דילוג לתוכן העיקרי

על ישראל להימנע מחידוש ההתנקשויות בעזה

האינתיפאדה השנייה כבר הוכיחה שחיסולים יומיומיים מהאוויר לא מרתיעים את הטרור, אלא מחריפים אותו. במקום לגלוש לעוד סבב אלימות ברצועה, ישראל וחמאס צריכות לדבר.
Palestinians are pictured through the damaged windscreen of a bus as they gather at the scene of an Israeli air strike, which hit a motorcycle, in the northern Gaza Strip January 19, 2014. Israel carried out an air strike on Sunday against a Gaza militant whom it blamed for cross-border rocket attacks last week. Palestinian medics said two people, including a 12-year-old boy, were wounded. REUTERS/Mohammed Salem (GAZA - Tags: POLITICS CIVIL UNREST TPX IMAGES OF THE DAY) - RTX17KW7

בתחילת השבוע [19 בינואר] הרג צה"ל את אחמד סעד, פעיל הג'יהאד האיסלאמי, בתקיפה מהאוויר ברצועת עזה. בהודעה שפרסם דובר צה"ל לאחר התקיפה, נטען כי סעד היה אחראי באופן אישי לירי רקטות לעבר אשקלון בשבוע שעבר, וכי הוא השתתף בירי לעבר ישראל גם במבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012. "צה"ל פעל להסרת איום מידי על אזרחי ישראל", נאמר בהודעה. מאז מבצע עמוד ענן וההבנות שהושגו עם חמאס בתיווך מצרים להפסקת אש, התנקשויות מהאוויר הן אירוע נדיר יחסית. שלושה פעילי טרור נהרגו כך, לאחר שניסו לשגר רקטות לעבר ישראל.

מעט מאוד ישראלים מודעים לעובדה שלמערכת הביטחון ניתן בתחילת האינתיפאדה השנייה אישור מוגבל ומותנה לבצע את מה שמכונה בתקשורת "חיסולים", ובצה"ל "סיכולים ממוקדים". היועץ המשפטי לממשלה אז, אליקים רובינשטיין, אפשר לבצע פעולות כאלה רק כמוצא אחרון, לאחר שהוכח בוודאות שהאדם מהווה "פצצה מתקתקת", ובתנאי שאין כל ספק כי הוא היה בדרכו לבצע פיגוע שלא ניתן למונעו בשום דרך אחרת. אז, ורק אז, מותר להוציא לפועל את ה"חיסול", הכינוי שבו משתמשת רוב התקשורת הישראלית לפעולה.

היה זה רובינשטיין שטען ב-2001 כי המינוח "חיסולים" גורם עוול לישראל ויש לכנותם "סיכולים ממוקדים". בהרצאה שנשא אז הוא אמר כי "בהעדר כל אפשרות אחרת, בהסתמך על מידע מבוסס באשר לפעילותם הנמשכת ולמסוכנותם הקרובה לוודאי, ובשל החובה להגן על אזרחי המדינה, ישנם מקרים שבהם נדרש סיכול פיגועים על ידי פגיעה באויב כזה, בהנחה ההכרחית שמקיימים את ההנחיות המשפטיות של הפרקליטות הצבאית. סיכול ממוקד לא ייעשה כפעולת נקמה על פיגוע שכבר בוצע, אלא אך ורק כפעולה הכרחית שנועדה למנוע את הפיגוע הבא".

הפרקליטות הצבאית הוציאה אז הנחיות ברוח דומה, אולם עם השנים, ככל שצה"ל התקשה למצוא דרך אפקטיבית אחרת למנוע פיגועים וירי לישראל, הן הלכו והתרופפו. החיסול הפך למענה העיקרי של מערכת הביטחון, כשבחלק מהמקרים הוא לא נועד למנוע תקיפה נגד ישראל – אלא משמש לסגירת חשבון, לענישה על פיגוע שכבר נעשה או להתרעה כללית מפני פעולות עתידיות.

השיא היה לאורך האינתיפאדה השנייה. סיכולים ממוקדים – שלעתים לא היו ממוקדים כלל וגרמו להרג ולנזק היקפי גדול - מנעו פיגועים בטווח הקצר, אבל השימוש התכוף שנעשה בהם הגביר את המוטיבציה לבצע פעולות טרור בישראל. שגרת החיסולים, שהפכו לכלי המבצעי העיקרי של צה"ל בשטחים, איחד את האוכלוסייה הפלסטינית בעזה ובגדה. הפיגועים נתפסו בדעת הקהל בשטחים כתגובה מתבקשת להתנקשויות שמבצעת ישראל.

בארגוני הטרור מצאו בקלות מחליפים לפעילים שנהרגו, ועל פי התיאורים של אנשי חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וארגונים בעזה, לאחר כל חיסול הצטרפו אליהם שורה ארוכה של מתגייסים שביקשו לנקום. בחיסול האחרון של אחמד סעד ברצועה נפגע ילד פלסטיני, וגם במקרה הזה גבר ברחוב הפלסטיני הזעם נגד ישראל.

בשנים האחרונות חשף צה"ל בתקשורת כמה מהשיטות ואמצעי התקיפה שהוא מפעיל בשטח. מצלמות מרחפות מעל עזה, ומשדרות תמונה חיה מהאוויר של אזורים נרחבים המוגדרים שטחי שיגור רקטות לישראל. חיילים וחיילות שהוכשרו לתפקיד הייחודי יושבים במרכז בקרה עמוס מסכים, מביטים על השידור ומנסים לאתר פעילי טרור המנסים לשגר רקטות אל יישובי הדרום.

במידה שצה"ל מאתר הכנות לירי, אין לו ברירה אלא לסכל אותו מהאוויר. אולם כשההתנקשות הופכת לפתרון ראשון לבעיה, והשימוש בה הופך לאינטנסיבי ולשגרתי, ההידרדרות היא מהירה. האצבע הקלה על ההדק באינתיפאדה השנייה לא רק שלא עצרה את הטרור נגד ישראל, אלא הזינה אותו והציתה אותו בכל פעם מחדש.

כיום מערכת הביטחון בישראל עומדת במבחן מחודש בעזה. מעמדו של חמאס הולך ונשחק, הלחץ על התנועה מהרחוב הפלסטיני הוא אדיר, ומנהיגיה נלחמים על המשך שלטונם. ארגונים שונים, כמו הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממית, מנצלים את חולשתו ומבצעים פיגועי ירי לעבר ישראל. גם במקרה הזה, הפיכתו של נשק החיסולים לפעולה יומיומית עלולה להפוך לחרב פיפיות. במקום למנוע את הפיגוע הבא, הוא עלול להוסיף שמן למדורה ולעודד טרור נגד ישראל.

על ישראל לנהוג בחוכמה, ולא לעבור למדיניות פזיזה של התנקשויות מהאוויר. לישראל יש אינטרס להשאיר את שלטון חמאס על כנו, כי האלטרנטיבות עלולות להיות גרועות יותר. ישראל אינה מעוניינת כיום במבצע רחב היקף נוסף בעזה. במצב הבינלאומי הנוכחי, כשמכל כיוון מגיעים איומי חרם על ישראל, הדבר האחרון שראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה הוא תמונות של אזרחים פלסטינים נפגעים בעזה ממטוסי חיל האוויר ומהפצצות קרקעיות. גם חמאס במצבו הנוכחי עדיין לא החליט אם הוא מעוניין להסלים את המצב, אבל חידוש מדיניות החיסולים הישראלית עשויה בהחלט לדחוף אותו להחריף את האלימות.

בשנים האחרונות, בעיקר מאז ניהול המשא ומתן בין חמאס לישראל על עסקת שחרור גלעד שליט, נפתחו ערוצי תקשורת חשאיים וגלויים בין הצדדים. במקום לגלוש לסיבוב נוסף של עימותים, על הצדדים להשתמש כעת באותם ערוצים כדי למנוע את המבצע הצבאי הבא, ולהגיע להבנות שיביאו לעצירת הירי לעבר ישראל. 

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles