דילוג לתוכן העיקרי

השנה הבאה של נתניהו – בידיים של הרצוג

הכל תלוי הרצוג: אם רק יצליח להאריך את כהונתו כיו"ר המחנה הציוני, יש סיכוי סביר שממשלת הימין של נתניהו תהפוך בשנה הבאה לממשלת מרכז; זו תחזור לנהל משא ומתן מדיני ותנסה לשקם את הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל.
RTX1D0Z3.jpg

השבוע [13 בספטמבר] חוגגים הישראלים את "ראש השנה" העברית. טובלים תפוח בדבש על מנת לסמל את מה שהם רוצים שיקרה להם בשנה הבאה ומסכמים את מה שקרה להם בשנה החולפת. הדבר העיקרי שקרה בה הוא ניצחונו המפתיע של בנימין נתניהו בבחירות.

ערב ראש השנה הקודמת ליקקו הישראלים את פצעי "צוק איתן" ו-50 הימים בהם גם תל אביב ספגה מטחי רקטות (שיורטו על ידי "כיפת ברזל"). אז הם עוד לא ידעו שנתניהו מאס בשותפיו הקואליציוניים (ובעיקר ביאיר לפיד וציפי לבני), והוא מתכנן להקדים את הבחירות. בדצמבר האחרון [2014] פיטר נתניהו את לפיד ולבני והלך לבחירות. בהתחלה, המהלך נראה כעוד תרגיל פוליטי מבית מדרשו של נתניהו, שיביא לו קדנציה נוספת. ההמשך היה שונה: יצחק הרצוג התאחד עם ציפי לבני, "המחנה הציוני" קם והחל לצבור תאוצה. בחודשיים האחרונים של הקמפיין הלך נתניהו ושקע. כמעט כולם, כולל הוא עצמו, היו משוכנעים שהוא מפסיד את הבחירות. ישראל הולכת ומתקרבת לסוף עידן נתניהו.

הישורת האחרונה שפכה מים קרים על החלומות הללו של מחנה המרכז-שמאל בישראל. גם מתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מודים שהוא "איש השנה" שמסתיימת היום. הוא נחלץ מהקבר הפוליטי שרבים כל כך כרו עבורו, הוא ניצח את הבחירות כנגד כל הסיכויים והוא הוכיח, שוב, שעל המפה הפוליטית הישראלית הנוכחית אין מי שיכול לאיים עליו באמת. השאלה הגדולה היא, מה צופנת לנתניהו השנה הבאה? איפה הוא יהיה בעוד שנה? מה הוא מתכנן?

לפני כמה שבועות שטף את התקשורת גל פרסומים נוסף בסדרה בו דווח על מגעים חשאיים בין נתניהו להרצוג שנועדו לצרף את "המחנה הציוני" לממשלה. השניים מדברים באופן ישיר זה עם זה, משתמשים במתווכים אלמונים ומדי פעם גם נפגשים. כמה מהמפגשים הללו היו בביתו של המפיק ההוליוודי הנודע ארנון מילצ'ן, העוסק שנות דור בתיווך וגישור בין ראשי המחנות הפוליטיים בישראל. כעת ברור שסבב המגעים האחרון היה רציני מאוד ובמהלכו גובשה ה"חבילה" הפוליטית שאמורה לייצר ממשלה חדשה בישראל.

על פי המידע הזה, נתניהו הסכים לתת להרצוג חבילת תיקים מרשימה: חוץ, משפטים וביטחון. את תיק הביטחון, על פי ההסכמה הזו, אמור היה המחנה הציוני לקבל רק בעוד כשנה וחצי, כשהממשלה הנוכחית תשלים חצי קדנציה. העברת תיק הביטחון למחצית הקדנציה אמורה הייתה להיות כתובה וגלויה בהסכם בין הליכוד למחנה הציוני, כדי שנתניהו לא יוכל להתכחש, כמנהגו, להבטחותיו; תיק המשפטים היה מיועד לח"כ שלי יחימוביץ', האישה החזקה ביותר במחנה הציוני; ואילו תיק החוץ אמור היה להימסר לציפי לבני בעוד שנה וחצי, כשהרצוג יפנה אותו לטובת הביטחון. המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים אמור היה להתחדש, בהנהגתם של הרצוג ולבני. נתניהו התחייב למשא ומתן אמיתי, בלי טריקים ושטיקים, שיאפשר כינוס ועידת שלום אזורית גדולה עם נציגים של המדינות הערביות הסוניות הגדולות באזור איתן מקיימת ישראל בשנים האחרונות "ברית שקטה" אל מול הסכנה האיראנית המשותפת.

העסקה הזו לא יצאה אל הפועל מסיבה פשוטה: הרצוג לא מסוגל לתת כרגע לנתניהו את הסחורה שראש הממשלה צריך: הבטחה לממשלה יציבה עד סוף הקדנציה. צירוף המחנה הציוני לממשלה ייתפס, מבחינת נתניהו, כסוג של בגידה במחנה הימין המתנחלי, ה"בייס" המסורתי שלו, שנטש בבחירות האחרונות את נפתלי בנט ברגע האחרון כדי להציל את שלטון נתניהו. אם הוא עושה את זה, אומר נתניהו לעצמו, זה חייב להיות לטווח ארוך. כדי שיצליח להחליף את בנק המצביעים הימני בבנק דומה או מקביל ממחנה המרכז, הוא חייב זמן. הרצוג אמור לעמוד לבחירה מחדש במפלגת העבודה בשנה הקרובה. מה יועיל הסכם קואליציוני עם הרצוג, אם הוא יודח בעוד כמה חודשים? נתניהו שבע אכזבות בתחום הזה וטרם שכח איך אהוד ברק נותר בממשלתו, אך ללא מפלגה [2011]. זו הסיבה שבשלב הזה המגעים הוקפאו והרצוג נשלח לעשות "שיעורי בית".

מה שהרצוג מנסה לעשות עכשיו, זה להאריך את כהונתו כיו"ר המחנה הציוני עד סוף 2017. הארכה כזו, אם תעבור, תרגיע את נתניהו. כדי שזה יקרה, צריך הרצוג להתגבר על התנגדותה של ח"כ שלי יחימוביץ', על התנגדות פוטנציאלית של ח"כ עמיר פרץ, ששוקל להתמודד אף הוא על הנהגת המפלגה, ועל התקפות שהוא סופג מבחוץ מראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ששוקל לרוץ אף הוא.

הרצוג נהנה מתמיכה עוצמתית של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, והוא צפוי לכנס את ועידת המפלגה בתחילת אוקטובר, כדי לנסות להעביר את המהלך. אם זה אכן יקרה, יש סיכוי סביר שממשלת ה-61 הנוכחית של נתניהו, זו שנשענת על ימין מובהק, חרדים ומתנחלים, תשנה את פניה ותהפוך לממשלת מרכז, עם כוחות כהרצוג, לבני ויחימוביץ', שידחפו את נתניהו בחזרה אל זרועותיו המושטות של אבו מאזן וינסו לשקם את הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. נתניהו מוטרד מאוד מחזרתן של יוזמות החרם נגד ישראל באיחוד האירופי ומעוניין לשנות את עורו. האם ישיל, לצורך השינוי הזה, את העור הישן, זה שמכיל את נפתלי בנט?

בשיחות עם הרצוג סירב נתניהו להתחייב שיוציא את בנט מהממשלה, והעדיף להסביר ש"הבית היהודי ייצא בהדרגה". בהתחלה ייטול מאיילת שקד, שנואת נפשו, את תיק המשפטים, ואחר כך, כשיחודש התהליך המדיני, בנט יבין בכוחות עצמו שזמנו תם. בבית היהודי אמרו אתמול, בתגובה לפרסומים הללו, ש"אם זה יקרה, נמרר את חייו של נתניהו מבחוץ". אז עכשיו, הכל בידיים של הרצוג.

More from Ben Caspit

Recommended Articles