דובר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים: ישראל מסיתה נגדנו, אין לנו רצון בסבב אלימות נוסף

"אנחנו עדיין מעריכים שהפיגועים האחרונים בישראל הם פעולות של מפגעים בודדים, ואין להם תשתית ארגונית אף שמדובר בסוג של פעילות מורכבת יותר מבעבר". את הדברים הללו אומר לאל-מוניטור האלוף (ליווא) עדנאן דמירי, דובר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. הערכה זו, שנשמעת גם מצדם של בכירים נוספים ברשות הפלסטינית, עומדת בניגוד לחלק מההערכות בישראל, שלפיהן מאחורי גל הפיגועים האחרון, עומדת אולי יד ארגונית מכוונת. רצח דני גונן [19 ביוני] ליד ההתנחלות דולב, הפיגוע ליד ההתנחלות שבות רחל [29 ביוני] שבו נהרג הצעיר מלאכי רוזנפלד ופיגועי ירי נוספים במהלך עשרה ימי חודש הרמדאן מעידים, מבחינות מסוימות, על רמת תכנון והתארגנות מבצעית מורכבת, ולאו דווקא על פעילות של מפגע בודד, שיצא לבצע פיגוע מזדמן מתוך ייאוש ותסכול.

עמיתי בן כספית ציטט באתר זה (1 ביולי) קצין בכיר בצה"ל שאמר כי "יש אפשרות שיש כאן התארגנות מקומית מאומנת יותר שפועלת בשיטתיות בשטח". עם זאת, כספית מצטט גורמים במערכת הביטחון שאומרים: "אין בשטח אנרגיה של אינתיפאדה, אין אווירה של אינתיפאדה, זה רצף פיגועים שכמותו גם ידענו בעבר". ממאמרו של כספית, המתבסס על מקורות ביטחוניים ישראליים, נדמה כי מצבם של תושבי הגדה בסך הכל בכי טוב, ואין להם סיבה או מניע להתלונן. "תסתכל סביב", אומר גורם ביטחוני ישראלי בכיר לכספית, "תגיד לי למי באזור יש שולחן רמדאן עשיר ורגוע כמו לפלסטינים ביהודה ושומרון?"

ואולם, לדברי גורמי ביטחון פלסטינים, ההערכה האופטימית שלפיה גל האלימות פרץ בין השאר בהשראת חודש הרמדאן והוא עשוי לחלוף עם סעודת "עיד אל פיטר" בעוד יותר משבועיים (18 ביולי), מעידה על הניתוק הישראלי מהמצב בשטח. מצבם של רוב הפלסטינים בשטחי הגדה, טוענים גורמי הביטחון האלה, הוא מורכב ומסובך יותר מההשוואה לשולחן הרמדאן הדל של אחיהם הפלסטינים בלבנון, סוריה וירדן.

מאז שהתפוצצו שיחות השלום עם ישראל לפני כשנה וחצי, והוקמה ממשלת ימין חדשה בישראל שאינה מקבלת את עיקרון שתי מדינות לשני עמים, מתקיים בגדה ויכוח פומבי ער, בעיקר בקרב צעירים משכילים, בשאלה לאן מועדות פניה של הרשות ביחסה לישראל. הוויכוח מתנהל בתקשורת הפלסטינית, ברשתות החברתיות ובכינוסים ואירועים בשטחים, ומתמקד בשאלה מה הפלסטינים צריכים לעשות עתה, כשדרכה של ישראל ויחסה לעיקרון שתי מדינות לשני עמים ותהליך השלום, די ברורים. השיח הרחב מוביל את רוב הפלסטינים בגדה למסקנה שישראל היא סרבנית שלום שמתכננת להתרחב בשטחי הגדה ומבינה רק את שפת הכוח.

זוהי אפוא האווירה היום ברמאללה, שכם, חברון וג'נין – אווירה שרחוקה שמים וארץ מהתמונה האידילית שמנסים לצייר בישראל, אבל גם רחוקה מהאווירה ששררה בשטחים ערב פרוץ האינתיפאדה השנייה. בחודש ספטמבר שנת 2000, תחת שלטונו של יאסר ערפאת שרר כאוס בשטחים, "פאודה", ("כאוס" - בערבית) הייתה המילה הנפוצה בשטחי הרשות, ופעילי הארגונים נהגו להפגין את נשקיהם לראווה. המצב היום שונה. את המונח "פאודה" החליף המונח "קאנון" (חוק), שמסביר את הסדר הציבורי ברשות.

ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיני אומרים לאל-מוניטור כי אין סכנה שאינתיפאדה חדשה תפרוץ בקרוב, אבל ההסבר שלהם שונה לחלוטין מההסבר הישראלי. לטענתם, אלמלא פעילות אינטנסיבית של מנגנוני הביטחון, "ורוח המפקד" (אבו מאזן), המכתיבים לבכירי הרשות לגדוע כל התארגנות מזוינת בשטחים באיבה, המציאות בין הישראלים לפלסטינים היום בשטחי הגדה ובשטחי ישראל הייתה נראית לגמרי אחרת.

התיאור הנכון למצב הוא שמנגנוני הביטחון הפלסטינים מנהלים, בעיקר בחודשים האחרונים, מאבק בלימה שנועד להתגבר על התסיסה ברשות לאור העדר האופק מדיני, התרחבות התנחלויות בשטחי הגדה, והמצב הכלכלי הקשה.

"הסיפור הישראלי הוא שאנחנו מבצעים הסתה, וזה מה שמדרבן את האנשים", אומר דמירי. "על איזה הסתה הם מדברים? זה שטויות. מי שמבצעים הסתה נגדנו אלה הישראלים וממשלת הימין הקיצונית שקמה בישראל, ששוללת כל הסדר ומגנה על פעולות המתנחלים בכל מצב ובכל מקום. אני אומר באחריות - אין שום ארגון שמעוניין עכשיו להתמודד עם מציאות אלימה ולהוביל כאוס. אפילו בחמאס מעוניינים עכשיו להגיע לרגיעה עם ישראל ולא לעוד סבב אלימות. אנחנו יודעים שהם מנהלים מגעים עם הישראלים ואין להם עניין, ודאי עכשיו, לשקם את התשתית המבצעית שלהם. האלימות שמבצעים מתנחלים בשטחים נגד פלסטינים היא זו שמביאה לאלימות נגד, אין על זה מחלוקת, האם זה יכול להימשך עוד זמן רב? האם ההתנהלות של ממשלת הימין הישראלית והמתנחלים תוביל לשקט? תשאלו את עצמכם ותגיעו לתשובה הנכונה".

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון האשים את מפקדת חמאס בטורקיה, בראשותו של סאלאח אל ערורי, באחריות לשני פיגועי הירי. יעלון טוען כי המימון לפעולות הטרור הגיע מאיראן לאחר תקופה של נתק ממושך עם חמאס. ערורי היה היד המכוונת והמממנת של רצח שלושת הנערים, נפתלי פרנקל, גיל עד שאער ואייל יפרח, בגוש עציון בקיץ האחרון (12 ביוני 2014), אשר גרר את חמאס וישראל לסבב דמים קטלני בעזה. אם אכן ערורי מעורב גם הפעם, אזי הוא שוב מנסה לשבש את מהלכי ההנהגה המדינית של חמאס שחפצה, למרות ההכחשות, להגיע להסדר הפסקת אש ארוכת טווח עם ישראל.

ואולם, במנותק מהכעס, הטינה, החשדנות והזלזול שמפגינים שני הצדדים זה כלפי זה, עדיין חשוב לציין שהתיאום הביטחוני בין ישראל לרשות מתקיים כסדרו ומוכיח בדרך כלל גם את יעילותו. רוחו של אבו מאזן, כך מתברר, נושבת גם במהלך חודש הרמדאן.