דילוג לתוכן העיקרי

יובל רבין: לנתניהו יש קואליציה חלופית בלי בנט למהלך מדיני

ערב עצרת הזיכרון במלאת 19 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, קורא בנו יובל רבין ללחוץ על נתניהו ליזום מהלך מדיני אזורי, ומצר על כך ש"השמאל ויתר ולא הגן על אוסלו".
Yuval Rabin, son of late Israeli Prime Minister Yitzhak Rabin and one of the writers of the initiative, takes part in a news conference about a peace initiative in Tel Aviv April 6, 2011. Former Israeli security chiefs have drafted a new peace plan they hope to use as a platform to pressure Prime Minister Benjamin Netanyahu's government to renew deadlocked talks with the Palestinians. REUTERS/Baz Ratner (ISRAEL - Tags: POLITICS MILITARY HEADSHOT) - RTR2KVJ5

"זה לא כל כך דמיוני", משיב יובל רבין, כשנשאל האם הוא באמת מאמין לתרחיש בו ראש הממשלה בנימין נתניהו, העומד בראש ממשלת ימין מובהקת, ייזום משא ומתן מדיני לטובת הסדר אזורי בין ישראל למדינות ערב.

"ביבי הוא זה שדיבר לפני ואחרי מבצע 'צוק איתן' על פתיחת הזדמנויות חדשות. לכן צריך לדרוש ממנו לקיים את מה שדיבר עליו, ועכשיו זה הזמן לכך", אומר רבין בראיון ל"אל-מוניטור" לקראת עצרת הזיכרון במלאת 19 שנים לרצח אביו, ראש הממשלה יצחק רבין.

את העצרת שתערך בכיכר רבין בתל אביב [1 בנובמבר] מובילה השנה תנועת "ישראל יוזמת", שרבין הבן היה שותף להקמתה בשנת 2011, כמו גם שר המדע יעקב פרי. רבין גם יהיה הנואם המרכזי בעצרת לצד שמעון פרס. המסר שלהם יהיה פוליטי במטרה לדחוף את הממשלה ליזום מהלך מדיני אזורי.

האם תצליח העצרת לעורר את הציבור הישראלי ולחבר אותו מחדש לתקווה לשלום עם הפלסטינים? יובל רבין משוכנע שאחרי כל השנים שחלפו מאז אוסלו [1993], סבבי המלחמה בלבנון ובעזה והבורות התקציביים "הציבור הישראלי יבין שאין פתרון אחר". מהבחינה הזאת, העצרת תהווה אינדיקציה למוכנות "הרחוב הישראלי" לחזור ולהתחבר לסדר היום הזה, שנשחק והפך בשנים האחרונות לאנכרוניסטי ונאיבי, ואפילו השמאל בבחירות האחרונות התרחק ממנו כמו מאש.

אל-מוניטור: אתה באמת חושב שתוכלו להשפיע על נתניהו, שעומד בראש ממשלה בה חברים בנט וליברמן, וזה עוד לפני שאנחנו יודעים האם הוא בכלל רוצה הסדר מדיני?

רבין: כן,  הרי רק בנט מאיים עליו מהבחינה הזאת. ליברמן כבר מדבר אחרת. אני לא רואה סיבה שנתניהו לא ילך למהלך שיוציא את בנט מהממשלה, ובתמורה תהיה לו ממשלה עם בוז'י, לפיד ולבני. זה לא כל כך דמיוני, אם נצליח להביא את אותה קואליציה חלקית של חברי כנסת שיפעילו עליו לחץ.

בעצרת אנחנו נקרא לממשלה לבצע את מה שהיא אומרת, הרי ביבי דיבר על פתיחת הזדמנויות. כולם ראו ב'צוק איתן' איזה תפקיד מילאה מצרים ואיזה תפקיד מילאה סעודיה ואיזה תפקיד הן יכולות למלא.

אני חושב שהרבה אנשים מבינים שאנחנו חולקים עם כל המדינות האלו חשש לאותם איומים, ואולי הן אפילו חוששות יותר מאתנו מדאע"ש ומהגרעין האיראני. בנוסף יש את המחיר הכלכלי של המיני מלחמה מול חמאס בכל שנה וחצי-שנתיים, שלא נעמוד בו לאורך זמן.

אנחנו חושבים שצריך להביא לידיעת הציבור את הדברים הללו במטרה לשחרר את הבלוק המנטאלי הזה. צריך למשל לקרוע את המסכה של 'לא מדברים עם חמאס'. מה זה  "לא מדברים"? הרי ניהלתם משא ומתן עם חמאס בתום מבצע 'צוק איתן', דיברתם איתו על גלעד שליט, אז עכשיו לא מדברים? אנחנו רוצים להביא לידיעת הציבור שיש עם מי לדבר.

אל-מוניטור: על פי הסקרים רוב הציבור נמצא בימין.

רבין: אני לא מוטרד מכך. הסקרים שלנו מראים שמנהיג שיביא הצעה ברוח ההצעה שלנו יזכה לתמיכה של 70%-65%. ההצעה מדברת על כך שהפתרון חייב להיות אזורי ולא בילטראלי. אנחנו והפלסטינים נכשלנו מספיק פעמים בהגעה להסכם, ומסיבות ברורות: לנו אין טיפת אמון בהם, והם לא יכולים לקבל את ההחלטות הקשות. והם אומרים את זה. לכן צריך שתהיה כאן מטריה אזורית. זה כולל כמובן את כל הדברים הטובים שיוזמת השלום הערבית מדברת עליהם: נורמליזציה עם העולם המוסלמי וסוף הסכסוך.

אל-מוניטור: איך אתם מתמודדים עם הטענה של "אין פרטנר"? הרי גם ציפי לבני אמרה דבר דומה, ואחרי נאומו של אבו מאזן באו"ם ניתן לטענה הזאת משנה חיזוק.

רבין: כל האמירות האלה נכונות לרגע הזה. הרי אם היו עושים סקר חודש לפני פסגת קמפ דיוויד ב-1978, מישהו היה מוכן לוותר על כל סיני?

הנאום של אבו מאזן היה אומלל ומיותר בעיני, אבל מעשיו מדברים בעד עצמם. הרי אפשר לקחת מיליון נאומים של ביבי ושל בנט וליברמן וגם להגיד שאין פרטנר בישראל. למעשה, חוץ מאולמרט, כל ראשי הממשלה שנבחרו מאז הרצח הם מתנגדי אוסלו מוצהרים. ביבי, ברק, שרון. מה היינו אומרים אם אבו מאזן בזמנו היה מתנגד לאוסלו?

אני מאמין שפרטנרים עושים. מכיוון שאין כאן דיאלוג בין המנהיגים אז ברור שלא קורה כלום וטוענים ש'אין פרטנר'. יוזמה היא מילת המפתח, וישראל ויתרה על היוזמה לחלוטין מנובמבר 1995, למעט בתקופה של אולמרט. אם נחכה שיביא נשיא אמריקאי ויעשה משהו, זה לא יקרה.

הציבור כולו הוא קהל היעד שלנו. הציבור כרגע עייף או שהוא לא יודע או שאיננו מתעניין, אבל הוא כן יודע מה קורה בכלכלה. הציבור מבין שמרחו אותנו עכשיו בעניין התקציב, שדחה לשנה הבאה את ההתמודדות עם הבור התקציבי. צריך להתעורר ולהבין שבלי יוזמה מדינית לא יהיה פתרון כלכלי.

אל-מוניטור: קודם אתם צריכים לשכנע את השמאל, שבבחירות האחרונות הפנה כתף קרה לדגל המדיני.

רבין: לצערי השמאל ויתר ולא הגן על אוסלו, הוא נבהל מעצמו. אבל שלי יחימוביץ' שילמה את המחיר על זה, ואני חושב שגם לפיד התפכח כעת. הוא הפך לאחד התומכים הנלהבים של הוועידה האזורית, ואני מניח שהוא מבין היום שהקריירה שלו בעצם נגמרה אם היא מתבססת על ביצועיו באוצר.

אני יושב עם אנשים שאומרים על ההתנתקות: 'נתנו את עזה וקיבלנו טילים'. מה, לא היו טילים קודם? ובכל זאת אריק שרון, אבי ההתנחלויות, כראש ממשלת ליכוד, פינה את עזה. למה? כי היה שם נהדר?

צריך להרים את הראש ולדבר על העניין המדיני. אני לא מקבל את זה שהטרור קרה בגלל אוסלו. אבא לא היה נבחר אם היה פה טוב, אם היה פה גן עדן. שמיר היה ראש ממשלה והיו כאן טרור וסכינאות וחוסר מעש מדיני, כלכלי ולאומי, והחליפו ממשלה בבחירות ולא עם אקדח.

אל-מוניטור: אחרי 19 שנים, יש דברים שאתה רואה אחרת?

רבין: להפך. אני רק מתגבש ומתחזק יותר ויותר בדעתי, שבלי שינוי סדר העדיפויות ובלי למצוא את הדרך להגדיל את המשאבים לטיפול בבעיות בחברה נהיה בבעיה. אנשים מתרפקים על ימי טרום אוסלו, אבל אף אחד לא מדבר על המחיר הכלכלי של הימים האלה. מי שמציע לבטל את אוסלו שיגיד מהי המשמעות התקציבית של לנהל את מערכות הבריאות, החינוך והביוב של עוד שלושה מיליון וחצי אנשים.

הוויכוח היום הוא על מילקי בברלין, אבל אני חושב שעוד לפני כן צריך לדון באופן רציני בנושא המדיני. צריך להרים את הראש, לפתוח את העיניים ולא להיכנע להפחדות. ההיסטוריה מראה שהשלמנו עם אויבים הרבה יותר גרועים. התפקיד של הממשלה הוא למצוא את השותפים לדרך כדי להתמודד עם האתגרים השונים. הביטחון שלנו יבוא מזה שתהיה קואליציה שתילחם באותם טרוריסטים מטורפים. כמו הציטוט הידוע מדבריו של אבא, שביטחון זה לא רק טנקים, מטוסים וספינות טילים. זאת השכונה, זה הרחוב, זה בית הספר.