דילוג לתוכן העיקרי

חמאס הפך מברירת מחדל למחדל ישראלי

ישראל לא העריכה כראוי את יכולותיו הצבאיות של חמאס או את כוונותיו. שום ארגון שיקום תחתיו לא יהיה אלים ממנו או מסוכן יותר לביטחונה של המדינה
Members of the Palestinian security forces loyal to Hamas movement take part in a parade marking the fifth anniversary of the three-week offensive Israel launched in 2008-2009, in Gaza City January 13, 2014. REUTERS/Mohammed Salem (GAZA - Tags: POLITICS MILITARY ANNIVERSARY) - RTX17CGS

שני נרטיבים עוצבו בישראל בשנים האחרונות בהתמודדות מול חמאס. לפי הראשון, חמאס הוא ארגון טרור ולכן יש להילחם נגדו בשיטות של לוחמה בטרור. השני עוצב לאחר שחמאס השתלט על רצועת עזה ב-2007, ולפיו יש ליצור מולו מאזן אימה צבאי וכלכלי ולהציב לו קווים אדומים, שרק אם ייחצו תחל פעולה לחיסולו של הארגון.

ככלל, הממשלות בישראל בחרו במדיניות מאופקת יחסית של הכלה מול חמאס. הסיבה לכך היא ההנחה שהאלטרנטיבות שיקומו לו ברצועת עזה אם יופל צבאית או יקרוס כלכלית, עלולות להיות גרועות ומסוכנות לביטחונה של ישראל הרבה יותר. מבצע "צוק איתן" מוכיח כבר עתה כי שני הנרטיבים האלה אינם תקפים עוד.

תנועת חמאס נוסדה שישה ימים לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה בסוף 1987. את פעולות הטרור הראשונות של הזרוע הצבאית עשתה "יחידה 101" שהוקמה במחנה הפליטים ג'באליה ברצועת עזה. אנשיה חטפו ורצחו את חיילי צה"ל אבי סספורטס (פברואר 1989) ואילן סעדון (מאי 1989), והחביאו את גופותיהם.

לאחר החתימה על הסכם אוסלו בין ישראל לאש"ף ב-93' פעולות הטרור של הארגון נעשו קטלניות ורצחניות יותר. חמאס ניסה למוטט את ההסכם באמצעות פיגועי טרור שנעשו על ידי מחבלים מתאבדים. פעילות השיא של טרור המתאבדים הגיעה באינתיפאדה השנייה בשנת 2000, אז שטף את מדינת ישראל גל של פיגועים שכוונו ברובם נגד אזרחים. הזרוע הצבאית של חמאס אימצה אז את מודל המתאבדים של חיזבאללה. חוליות טרור קטנות תכננו פיגועים באופן עצמאי וממודר מיתר חלקי התנועה, ושיגרו מחבלים שפוצצו עצמם בקניונים ובאוטובוסים בעריה המרכזיות של ישראל.

לאחר ההתנתקות מרצועת עזה (אוגוסט 2005) התרחש שינוי אסטרטגי בתנועה: מחוליות טרור קטנות לצבא של ממש. חמאס הפך לארגון של לובשי מדים שעיסוקם היומיומי היה צבאי והם אומנו על פי דוקטרינה של צבא מגויסים. הם עברו אימונים בנשק ותהליכים לפיתוח רמת חיילות גבוהה, לצד הטפות דתיות שנועדו לחזק את אמונתם ודבקותם בצדקת דרך הג'יהאד. בכך, למעשה, חמאס הקים את הצבא הפלסטיני הראשון.  

ההערכה היא שלצבא חמאס גויסו בין 15 אלף ל-20 אלף איש, המחולקים לשלוש חטיבות גיאוגרפיות בצפון הרצועה, במרכזה ובדרומה. במקביל לחטיבות האלה הוקמו גם יחידות עילית לפעילויות נקודתיות מיוחדות. במבצע צוק איתן הוטל על היחידות הללו ליישם את תורת הלחימה שעליה אומנו במשך שנים: לחדור לשטח ישראל במנהרות התת-קרקעיות ולתקוף בסיסי צבא או יישובים אזרחיים. כל יחידה כזאת מונה בין עשרה לחמישה עשר לוחמים, שיודעים כי הסיכוי שיישארו בחיים בתום פעולה כזאת הוא קטן ביותר וכי הם למעשה הולכים למותם. מאות חיילי חמאס אומנו בשנים האחרונות לפי תורת הלחימה הזאת, בעיקר לאחר מבצע "עמוד ענן" וההיערכות של הארגון למערכה הבאה.

יחידה של חמאס שחדרה השבוע  [12 ביולי] לשטח ישראל  ליד קיבוץ ניר עם הצליחה לשגר טיל נ"ט לעבר ג'יפ של צה"ל, ולהרוג את סא"ל דולב קידר, מג"ד בבית הספר לקצינים בה"ד 1, ועוד שלושה חיילים שנסעו עמו. ההתקפה תועדה במצלמות המוצבות לאורך הגבול בין עזה לישראל . עשרה חמושים לבושים במדים הדומים למדי צה"ל, כולל קסדות מגן ואמצעי הסוואה שונים, נראו נעים בשטח לפני שתקפו את הג'יפ של צה"ל שהתקרב אליהם.

המארב המצולם הזה לימד יותר מכל סרטוני התעמולה שהפיץ חמאס להאדרת יכולותיהם ומיומנותם של לוחמיו. התמונות הראו בבירור כי צה"ל אינו מתמודד הפעם עם חוליות טרור - אלא עם צבא של ממש.

שני מבצעי צה"ל הקודמים ברצועת עזה, עופרת יצוקה ועמוד ענן, נפלו על חמאס בהפתעה גמורה. הפעם הארגון נערך לתקיפה היטב במשך שנים, ולעומת זאת צה"ל לא זיהה כראוי את היקף איום המנהרות התת קרקעיות.

האם גם כעת, כשמתבררים הממדים שאליהם חמאס צמח, עדיין מאמינים בישראל כי עדיף לה להכיל את שליטתו של הארגון ברצועה מכיוון שהוא הרע במיעוטו ועדיף על הבלתי נודע?

כשבישראל מדברים כעת על הבלתי נודע, כלומר על הגוף שישתלט על רצועת עזה במידה שחמאס יופל או יקרוס ועל הסכנות החדשות שהוא יביא עמו, מתכוונים בעיקר לחשש מדאע"ש. הארגון האיסלאמי כבר הצליח לכבוש ערים בעיראק, ונראה כי הוא שולח זרועות לרצועת עזה ולחצי האי סיני, ומצהיר כי מטרתו להקים מדינה איסלאמית מעיראק ועד סוריה.

אולם במה שונה צבא חמאס מהארגון הפנאטי הפועל בעיראק? שניהם מונעים מאמונה דתית של הקרבה על קידוש שמו של אללה, ושניהם בנויים כצבא מגויסים שאומנו והגיעו לרמת חיילות גבוהה. לכן, חמאס אינו יכול להתפס יותר בישראל כברירת מחדל. שהרי כיצד ארגונים סלאפים אחרים ברצועה, נוסף לג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממית, מסוגלים לאיים יותר מחמאס על ישראל?

חמאס מתנהל היום בעיקר על פי מוצא פיהם של אנשי הזרוע הצבאית. כל משאביה של עזה גויסו למען חימוש מופרז ומיגון אדיר מתחת לאדמה. לא לתאי דאע"ש, לא לארגונים הסלאפים וגם לא לג'יהאד האיסלאמי יש אמצעים כלכליים אדירים כאלה. חמאס הפך מברירת מחדל למחדל. ישראל לא העריכה כראוי את יכולותיו הצבאיות וכפי הנראה גם לא את כוונותיו. עד פרוץ המבצע רווחה בישראל ההערכה שחמאס במשבר ושאינו מעוניין להיכנס איתה לעימות.

כל הפסקת אש שתוכרז כעת בין ישראל לחמאס תיחשב עבור הארגון הפלסטיני לניצחון. זו היא תיתפס כהפוגה להתארגנות מחודשת, לשיקום ולהגדלת צבא המגויסים לקראת המערכה הבאה. גם הריסת המנהרות, יעילה ככל שתהיה, לא תהרוס את חמאס או את הזרוע הצבאית שלו. הדרג הפיקודי, ראשי הזרוע הצבאית, מפקדי החטיבות של צבא חמאס, עדיין מוגנים בבונקרים שלהם מתחת לעזה, וכך גם אנשי הזרוע המדינית שלו.

מי שחושב , או מאמין , באמת ובתמים, שחמאס יסכים לפירוק עזה מרקטות,  שוגה באשליה . כדי לפרק את חמאס מרקטות צריך יהיה לפרק את חמאס , תחילה .

אבל גם אם ישראל תשלים עם קיומו ונוכחותו של צבא חמאס ברצועת עזה, דבר אחד חייב לרדת מסדר היום: שום ארגון שיקום תחתיו לא יהיה אלים ומסוכן יותר לביטחונה של המדינה.  

 

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles