בנימין נתניהו משתדל תמיד לאחוז את המקל בשני קצותיו: לדבר על שלום ולתקוע את המשא ומתן המדיני, בו זמנית. לרקוד ימינה ולפזול שמאלה. לנאום את "נאום שתי המדינות" ולהגביר את הבנייה בהתנחלויות.

לעתים נדירות נקלע נתניהו לאחת הפינות הללו, בימין או בשמאל, בלי יכולת לתמרן. זהו בדיוק מצבו עכשיו. הימין הישראלי צר עליו ודורש ממנו בנייה בהתנחלויות ונתניהו, בגיבוי שר הביטחון יעלון, מסרב בתוקף. הימין דורש ממנו להרשות ליהודים לעלות להר הבית, ונתניהו מנסה להרגיע ומרחיק מהמקום הנפיץ הזה את חברי הכנסת והשרים, ואחר כך, כשקמה צעקה, מודיע שזה כולל גם את הח"כים הערבים.

להצדקת עמדתו, הוא הזעיק לישיבת הקבינט במוצאי שבת לפני כעשרה ימים [3 באוקטובר] את עו"ד יצחק מולכו, שליחו המיוחד והנושא ונותן הרשמי שלו מול הפלסטינים והממשל האמריקאי. מולכו, שהוא גם עורך דינו הפרטי וקרוב משפחתו (רחוק) של נתניהו, אמור היה לספק לו את האליבי מול שרי הימין, ובעיקר נפתלי בנט ואיילת שקד, שדורשים "בנייה עכשיו".

מולכו סיפר לשרי הקבינט סיפורים מדהימים. "ג'ון קרי מחפש אותי ומשאיר לי הודעות במענה הקולי של הטלפון הנייד שלי", סיפר להם מולכו. "הוא אומר שאם נכריז עכשיו על בנייה, האמריקאים לא יוכלו להטיל וטו על ההצעה הצרפתית בעניין ההתנחלויות, שמתקרבת למועצת הביטחון. זו תהיה קטסטרופה", אמר מולכו. השרים הפציצו אותו בשאלות, והוא סיפק את הסחורה. התרחיש שצייר מולכו בפני שרי הקבינט היה אפוקליפטי. נתניהו, בחקירה הראשית, דובב אותו עוד יותר. בכל פעם שעלה נושא נפיץ כלשהו, הוא פנה למולכו. כששרים דיברו על הצורך לבנות בירושלים, פנה ראש הממשלה למולכו ושאל, "איציק, מה אתה אומר על ירושלים?", ואיציק (זהו שמו הפרטי של מולכו בעגה ישראלית) סיפר ש"ירושלים זה הכי נפיץ, זה הכי קריטי לאמריקאים, כל דיבור על ירושלים יגרום נזק נוראי."