"לגל הטרור של הדקירות אין הנהגה", טוענת אורית פרלוב, חוקרת רשתות חברתיות בעולם הערבי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. פרלוב, שכבר אחרי "צוק איתן" לפני כשנה זיהתה את ההתארגנות ברשתות של צעירים פלסטינים, מגדירה את טרור הדקירות כרדיקליזציה ללא הנהגה וללא מטרה מוגדרת, כשחמאס והתנועה האיסלמית מנסות לתפוס עליו בעלות ולנהל אותו. בראיון לאל-מוניטור היא מתארת את נקודות הציון מהשנה האחרונה שהובילו להתפרצות הטרור בשבועות האחרונים, ומסבירה מהם תפקידיה והשפעותיה של הרשת על הדור האבוד של הצעירים הפלסטינים ועל הציבור הישראלי. ויש לה, למרות הכל, גם מסר של תקווה.

אל-מוניטור: הטיעון הרווח בימים האחרונים בקרב פרשנים הוא שהרשתות החברתיות הן אלה שמחוללות את גל הטרור הנוכחי. מה דעתך?

פרלוב: התשובה היא יותר מורכבת. מצד אחד הרשת היא הפלטפורמה האינפורמטיבית הגדולה בעולם, והיא שברה את מונופול הידע. אין יותר תמונות ערוכות, ואתה מקבל הכל לסמארטפון בזמן אמת: את המחבלת שדקרה, ואת המחבל שחוסל, הכל מגיע אלינו ישירות ללא תיווך, זה חודר אלינו אל תוך הבית בזמן אמת ובמינונים גבוהים.

לעובדה שצעירים פלסטינים כלואים בעזה בלי יכולת לנוע, אין השפעה על היכולת שלהם להפיץ רעיונות. בעידן הרשתות אי אפשר לעצור רעיונות. כדי להבין את מהירות הפצת המידע אפשר להשתמש כדוגמה בקליפ המזעזע של דאעש, שצילמו את שריפתו של החייל הירדני. הוא הגיע ל-150 מיליון צפיות בתוך שבע דקות בלבד - הזמן שלקח ליו-טיוב להוריד את הסרטון מהרשת.