שנה שלמה לקח לשב"כ ולמשטרה לעלות על עקבותיו של צעיר בן 18 מההתנחלות יצהר שבשומרון, שמואשם כי השתתף בפשע שנאה בכפר אבו גוש הסמוך לירושלים. ביוני 2013 נוקבו צמיגיהן של 34 מכוניות ביישוב, ועל קירות בתים רוססו כתובות גזעניות כמו "ערבים החוצה". לפני שלושה שבועות, בתום חקירה סמויה, הצליחו החוקרים לעלות על עקבותיו של הצעיר ולקשור אותו לאירוע. ביום ראשון (8 ביוני) הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הזמן הרב שלקח למשטרה ולשב"כ לאתר את האחראי למעשה מצטרף לסטטיסטיקה הידועה, שלפיה רק חלק קטן מפשעי השנאה המכונים "תג מחיר" מפוענחים.
בשבועות האחרונים, בעקבות לחצים פוליטיים מהימין, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה פעם נוספת את דרישתם של ראש השב"כ יורם כהן, שרת המשפטים ציפי לבני והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', להכריז על מבצעי פעולות תג מחיר כחברים בארגון טרור. נתניהו העדיף להשאיר על כנה את ההחלטה שהתקבלה ביוני 2013 בקבינט המדיני-ביטחוני, ושלפיה תג מחיר יוגדר כ"התאחדות בלתי מותרת" בדומה לארגוני צדקה שקשורים לטרור הפלסטיני.
יש הבדל משמעותי בין שני המונחים: בעוד ההגדרה של "ארגון טרור" מאפשרת ענישה חמורה של עד 20 שנות מאסר, ההגדרה השנייה היא רכה הרבה יותר ומאפשרת למדינה רק לעקל את רכושה של ההתארגנות. על פי דו"ח הטרור העולמי האחרון של משרד החוץ האמריקאי עולה כי ב-2013 אירעו 399 מתקפות של "מתנחלים קיצוניים" נגד פלסטינים. הדו"ח מתייחס לפשעים אלה כאל אירועי טרור, והוא כולל ביקורת חריפה על הטיפול הישראלי במבצעים שלהם.
לדברי הפרופ' אמנון רובינשטיין מהמרכז הבינתחומי הרצליה, "בלתי מתקבל על הדעת שמדינה שידעה למצוא את אבו ג'יהאד אי שם ליד העיר תוניס, ולחסל אותו בביתו, לא מצליחה לתפוס כמה נערים ליד הבית שלהם". הוא אמר את הדברים בדיון בעלייה החדה באירועי תג מחיר, שהתקיים ביום שני האחרון [9 ביוני] בכנס הרצליה. כל הדוברים ביקשו להזהיר מפני תרחיש שבו פשע שנאה יוצא מכלל שליטה ומתגלגל לכדי אירוע ביטחוני אזורי.
בדיון הוזמנו להשתתף גם מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, ראש המטה ללוחמה בטרור לשעבר, תא"ל (במיל') ניצן נוריאל, המומחה למדיניות וממשל ציבורי, הפרופ' דוד נחמיאס ואל-מוניטור. הפאנליסטים ביקשו לבחון בין השאר את הסיבות לכך שממשלת ישראל אינה מפעילה מדיניות קשוחה לטיפול בתופעה שצברה תאוצה במהלך החודשים האחרונים בשורת מקרים בתוך הקו הירוק ובפגיעה במוסדות דת מוסלמים ונוצרים. רוב המשתתפים קראו לנתניהו להכריז על ''תג מחיר'' כעל ארגון טרור, הגדרה שתאפשר לצמצם עד מאוד את התופעה שהוגדרה כמסוכנת ובעלת פוטנציאל לצאת מכלל שליטה עד כדי הבערת האיזור כולו.
"תג מחיר יכול להביא לאסון גדול שאנחנו אפילו לא יכולים לשער את היקפו", טען הפרופ' רובינשטיין. "הרי היעד הראשון של הקבוצות האלה זה הר הבית, ולמיטב ידיעתי מאוד קל לפגוע בכיפת הסלע ובמסגד אל אקצה. טיל אנטי-טנקים אחד מספיק, ואני לא רוצה אפילו לחשוב מה יקרה בעקבות זה".
גם מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס הביע חשש מהרפיון שמפגינים גורמי אכיפת החוק אל מול התופעה. בשל כך, לדבריו, ישראל עשויה לעמוד בפתחו של גל אירועי טרור יהודי שעשוי לצאת מכלל שליטה: "אם העונש למי שפוגע במסגד או בכנסייה הוא שנת מאסר - אז זה פשוט לעג לחומרת התופעה. מדינת ישראל צריכה לשנות את החקיקה ולאפשר ענישה בהתאם, אחרת הדברים ילכו ויחריפו. צריך להיות כאן אגרוף ברזל. יש מעט מדי מעצרים, ואין סיבה שהשב"כ, שיודע לפעול היטב במקומות אחרים, לא יפעל גם כאן". עוד אמר לינדנשטראוס, כי "התופעה הזאת גורמת לנו נזק גדול גם בעולם, ומקעקעת את מערכות היחסים האפשריות עם ערביי ישראל והשטחים".
תא"ל נוריאל, לשעבר מפקד חטיבת שומרון בצה"ל, מכיר את התופעה על כל גלגוליה. גם הוא הזהיר מפני אירוע ביטחוני גדול, וסיפר כי הדבר היה קרוב לכך באירוע בכפר קוסרא שבשומרון בינואר האחרון. צעירים יהודים, שככל הנראה התכוונו לבצע פשע שנאה בכפר, נתפסו על ידי התושבים לפני שהספיקו לעשות את המעשה. כמה מהפלסטינים תקפו אותם באלימות, ואחרים הגנו עליהם והסתירו אותם עד שכוחות צה"ל הגיעו למקום.
לדברי נוריאל, בכפרים הערביים נערכים ללכוד אנשי תג מחיר באמצעות מארבים ותצפיות. "המסוכנות הגדולה של תג מחיר היא בתוצאותיו", אמר נוריאל, "אם יהיו לנו נפגעים יהודיים, כל יהודה ושומרון תבער. אם ניקח את אירוע קוסרא כדוגמה, זה יכול היה להסתיים בלינץ' אם כמה נכבדים מהכפר לא היו מגנים על הצעירים".
לדבריו, התופעה אינה מטופלת כראוי על ידי הממשלה הנוכחית, אלא רק מנוהלת, ולכן יש סבירות גבוהה לאירוע גדול. "אני חושש מאירוע 'מוצלח' שיהיו בו הרוגים ישראלים. אני רואה מצב שבו בכפרים ביהודה ושומרון מתארגנים לקראת תג מחיר. הם משכיבים מארבים ותצפיות, ובמצב כזה זו רק שאלה של זמן עד שאנשי תג מחיר יפלו למארב, וזה אירוע שיכול להסתיים עם הרוגים. לכן, בעיניי, המסוכנות של תג מחיר, מעבר להיבטים המשפטיים והפוליטיים, זה שהיא מסכנת חיי אדם משני הצדדים. לעומת זאת, אם ייקחו ברצינות את התופעה ויבינו את הנזק הגדול שהיא עושה לכולם, אז בהחלט אפשר יהיה לצמצם אותה עד כדי הקפאתה".