דילוג לתוכן העיקרי

ברשות הפלסטינית שוקלים להכריז על ביטול הסכמי אוסלו

בכיר פלסטיני אמר בשיחה עם אל-מוניטור כי בעקבות הייאוש מהקיפאון במשא ומתן עם ישראל, "סביר להניח שבחודשים הקרובים תכריז ההנהגה הפלסטינית על ביטול ההסכמים".
RTR34JVY.jpg

בתוך הרשות הפלסטינית קיימת ציפייה גוברת והולכת מהנשיא אבו מאזן להכריז על החלטה שתשנה את חוקי המשחק, שכן היום ברור יותר מתמיד שהסטטוס קוו הבלתי-נסבל של הכיבוש אינו עומד להשתנות. בניגוד לעתות משבר אחרות, קיימת היום תחושה ברחוב הפלסטיני שהכדור נמצא במגרש שלהם.

בכיר ברשות הפלסטינית ובאש"ף, שמכיר היטב את הלך הרוח במוקטעה ברמאללה, שוחח עם אל-מוניטור ארוכות ובעילום שם על המשבר המסתמן והולך: "זה הרגע הגרוע ביותר מאז הסכמי אוסלו. בכל מה שקשור לממשלת ישראל ,איבדנו תקווה כבר מזמן. נציגי מחלקת המדינה של ארצות הברית הבטיחו לנו פעם אחר פעם שאחרי הדיון על ההסכם עם איראן בקונגרס, הם יחדשו את מאמציהם לפעול למען פתרון שתי המדינות. אובמה זכה בניצחון על הסכם הגרעין, אבל נדמה שהבעיה הפלסטינית היא הדבר האחרון שמעניין אותו.

"[שר החוץ הצרפתי לורן] פביוס ומנהיגים נוספים מההאיחוד האירופי אישרו לנו גם הם שיעבירו במועצת הביטחון החלטה שתכלול לוח זמנים ברור לכינונה של מדינה פלסטינית. כרגע כל מה שאנחנו שומעים, הן הכרזות רפות על צעדים כלשהם לסימון מוצרים מההתנחלויות. גם העולם הערבי מפנה לנו גב, כי המנהיגים עסוקים בהישרדות הפוליטית שלהם עצמם. בת הברית היחידה שלנו היא דעת הקהל הערבית, אבל בדיקטטורות שמסביב אין לה השפעה רבה. אותם מנהיגים בארצות הברית, באיחוד האירופי וברוב מדינות ערב מעניקים בעקיפין אור ירוק לראש הממשלה נתניהו להמשיך במדיניות הסיפוח ההדרגתי, באמצעות הרחבה בלתי מרוסנת של ההתנחלויות. לנפתלי בנט יש יותר השפעה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מכל אדם אחר".

הוא הוסיף והודה שהוא מתוסכל ומפוכח יותר מאי-פעם, ושרוב חברי ההנהגה הפלסטינית שותפים להלך הרוח שלו: "די, נמאס; הגיע הזמן שנעבור למתקפה".

בתשובה לשאלת אל-מוניטור מהן תוכניותיה של ההנהגה הפלסטינית, השיב המקור הבכיר בזהירות מסוימת: "סביר להניח שבחודשים הקרובים תכריז ההנהגה הפלסטינית על ביטול הסכמי אוסלו. אבל זה לא בהכרח יוביל לפירוקה של הרשות עצמה; השלב הזה אולי יגיע מאוחר יותר".

לדבריו, מטרתו של צעד כזה תהיה לאחד את דעת הקהל הפלסטינית סביב מאבק ממושך למען כינונה של מדינה, מאבק שאותו יצטרכו הפלסטינים לנהל בכוחות עצמם, בלי הרבה ציפיות להתערבות בינלאומית, לפחות בשלב זה. הצעד הדיפלומטי היחיד שנכלל ביוזמה זו הוא לבקש מהליגה הערבית תמיכה ולגיטימציה לעבור לשלב הבא במאבק הפלסטיני.

הרעיון של ביטול הסכמי אוסלו לא נשמע כמו איום מפיו של המקור הבכיר באש"ף, הוא נשמע יותר כמו יוזמה אפשרית שהועלתה בדרגים הגבוהים ביותר של הרשות הפלסטינית. לביטולם של ההסכמים יהיו השלכות מידיות בשטח, בראש ובראשונה בתחום הביטחוני. תבוטל לאלתר חלוקתה (על פי הסכמי אוסלו) של הגדה המערבית לשלושה אזורים - שטח A (הערים, שנמצאות בשליטתה המלאה של הרשות ומשתרעות על 3% בלבד מהגדה המערבית), שטח B (הכפרים, תחת שיפוטה האזרחי של הרשות הפלסטינית אך באחריותה הביטחונית של ישראל – איזור הכולל 36% משטחי הגדה) ושטח C (שנשאר בשליטתה האזרחית והביטחונית של ישראל, וכולל 61% מהגדה) - ובגדה המערבית ישתרר כאוס. כוחות הביטחון והשיטור הפלסטיניים יהיו חופשיים לנוע בכל אזורי הגדה המערבית, כולל ההתנחלויות, ובהיעדר הסכם תיאלץ ישראל להשתמש בכוח כדי לרסן את תנועתם.

מעבר הגבול לירדן כבר לא יימצא בשליטה משותפת, כפי שהוא היום, מה שעלול ליצור אנדרלמוסיה בנקודות הכניסה הרגישות ביותר לשטחי הרשות הפלסטינית. שיתוף הפעולה הביטחוני היה חלק מהותי מהסכמי אוסלו (מסמך העקרונות מ-1993 והסכם הביניים מ-1995), ודן בהרחבה בשיתוף הפעולה בין גורמי הביטחון ובאחריותו של כל צד למניעת טרור. עם ביטול ההסכמים, ייעצר שיתוף הפעולה הזה.

הפלסטינים ישלמו מחיר כלכלי כבד, מאחר שהם תלויים בישראל שמספקת תשתיות כמו מים וחשמל, וגם גובה את המסים על יבוא ויצוא של סחורות במעברי הגבול הבינלאומיים.

על פי אותו מקור, הפלסטינים לא יבטלו את הרשות, אך עשויים לשקול הכרזת עצמאות (תחת כיבוש).

קשה מאוד לחזות אם התוכנית אכן תצא אל הפועל, אך אין ספק שבכירי ההנהגה הפלסטינית דנים בה. גם עבור ישראל יהיה זה אתגר קשה מאוד, כי אפשר לנחש מראש שהקהילה הבינלאומית תטיל את האשמה לכאוס שייווצר על ממשלת ישראל, לאחר שזו דחתה כמה הצעות לתהליך שלום בר-קיימא.

יש רק דרך אחת למנוע את ההידרדרות המסוכנת הזו, שעלולה להוביל להסלמת האלימות: לפתוח במשא ומתן רציני על פתרון שתי המדינות לשני עמים, שיתבסס על קווי 67' ויזכה לחסות ארצות הברית ולתמיכה בינלאומית. לעת עתה, זה הנושא האחרון על סדר יומו של ראש ממשלת ישראל.

More from Uri Savir

Recommended Articles