בחירה בימין – הנצחת הסכסוך, הפחד והחרם על ישראל

השבוע (8 בדצמבר) ציטטנו כאן את הבטחתה של מזכירת המדינה האמריקאית לשעבר והמועמדת הפוטנציאלית לנשיאות, הילרי קלינטון, כי "נמשיך לסייע לישראל בלי קשר למי נמצא בשלטון". קלינטון לא הייתה צריכה להמתין זמן רב כדי לקבל טעימה מהשלטון שישראל עשויה לקבל ב-17 במארס 2015. בין מאזיניה באולם הכנסים של פורום סבן בוושינגטון היה גם שר הכלכלה, נפתלי בנט. בנאום שהשמיע מעל אותה במה לא ניסה בנט להסתיר את מהותו של השלטון שהוא מציע לישראל. הוא דיבר נגד פתרון שתי המדינות - הנוסחה שקלינטון טענה כי היא "תפישה נכונה וחיונית" בכל הנוגע לסיום הכיבוש והסכסוך הישראלי-פלסטיני. "אינך יכול להיות כובש בארץ השייכת לך", אמר בנט. הוא התייצב מאחורי תוכניתו לספח לישראל את שטחי C – שטחים שהושארו בשליטה ישראלית מאז הסכם אוסלו - המהווים כ-60 אחוז מאדמות הגדה המערבית.

בנט גילה שראש הממשלה בנימין נתניהו סיכם עמו כי הם לא יתקפו זה את זה במערכת הבחירות, מה שמרמז שהליכוד לא יטיל דופי ברעיון הסיפוח. אחרי הכל, שר הביטחון מהליכוד, משה יעלון, השמיע דברים חצופים לא פחות כלפי מזכיר המדינה ג'ון קרי, שהעז לקדם את פתרון שתי המדינות. גם שר החוץ אביגדור ליברמן, עד לאחרונה שותף לסיעה של מפלגת השלטון, אינו מחמיץ הזדמנות להציג את הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן), שנאחז בשארית כוחותיו בפתרון שתי המדינות, כ"מנהל טרור מדיני". ועוד לא אמרנו כלום על יוזמות החקיקה של יו"ר ועדת הפנים, מירי רגב מהליכוד, לסיפוח בקעת הירדן, ועל תנופת ההתנחלות בגדה ובירושלים המזרחית.