דנון: נאום נתניהו בקונגרס יתברר כבעל חשיבות עצומה

"נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס הצליח להחזיר את הוויכוח על עסקת הגרעין [עם איראן] לשאלה היחידה החשובה: האם היא טובה או רעה. ומכאן חשיבותו הגדולה". כך אמר בראיון לאל-מוניטור ח"כ דני דנון, יו"ר מרכז הליכוד ולשעבר סגן שר הביטחון, על המשבר ביחסי ישראל-ארה"ב בעקבות ביקורו של נתניהו בוושינגטון בשבוע שעבר [3 במארס].

דנון אינו נמנה על מקורבי נתניהו בליכוד, בלשון המעטה. ראש הממשלה פיטר אותו מתפקיד סגן שר הביטחון בתחילת מבצע צוק איתן ביולי 2014, לאחר שהטיח ביקורת קשה על מדיניות הממשלה מול חמאס. הוא גם התעמת עם נתניהו כמה פעמים במרכז הליכוד בסוגיות פוליטיות פנימיות במפלגה.

אולם בשבוע שעבר דנון גיבה את נתניהו במאמץ ההסברה הבינלאומי סביב נאומו בגבעת הקפיטול. לדנון ברור שיו"ר הליכוד עשה את הדבר הנכון כראש ממשלת ישראל, כשלא נכנע ללחצים מאמריקה ומישראל, מצד יריביו הפוליטיים ובכירי הפרשנים, והתעקש לנאום מול הקונגרס.

אל-מוניטור: הטענה המרכזית נגד נתניהו היא שהנאום לא יעצור את ההתגרענות האיראנית, ולכן היה עליו למצוא דרכי פעולה אחרות.

דנון: איני מסכים עם זה באופן גורף. לפי דעתי היום כבר ברור שההחלטה לנאום הייתה החלטה נכונה, מכיוון שעד לנאום הוויכוח נסוב סביב השאלה אם נתניהו צריך או לא צריך לנסוע לקונגרס, ואם זה מכובד או לא, וכמה זה פוגע ביחסים עם ארה"ב. מאז הנאום, הוויכוח והדיון עברו למישור המהותי של מה עושים עם איראן. השאלה כרגע היא אם זהו הסכם טוב או רע, ולכן בעיני זוהי ההצלחה הגדולה של הנאום. נתניהו הצליח להחדיר את המסר הזה ולהעביר את הכדור אל המגרש המהותי.

יותר מכך, בראייה היסטורית, הנאום הזה יתברר כבעל חשיבות עצומה במאבק לעצירת הפצצה האיראנית. באשר לטענות שנתניהו עשה זאת מטעמים פוליטיים, אני כלל לא בטוח שלנאום הזה יש כוח מאגי פוליטי כמו שמנסים לייחס לו, כאילו הוא יגרום לסחף של מנדטים אל הליכוד. זה לא שם. לכן, טעו אלה שחשבו שזה יביא ניצחון בנוק-אאוט לליכוד.

אל-מוניטור: אבל מדוע נתניהו לא המתין עד אחרי הבחירות? שבועיים לא היו עושים את ההבדל.

דנון: ברמה המהותית זה היה חשוב, מכיוון שהמאבק על איראן נמצא כרגע בעיצומו ואי אפשר היה לחכות עד אחרי הבחירות. ראש הממשלה לא היה נוסע בזמן הרכבת הממשלה, כשהתמונה הפוליטית לא ברורה. היינו מגיעים לפסח, ואחר כך ליום העצמאות, ואז לחודש מאי, וזמן יקר היה הולך לאיבוד.

יש הרבה צביעות ובורות בהתקפות נגד נתניהו, שחלקן כמובן מגיעות מצד יריביו הפוליטיים. אני הייתי מצפה מהרצוג לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד, ולגבות את ראש הממשלה בשליחותו הממלכתית. הרי גם הם יודעים שמדובר בהסכם רע שיביא את איראן להיות מדינת סף גרעינית.

יותר מכך, אני גם בטוח שאילו מנהיגי מצרים ומדינות ערב המתונות, כמו סעודיה, היו מגיעים לנאום בקונגרס, הם היו אומרים בדיוק את אותם דברים שאמר נתניהו, ומזהירים מהסכם רע עם איראן גרעינית. הם הרי מבינים כמה זה הרסני עבור כל האזור.

אנחנו שותפים בעניין הזה עם עוד הרבה מדינות, לחשש מאיראן עם פצצה גרעינית. זה דבר ידוע: יש מסמכים שהודלפו ב"וויקיליקס" שהראו שבית המלוכה הסעודי מדבר עם האמריקאים לא על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא על הנושא האיראני. זה מה שמטריד אותם.

אל-מוניטור: ומה לגבי היחסים עם ארה"ב? נתניהו רמס אותם ברגל גסה. הוא לא היה יכול למצוא דרך אחרת להעביר את המסר?

דנון: היה פה מאבק בין שתי תפיסות עולם. בעוד האמריקאים פועלים לקראת הסכם שידחה במספר שנים את הפיכתה של איראן למדינה גרעינית, אנחנו אומרים: לעולם לא. בא ראש הממשלה ומסביר לעולם מהי המשמעות של זה, ומדוע מדינת ישראל לא תוכל להשלים עם איראן גרעינית. לכן אין כאן עימות פרסונלי בין נתניהו לאובמה, אלא מחלוקת קשה בנוגע לסוגיה והבדלי גישות.

איני מתכחש לכך שהיחסים כרגע מתוחים, אבל בטווח הארוך הם יישארו איתנים, כי בחלוף הזמן לא יזכרו את ההשמצות והמריבות, אלא יזכרו את הנאום, את האזהרות של ראש הממשלה ויותר מכך יזכרו את ההסכם שייחתם או שלא ייחתם. זו המהות. כל השאר זה רעשי רקע שייעלמו. מבחן התוצאה הוא מה שיקבע אם איראן תהיה גרעינית או לא.

נתניהו עשה דבר חשוב מכיוון שאילולא הנאום, הנושא לא היה עולה אל ראש סדר היום. אני רוצה להזכיר שב-2009 איראן הפתיעה את העולם כאשר התברר שהצליחה להסתיר מתקן גרעיני תת-קרקעי. אני שואל: מדוע שהם לא יחזרו על כך? הרי מהר מאוד הקהילייה הבינלאומית תעבור לעסוק במשבר אחר והם ינצלו את הזמן כדי להמשיך ולפתח את הפצצה.

אל-מוניטור: ועדיין, נראה שראש הממשלה השאיר אדמה חרוכה בביקורו האחרון, גם ארגונים יהודיים בארה"ב נותרו במבוכה.

דנון: יהודי ארה"ב לא אוהבים, כמובן, את הוויכוחים בין ממשלת ישראל לבית הלבן, כי זה שם אותם במקום לא נוח. עם זאת, רוב יהודי ארה"ב מאמינים בשיתוף פעולה. אבל הם גם מאמינים שנתגבר על זה. זו לא פעם ראשונה ולא אחרונה שיש ויכוחים. ההיסטוריה שלנו מלאה בוויכוחים ביננו לבין האמריקאים. צריך רק להיזכר איך דוד בן גוריון ב-1948 הכריז על הקמת מדינת ישראל למרות ההתנגדות האמריקאית, ואת התקפת המנע של ישראל ב-1967 מול מדינות ערב, למרות האזהרות האמריקאיות, וכמובן את תקיפת הכור הגרעיני בעיראק בהוראת מנחם בגין, שגרמה למתיחות עצומה ביחסים. בשורה התחתונה, נעבור גם את זה.

אל-מוניטור: ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, טוען בימים האחרונים גם בראיונות לתקשורת ובנאומו וגם בעצרת להחלפת השלטון [7 במארס], שנתניהו גרם נזק אסטרטגי למאבק בגרעין האיראני. זוהי האשמה חמורה ומטרידה.

דנון: אני שואל את עצמי אם כשהוא [דגן] ישב בתפקיד - האם הוא גם חשב כך? למה הוא לא אמר אז כלום? למה הוא לא שם את המפתחות על השולחן ואמר זאת אז? הרי הוא ישב עם ראש הממשלה הרבה מאוד על בסיס שבועי, ופתאום עכשיו הוא גילה את הדברים? לפי דעתי יש מטען אישי שהתפרץ עכשיו בנקודה רגישה.

אני רואה את השנאה אצל דגן. זה מאוד בולט שהוא חדור שנאה אישית. דגן עשה דברים חשובים למען ביטחון ישראל, אבל לצערי המאבק שלו הוא אישי בנתניהו, ומבחינתו, כל דבר שראש הממשלה עושה הוא רע. לכן, מבחינתי, הוא איבד את האמון לגבי הדברים שהוא אומר. הוא הפך להיות נגן מרכזי של השמאל בעצרת ובתשדירים.

אל-מוניטור: בימים האחרונים פורסמו מסמכים המוכחים שנתניהו היה מוכן לוויתורים מרחיקי לכת במסגרת המו"מ עם הפלסטינים. כמי שנמנה על נצי הליכוד בהקשר המדיני, אינך חושש שנתניהו יוביל לחלוקת הארץ?

דנון: מסמכים כאלה שמתפרסמים כמה ימים לפני הבחירות - ברור שהם חלק ממהלך מתוכנן שמנסה ליצור עימות בתוך מחנה הימין ולהוריד קולות מהליכוד למפלגות הקטנות בימין. אבל אני חושב שהציבור יותר חכם מזה, והוא יצליח לקרוא בין השורות.

יש הרבה מסמכים כאלה מהשנים האחרונות, ניירות שהועברו בתקופת קלינטון גם דיברו על אותן נקודות, אבל הן לא מקובלות עלינו. ראש הממשלה אמר את זה בצורה ברורה, וגם בליכוד, מפלגה שאני נמצא בתפקיד בכיר בה, לעולם לא היינו תומכים בכאלה עמדות של חלוקת ירושלים וחזרה לקווי 67'. לכן, לפי דעתי, יש פה מהלך מתוכנן ומתוזמן שמהווה חלק מההתגייסות לפגוע בליכוד. ראש הממשלה אמר מפורשות שהוא נגד המסמך הזה.