Memos 
Live events & webinars 
Trend Reports
"היה לנו ברור שעל השולחן יש מה שאנחנו מכנים 'הסכם גרוע' בין איראן למעצמות", אמר לי ביום שלישי [25 בנובמבר] חבר קבינט ישראלי בכיר. "אני יכול להעיד שישראל עשתה מאמץ אדיר, בכל התחומים והמישורים, כדי למנוע חתימה על ההסכם הזה. חתימה עליו, פירושה היה בכיה לדורות ומשגה היסטורי כבד שלא ברור אם ישראל הייתה יכולה להשלים איתו", הוסיף השר, "ולכן נכון לעכשיו יש לנו סיבה להיות מרוצים".
כן, זו העמדה הישראלית האמיתית לאור הארכת המו"מ בין המעצמות לאיראן בחצי שנה נוספת. כלפי חוץ, ממשיכה ישראל את המדיניות הנרגנת, החשדנית והעוינת שלה, אבל בתוך החדר הרשו הישראלים לעצמם, לפחות לפרק זמן קצר, לשחרר אנחת רווחה. זה לא קרה, בינתיים. ההסכם ה"גרוע" כל כך, בעיניים ישראליות, לא נחתם. עדיין.
מה עומד מאחורי "המאמץ האדיר" שחבר הקבינט הישראלי סיפר עליו? ובכן, עדיף לשאול מה לא. ישראל השקיעה אנרגיה אדירה בתחום. את המאמץ ריכז השר לענייני מודיעין, יובל שטייניץ, שהפך בחודשים האחרונים, ובעיקר בשבועות האחרונים, ל"נוסע מתמיד" וחרש את הבירות הרלוונטיות לאורך ולרוחב. שטייניץ לא היה לבד. חוץ ממנו, הרבו לנסוע גם בכירי מודיעין ישראלים שהציגו בפני עמיתיהם בבירות רלוונטיות שונות מסמכים מודיעיניים, מידע מודיעיני והרבה מאוד אינפורמציה חדשה, שהושגה על ידי המוסד הישראלי וגורמי מודיעין ישראלים נוספים, באשר לסכנה הגלומה באותו "הסדר רע".
לקראת ההגעה לתאריך הדד-ליין השבוע [24 בנובמבר בלילה], הגביר השר שטייניץ את פעילותו וקיים עוד שני ביקורי בזק בלונדון ובפריז, פלוס פגישה עם שר החוץ הגרמני פרנק ולטר שטיינמאייר. המסר של שטייניץ, שמגיע תמיד כשהוא מגובה במודיעין, בהערכות מומחים ובניתוחים שונים, הוא כי "ההסכם שעליו מדובר הוא הסכם גרוע, יש בו פרצות גדולות שמעמידות אותו על כרעי תרנגולת. אם הפרצות הללו לא ייסגרו, עדיף לא להגיע להסכם כלל, מאשר לחתום על ההסכם הנוכחי".
המאמץ הישראלי הכבד ביותר התמקד בפרצה המסוכנת מכולן: העובדה שההסכם התיר לאיראן להמשיך את המחקר על הצנטריפוגות המתקדמות שלה. המחקר, העריכו גורמים בישראל, יושלם בתוך שנתיים ואז יוכלו האיראנים להרכיב, תוך חצי שנה נוספת, כמות גדולה של צנטריפוגות בעלות יכולת העשרה מהירה פי שש מאשר הצנטריפוגות הקיימות כעת. היכולת הזו תהפוך את פוטנציאל "הפריצה לפצצה" האיראני למהיר בהרבה. במצב כזה, הסבירו הישראלים לבני שיחם, המערב יהיה משוכנע שעצר את איראן במרחק של שנה אחת לפחות מהפצצה, בעוד שהמרחק האמיתי הוא חודשיים בלבד. חודשיים, אמרו הישראלים לכל מי שהסכים לשמוע, זה מרחק שלא יאפשר לעולם להגיב ולבלום את איראן במקרה שתחליט לבצע את ההסתערות. במילים אחרות, ההסכם שעליו דובר הוא הסכם שיהפוך את איראן למדינת סף גרעינית תוך זמן קצר, ומיד לאחר מכן יאפשר לה לבצע את הזינוק הקצר והמהיר ליכולת גרעינית בלי שהעולם יספיק להגיב.
היו פרצות רבות נוספות. כך, למשל, העובדה שאיראן לא מחויבת בהסכם לפרק את תשתית הצנטריפוגות, אלא רק לנטרל אותן. במקרה כזה, בכל מצב שבו האיראנים מחליטים להפסיק את ההסכם או להפר אותו, הם יכולים להחזיר את כל מערכת הצנטריפוגות שכן "נוטרלה" לפעילות בתוך שבועיים. כל זה מוכיח שאיראן ממשיכה, גם תחת ההסכם, להחזיק בפוטנציאל העשרה נרחב שיכול לחזור לקדמותו, וביתר שאת, בתוך שבועות ספורים. "כל זה", אומר גורם ישראלי רשמי, "עוד לפני שדיברנו על עצם העובדה שהמערב יתיר לאיראן להמשיך להפעיל אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום. אין שום צורך ביכולת העשרה. אם אכן פרויקט הגרעין האיראני הוא למטרות שלום, בשביל מה הם צריכים להעשיר? יש לא מעט מדינות בעולם שיש בהן פרויקט גרעין למטרות שלום, ואף אחת מהן לא מחזיקה ביכולת העשרת אורניום עצמאית".
"החטא הקדמון", אומר מקור ישראלי ביטחוני רם דרג, "הוא עצם ההשלמה העולמית עם אלפי צנטריפוגות פועלות באיראן, גם אחרי הסכם. קשה להבין את זה, קשה להסכים עם זה, ועוד לפני שדיברנו על הפרויקט לטילים ארוכי טווח, קבוצת הנשק וכל ההיסטוריה הבעייתית של איראן בתחום, שהיא ממשיכה לסרב לחשוף בפני הקהיליה הבינלאומית".
עד כאן, תוארה הדרמה הגלויה בין הקטבים השונים של המו"מ. איראן מצד אחד, המעצמות מצד שני, ישראל מתרוצצת בתווך. אבל היו לדרמה הזו גם צדדים חסויים, חשאיים. כך, למשל, ההדלפה ל"וול סטריט ג'ורנל" של מכתב ששלח נשיא ארה"ב ברק אובמה למנהיג איראן "מאחורי גבה של ישראל", מכתב שפורש על ידי גורמים מסוימים בישראל ככזה המוכיח שאובמה מוכן לדיל עם האיראנים: תעזרו לנו לחסל את דאע''ש, ונגמיש עמדות בעניין הגרעין. הדיל הזה מתפרש על ידי גורמים בישראל כתקיעת סכין בגבה של ישראל, ובעצם בגבה של הקהיליה הבינלאומית כולה. "עניין דאע''ש, עם כל הכבוד", אומר מקור מדיני ישראלי בכיר, "רחוק מאוד מהסכנה הגלומה בהיותה של מעצמה משיחית כמו איראן מדינת גרעין. לאיראן יש טילים שיכולים להגיע לרוב מדינות העולם, ובקרוב לכולו. על הטילים האלה אפשר יהיה להרכיב ראשי קרב גרעיניים. מה יגיד הנשיא האמריקאי לעמו כשיתברר לו יום אחד שניו-יורק נמצאת בטווח הזה? איראן היא מדינה שיעית קיצונית, רק לאחרונה צייץ מנהיגה הרוחני העליון ציוצים חדשים הדנים בהשמדת ישראל, היא רואה בישראל את 'השטן הקטן' ובארה"ב והמערב את 'השטן הגדול'. לתת לדבר הזה לצמוח זה למשכן את עתידו של העולם החופשי".
שר קבינט ישראלי שאיתו שוחחתי, סירב להגיב או להתייחס להדלפה של מכתבו של אובמה. "אנחנו לא מתעסקים בזה", אמר. ההדלפה ההיא באה באותו שבוע שבו פרסמה סאב"א דו''ח קשה נוסף שלפיו איראן מסתירה מידע מהמעצמות. בישראל יודעים היטב שעיקר המאבק עוד ממתין לה בחודשים הקרובים. נכון לעכשיו, ניכרת מנוחה מסוימת על זרי הדפנה של הדחייה ואי החתימה על ההסכם ה"רע". מה יילד יום? אף אחד בישראל לא יודע לנחש.
ומה יקרה אם בסופו של דבר, בכל זאת ולמרות כל האזהרות, יחתום המערב עם איראן על "הסכם רע"? בישראל מסרבים להתייחס. ראש הממשלה נתניהו ממשיך להצהיר כי ישראל "שומרת לעצמה את הזכות להגן על עצמה בכל עת", אבל קשה לראות תחיה של האופציה הצבאית הישראלית אם אכן העולם החופשי יחתום עם איראן על הסכם. במצב כזה, תקיפה ישראלית באיראן תיחשב לתקיפת ההסכם ולפעולה פרטיזנית שיהיו לה השלכות מדיניות כבדות. האם נתניהו בנוי למהלך כזה? כל מי שמכיר אותו יודע, שלא. מצד שני, צה"ל וחיל האוויר ממשיכים לשקוד ולטפח את אותה אופציה צבאית ישראלית שהושקעו בה מיליארדי דולרים ואין לאף אחד כוונה לאפסן אותה או לוותר עליה. כך שעיקר הדרמה עוד לפנינו.
