם הרבה מחוץ לגבולותיה של סוריה. הקרדיט על הנמכת הלהבות מגיע לאובמה, להולנד ולפוטין.

התקרית הזו מסבה את תשומת הלב לכך שטורקיה תורמת לסיום המלחמה בסוריה בלב חצוי ובשיניים חשוקות בלבד. אם מטוסי הקרב של רוסיה אכן פועלים נגד ארגונים המסונפים לג'בהת אל-נוסרה, האם אנקרה לא אמורה להעניק להם מרחב תמרון של כמה דקות? אין טעם להיכנס לפרטי פרטים ולדון בשאלה אם המטוסים של רוסיה ושל טורקיה נהגו בהתאם לפרוטוקול כדי לשנות את נתיב הטיסה של מטוס הקרב הרוסי. זו לא הנקודה. הנקודה החשובה באמת רחבה יותר: הפעילות של טורקיה במלחמה נגד המדינה האיסלאמית מחווירה לעומת זו של רוסיה ושל איראן, שלא לדבר על כוחותיו של אסד, שנלחמים באמת ובתמים למיגור המדינה האיסלאמית וג'בהת אל-נוסרה. וישנן גם התהיות לגבי זרם הלוחמים הזרים והמסחר הלא-חוקי לאורך הגבול שבין טורקיה לסוריה, סוגיות שכבר הניבו כמה החלטות במועצת הביטחון של האו"ם.

ממד נוסף של השלב החדש במלחמה בסוריה קשור לתפקידם של הכוחות הסוריים במלחמה נגד המדינה האיסלאמית וג'בהת אל-נוסרה. גם הולנד וגם שר החוץ הצרפתי לורן פביוס התייחסו לשימוש בכוחות המשטר הסורי כדי להיאבק במדינה האיסלאמית, אם כי רק בהקשר של חילופי השלטון ביום שאחרי אסד. המציאות היא שהכוחות הסוריים, בתמיכת איראן, חיזבאללה ורוסיה, הם הכוח הערבי היעיל ביותר שנלחם נגד ארגוני הטרור הללו, שעה שכוחות הקואליציה הערביים כמעט אינם קיימים שם, כפי שדיווח בשבוע שעבר ברוס ריידל; וכן שלוחמי ג'בהת אל-נוסרה חדרו לרבים מארגוני האופוזיציה, כפי שהאו"ם וארגונים אחרים דיווחו. מן הראוי אולי לשאול כעת: אם כוחות הצבא הסורי, בסיוע איראן וחיזבאללה, יכבשו מחדש את חאלב, האם תושבי העיר ייחלו לשובן של כל אותן קבוצות עדתיות שזכו לתמיכת מדינות המפרץ, או שמא יקדמו בברכה את כוחות המשטר בתקווה לזכות בקצת שקט ורגיעה?

אם תהליך וינה אכן יניב הישגים כלשהם בחודשים הקרובים, החזית הבאה תתמקד בשאלה אם אותן מדינות שתמכו בכוחות האופוזיציה ובארגונים הסלאפים בסוריה, ובמיוחד סעודיה, יתמקדו כעת בסוגיית ירידתו של אסד מהבמה, כחלק ממשא ומתן לחילופי השלטון, או שאולי ימשיכו במאבק שלהן נגד מה שהן מכנות "הציר האיראני", כדי לנתק את הקשר בין איראן לסוריה. כדאי לעקוב אחר המגמה הזאת, במיוחד אם הברית הזו בין רוסיה, איראן, סוריה וחיזבאללה תמשיך להילחם בטרור בשטח, ואם העם הסורי והקהילה הבינלאומית כולה - הלהוטים לשים קץ אחת ולתמיד לפורענות הזו שנקראת המדינה האיסלאמית ושאר ארגוני הטרור - יתעייפו מכל האג'נדה העדתית והפלגנית שאמללה כל כך את העם הסורי.