הרס המונומנטים בבגדאד משקף את הסכסוך שמתחת לפני השטח
הניסיון האחרון להשחית פסלים בבגדאד מדגיש את השסע התרבותי והפוליטי בין תושבי עיראק.
בגדאד - כשהושחת ב-5 ביולי פסלו של המשורר אבו נואס, פרץ בעיראק סבב חדש של עימות פוליטי וחברתי בין כוחות השמרנים - בניצוחם של המפלגות ושל הדתיים - לכוחות החילוניים, שמסרבים להניח לזרמים הפוליטיים והדתיים להתערב בחיי האזרחים.
השחתת הפסל פגעה בעצב רגיש, תרבותית וחברתית, שכן בקרב האליטות התרבותיות בעיראק נפוצה האמונה שלפיה קיימת תוכנית שיטתית להרוס את כל המונומנטים התרבותיים, מסיבות דתיות ופוליטיות — במיוחד לאור העובדה שמאז 2003 נהרסו בבגדאד ובערים אחרות בעיראק לא מעט פסלים ושאר אנדרטאות זיכרון. פסליהם של חיילים עיראקים שנפלו במלחמת איראן-עיראק (1988-1980), לדוגמה, נופצו לרסיסים בבצרה ב-6 במאי, 2003.
אבו נואס היה משורר שחי בבגדאד והלך לעולמו בשנת 814 לספירה. הוא נודע בעיקר כמי שניהל חיי הוללות חסרי-בושה. מנגד, הוא התפרסם גם בחדשנות שהביא אל השירה הערבית, בשימוש שלו בדמיון, בשפה ובבחירת הנושאים. אבל האסלאמיסטים ראו ועדיין רואים באבו נואס אחת הדמותיות הכי לא-מוסרית.
ב-1972, יצק הפסל העיראקי איסמעיל פתח א-טורק את פסל הארד של אבו נואס, כשהוא מחזיק בידו כוס יין ועומד על בסיס בגובה של מטר וחצי, מוקף בתבליטי ארד המייצגים תחנות שונות בחייו של המשורר.
