מלחמת העצמאות של גלעד ארדן

ראש הממשלה בנימין נתניהו וצוות יועציו הקרובים העריכו עד סמוך מאוד להשבעת הממשלה בכנסת ביום חמישי בלילה [14 במאי], שגלעד ארדן יתרצה, ויצטרף כחבר ממשלה. נתניהו האמין שכפי שהיה עד כה במערכת היחסים הארוכה בינו לבין ארדן, שר הפנים בממשלה הקודמת יקבל את ההצעה להתמנות לשר לביטחון פנים - תפקיד שמקנה לו חברות בקבינט המדיני-ביטחוני, ולשר לעניינים אסטרטגיים, אף שקיווה למינוי בכיר יותר. הנחת העבודה של ראש הממשלה הייתה כי ארדן, שהגיע למקום הראשון בפריימריז האחרונים בליכוד, יבין כי אינו יכול לקבל את תיק החוץ, ששמור עבור יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, למקרה שתקום ממשלת אחדות.

אבל ארדן הפתיע, אולי אפילו גם את עצמו, כשהחליט באותו יום גורלי לשבור את דפוס ההתנהלות הרגיל בינו לבין נתניהו. הוא לקח הימור שעשוי להביא לסיומה של קריירה פוליטית מרשימה - ומצד שני יכול להתגלות כמהלך פוליטי מבריק שיסלול עבורו את הדרך להתמודדות על הנהגת הליכוד בעתיד.

במקום תיק החוץ, ארדן דרש מנתניהו לתפור עבורו תיק מורחב לביטחון פנים, שיכלול גם את משרד הפנים. בקשת ארדן התבססה על מודל הקיים במדינות אחדות באירופה, שבהן לשר לביטחון פנים יש שליטה גם על הרשויות המקומיות. בנוסף, הוא דרש מנתניהו תוספת תקציבית למשרד, המצוי במשבר עמוק עקב פרשות השחיתות החמורות במשטרה והמחסור בכוח אדם. נתניהו סירב לדרישותיו, וארדן החליט להשאר בחוץ.

ביום שלישי (19 במאי) עוד העריכו מרבית בכירי הליכוד שתימצא בסופו של דבר הנוסחה להחזרתו של ארדן לממשלה, אבל כשהגיעו חברי הממשלה החדשה לצילום המסורתי בבית הנשיא, התברר שלא הייתה התפתחות בעלילה - וארדן נותר בחוץ. נראה כי הפעם בכיר הליכוד אינו מתכוון להתפשר, ומאותת לנתניהו שהוא יאלץ לשלם מחיר פוליטי על כך שהתייחס אליו כמובן מאליו.

ביום שאחרי השבעת הממשלה פתח ארדן חשבון טוויטר וכתב: "החל מאמש התפנה לי זמן ואני מתחיל לצייץ. החלטתי שלא להצטרף לממשלה כיוון שללא יכולת להוביל שינוי אין טעם לכהן כשר". בהמשך פורסמה ברשתות תמונת ארדן לצד שני אנשים שנתניהו מתעב במיוחד: השר לשעבר גדעון סער ויו"ר הבית היהודי, שר החינוך החדש נפתלי בנט. השלושה נראו מחוייכים על רקע חגיגות יום ירושלים [17 במאי]. פרשנים פוליטיים מיהרו ליחס לתמונה מניעים נסתרים, כאילו נכרתה ברית חדשה בין סער, שפרש מהממשלה בעקבות סכסוך עם נתניהו, לבין ארדן. האמת היא שהאירוע המצולם נקבע מראש, ולפחות כרגע אין ברית פוליטית כזאת, אלא להפך: ייתכן שבעתיד השניים יתמודדו זה מול זה על ראשות הליכוד.

ועדיין, בסביבת נתניהו לא אהבו, בלשון המעטה, את המהלכים האחרונים של ארדן. אף שמקורבי ראש הממשלה המשיכו לספר עד כמה הוא אוהב את ארדן, בניגוד לסער למשל, הם ציינו שארדן מתחיל להגזים. אבל שר הפנים היוצא, עושה רושם, לא מתרגש וממשיך במהלכיו העצמאיים. ארדן כבר אותת לנתניהו שהוא אינו מתכוון להיות בכיס שלו, ושיש מחיר ליחס כלפיו. הוא אמנם הצביע בעד הממשלה בטקס השבעת השרים ולא יעשה דבר שיפיל את הממשלה - אף שבקולו הוא יכול אולי לגרום לכך כל עוד היא נתמכת על ידי 61 חברי כנסת בלבד, אולם יש מהלכים רבים שבכוחו לעשות כדי לגרום לנתניהו כאב ראש ומבוכה.

נתניהו, מצדו, אותת שהוא ממשיך הלאה וניסה להתמקד בעבודה. כשר התקשורת (נתניהו השאיר את התיק אצלו) הוא פיטר בשיחת טלפון קצרה את מנכ"ל המשרד, אבי ברגר, שארדן מינה. ובכוונתו למנות לתפקיד את מקורבו ומנהל מטה הבחירות שלו, שלמה פילבר. למהלך הזה יש משמעות עצומה מבחינת שוק התקשורת, מכיוון שהוא עשוי לסתום את הגולל על הרפורמה שקידמו ארדן וברגר להגברת התחרות בשוק הטלפון באמצעות פירוק חברת התקשורת הישראלית הוותיקה בזק.

ארדן, מנגד, סימן שהוא לא מתכוון להרים דגל לבן. הוא הטיל פצצה ויצא בלי למצמץ למאבק בראש הממשלה. הוא הודיע כי יגיש הצעת חוק שאמורה להגביל את כוחה של בזק. על פי ההצעה, בזק תחוייב למכור את אחזקותיה בכל חברות התוכן והשירותים שלה, ולהפוך לחברת תשתיות בלבד. ארדן גם הסביר את הצעד: "בשנים האחרונות נקטה בזק כל פעולה אפשרית כדי לתקוע ולעכב את יישום הרפורמה, שתוזיל בעשרות אחוזים את העלויות לציבור. לכן, הגעתי למסקנה שהדרך הנכונה להתמודד עם מונופול כה עוצמתי היא לחייב את חברת בזק למכור את כל אחזקותיה בתחום התוכן והשירותים ולהשאירה כחברת תשתיות בלבד".

אם לא יהיה שינוי בעלילה, ונתניהו לא יצליח לקרב אליו את ארדן מחדש ולצרפו לממשלה, יתכן שאנו צפויים לחזות באופוזציה מפתיעה ליו"ר המפלגה ולבנייתה של אלטרנטיבה להנהגתו בתוך הליכוד.

ארדן אמר בימים האחרונים כי אינו מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים (בניגוד לסער) וכי ימשיך לשרת את הציבור מתוך הממשלה או כח"כ מהשורה. עבור נתניהו אלו אינן חדשות טובות. גם כך הוא חי על הקצה עם קואליציה צרה, והנה הוא מאבד את אחד מבכירי המפלגה שהיו הכי נאמנים לו ונשכבו עבורו על הגדר לא פעם, כשהיה צורך להגן על מהלכיו או על ההתנהלות בביתו. ארדן גם התגייס להגנה על רעייתו של ראש הממשלה, בימים שבהם התפרסמה פרשת מיחזור הבקבוקים - אולם נראה כי גם זה לא הציל אותו מגורלם של בכירי ליכוד אחרים שקופחו על ידי נתניהו.

ארדן, בן 44, החל את דרכו הפוליטית כפעיל ליכוד באוניברסיטה בשנות ה-20 לחייו. הוא עשה מסלול מרשים בליכוד כח"כ מצטיין ומוערך, וכאחד השרים הטובים ביותר במשרדים שכיהן בהם: איכות הסביבה, התקשורת והפנים. והוא אינו מתכוון לעצור כאן. בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, נראה כי ארדן צובר פופולריות בקרב הציבור. הוא הוביל רפורמה ברשות השידור, וכחבר הקבינט-המדיני ביטחוני במבצע צוק איתן הפגין אחריות ושיקול דעת. במדדי הפופלריות של השרים הוא נמצא במקומות גבוהים.

אם יישאר מחוץ לממשלה, הוא יוכל לחבור במאבקים מסוימים שתואמים את השקפת עולמו לאופוזיציה. במקרה הזה הוא יצטרך לפעול בתחכום ולהימנע ממצב שבו פעילי הליכוד מאשימים אותו בפגיעה במפלגה. בינתיים לא נראה כי החלטתו פוגעת בו בקרב פעילי הליכוד המרכזיים, אשר סייעו לו להיבחר למקום הראשון בפריימריז.