דילוג לתוכן העיקרי

עסקת הגרעין האיראני היא המפתח לפיתרון פוליטי בסוריה

למרות התקדמות ממשית בשיחות הגרעין בז'נבה בסוף-השבוע האחרון, הזמן מתקצר והולך, במיוחד בשל ההתנגדות בישראל ובחלקים מהקונגרס, וכן ההשלכות על סוריה.
European Union foreign policy chief Catherine Ashton listens as Iranian Foreign Minister Mohammad Javad Zarif (R) speaks during a news conference at the end of the Iranian nuclear talks in Geneva November 10, 2013. Zarif and Ashton said on Sunday they hoped Iran and six world powers would reach an agreement when they gather again in 10 days, adding that the latest round of talks on Tehran's nuclear programme was something all delegations can build on.  REUTERS/Jason Reed   (SWITZERLAND - Tags: POLITICS) - R

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי סיפק הערכה עדכנית של מרתון השיחות הנערכות בז'נבה בין איראן לפורום המדינות P5+1 (ארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין וגרמניה) בנוגע להסכם גרעיני. הוא ציין שצוותי המשא ומתן "התקדמו משמעותית", ואף הוסיף: "בצאתנו מז'נבה אנו קרובים יותר משהיינו בבואנו". פגישת המשך בדרג מנהלים פוליטים בכירים נקבעה ל-20 בנובמבר. השיחות נקלעו למבוי סתום בשל החשש שהביעה צרפת בסוגיית מתקן המים הכבדים באראק שבאיראן, כפי שדיווחה מז'נבה לורה רוזן לאל-מוניטור.
אין זה מפתיע - בהתחשב בסוגיות המורכבות שעל הפרק ובשלושה עשורים של חוסר-אמון - שלא גובש הסכם כבר לאחר סבב ראשון של שיחות מאז נכנס לתפקידו נשיא איראן חסן רוחאני ב-4 באוגוסט.

השיחות מתקדמות אמנם במהירות מרשימה, אך הזמן אינו עומד לצידו של איש. בממשל אובמה מודעים היטב לרגישות סביב סבב השיחות הנוכחי. קרי פנה לקונגרס, וכן "לאחרים בעולם," וביקש מהם "להבין שעלינו לתת לדיפלומטיה הזדמנות, ולמצות את כל האמצעים שעומדים ברשותנו, לפני שנשתמש באופציה האחרונה שבידינו, דהיינו השימוש הפוטנציאלי בכוח... אנחנו יודעים שהשעון מתקתק. בדיוק בגלל זה מדובר בסוגיה דחופה."

ממשל אובמה גם ביקש מהקונגרס להשעות כרגע סנקציות חדשות נגד איראן. הסנאט יידרש בקרוב לחוק הרשאת ההגנה הלאומית, אשר נתפס כחוק ש"חייב לעבור." סנטורים שמתנגדים לעסקה המתגבשת עם איראן צפויים להציג תיקונים שיגבילו את סמכותו של הנשיא ברק אובמה לבטל את הסנקציות או להוסיף סנקציות על איראן.

הסנטור הדמוקרטי קרל לוין ממישיגן, יושב-הראש של ועדת הכוחות המזוינים, שאמור לנהל את תהליך החקיקה, מתנגד להטלת סנקציות נוספות על איראן בעיתוי זה. ב-1 בנובמבר, בראיון לאל-מוניטור, אמר לוין לברברה סלבין, "בשלב זה, אסור לנו לעשות יותר ממה שכבר עשינו."

הסנטור הדמוקרטי טים ג'ונסון מדקוטה הדרומית, יושב-הראש של ועדת הסנאט לענייני בנקאות, דיור ועיור, זו שבסמכותה נמצא החוק למניעת איראן גרעינית, שעבר ביולי בבית הנבחרים ברוב של 400 מול 24, אמר ביום חמישי לעיתון The Hill שהוא מוכן לדחות כל החלטה בעניין החוק, עד שיעודכן בתוצאות השיחות בז'נבה.

להסכם המתגבש יש עוד מתנגדים. כפי שדיווח בן כספית מירושלים, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את ההסכם "עסקת המאה מבחינת איראן," ואף ניהל חילופי דברים קשים עם קרי, שהיה בדרכו לז'נבה.

המשא ומתן מול איראן אינו חיוני רק כדי לדאוג לאמצעי הביטחון שימנעו מהרפובליקה האיסלאמית לייצר נשק גרעיני. איראן היא גם המפתח להתקדמות בביטחון האזורי, בראש ובראשונה בסוריה. איראן הציעה שוב ושוב לתרום למאמץ לסיום המלחמה. שר החוץ האיראני ג'באד זריף אמר לאל-מוניטור ב-30 בספטמבר, "אם נפתור את סוגיית הגרעין, זה יסלול את הדרך לפיתרון בנושאים אחרים."

הטרגדיה בסוריה מחריפה מיום ליום. תת-מזכיר המדינה לענייני אוכלוסייה, פליטים והגירה, אן ריצ'רד, סיפרה לברברה סלבין ש"מחצית מהאוכלוסייה סובלת קשות", ואף ציינה ש"מימיה לא ראתה משבר הומניטרי בהיקף בלתי-נתפס כמו בסוריה."

התוצאות בשטח של כל פיתרון צבאי, אשר נועד "לאזן את יחסי הכוחות, כפי שאמר הנסיך טורקי אל-פייסל אל-סעוד לאל-מוניטור בשבוע שעבר, רק יאריכו את המלחמה ויעצימו את הסבל. אף אחד מהצדדים, כולל ארצות-הברית, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, או כל ארגון סעד בינלאומי, אינו טוען שיש איזה סיכוי לפיתרון צבאי בסוריה, אלא כזה שידרדר את המצב מדחי אל דחי.

פהים טשטקין דיווח מישיבה של הקואליציה הלאומית הסורית של האופוזיציה והכוחות המהפכניים, בעניין ההשתתפות בוועידת השלום ז'נבה II בנושא הסורי. טשטקין כתב שמקורות במועצה הלאומית של סוריה (SNC) סיפרו לו: "ערב הסעודית מנסה לסכל את ועידת ז'נבה II, בתגובה להתחממות היחסים בין ארצות-הברית לאיראן. עבור הסעודים, המועצה הלאומית של סוריה (SNC) הפכה לזירה ליישוב סכסוכים עם ארצות-הברית." הוא הוסיף וציין, "הפלג המתנגד לז'נבה [II] נמצא בחסות סעודית, ומונה 15 נציגים. אבל הרוב אינם ששים לקרוא תגר על הקהילה הבינלאומית. כל החלטה מלווה בסיכון. ראשית, עלינו לשכנע את הפלג הצבאי. אנו סבורים שהפלג הצבאי לא הבין במלואו את ההסכם שנוסח בלונדון. אנחנו מעדיפים לדחות את קבלת ההחלטה."

התסכול מהאופוזיציה הסורית המפולגת אינו מוגבל לשליח המשותף של האו"ם ושל הליגה הערבית, לחדר ברהימי, שאמר ב-5 בנובמבר: "האופוזיציה... עוברת תקופה קשה. היא מפולגת, זה לא סוד, והיא עומדת בפני שלל בעיות, אבל היא גם עובדת קשה, קשה מאוד כדי להתכונן."

אן ברנרד מהניו יורק טיימס כתבה: "מספר גדל והולך של סורים משני צידי המתרס, וכן פרשנים אזוריים ומתווכים בפוטנציה, תובעים מציאת אסטרטגיה חדשה שתוביל לסיום מלחמת האזרחים, בעקבות מה שהם רואים כמציאות חדשה ובלתי-נמנעת: הנשיא בשאר אל-אסד נשאר בתפקידו."

ברנרד דיווחה ש"נעשו ניסיונות שקטים לקיים שיחות בלתי-רשמיות, כמה מהן בתמיכתה של מחלקת המדינה. באחת מאותן פגישות שנערכו בחודש שעבר, ללא מעורבות אמריקאית, השתתף גם עבדוללה אל-דרדרי, שסולק מהממשל הסורי ב-2011 ומחזיק היום משרה באו"ם. הוא נפגש בביירות עם כ-170 סורים מכל הפלגים הניצים במלחמה."

ערב הסעודית מוצאת עצמה מבודדת יותר ויותר, בתמיכתה הבלתי-נלאית בפיתרון צבאי בסוריה. טורקיה, לעומת זאת, מגלה פרגמטיות חדשה בגישתה האזורית, בעקבות מדיניותה הכושלת בסוריה. סמיח אידיז כתב על "חזרתה של 'מדיניות אפס הבעיות' של טורקיה," כולל מאמצים חדשים לגשר על הפערים עם בגדד וטהראן, וגם אם מעט מאוחר, נקיטת אמצעי ביטחון בגבול עם סוריה, גבול שהפך לתחנת דרכים עבור קבוצות של טרוריסטים שנלחמות במשטר בדמשק."

אמברין זמאן ראיינה את סאלח מוסלים, יושב-הראש השותף של המפלגה הכורדית החזקה ביותר בסוריה, המפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD), וכך דיווחה: "מלחמתה של טורקיה ב-PYD באמצעות בא כוח נגמרה כנראה. קרבות פרצו בסוף אוקטובר בין כוחות הכורדים המורדים בסוריה (YPG) לבין ISIS [מדינת האיסלאם בעיראק ובסוריה], בעיירת הגבול ראס אל-עין. ועם זאת, לדברי מוסלים, 'כבר לא נכנסים לוחמי ג'יהאד מטורקיה, כמו בעבר. טורקיה הפסיקה לתמוך בג'יהדיסטים. כך נראה כיום מצב העניינים, ואנו מקווים מאוד שכך זה יימשך'."

ראוי לציין שהמדיניות של ממשל אובמה, שנמנע עד כה ממעורבות צבאית בסוריה והעדיף לחזק את הקשרים עם איראן, זוכה לתמיכה נרחבת, כך לפחות על פי שני סקרים שבוצעו בסוף ספטמבר. בסקר של סיאן-אן ואו-אר-סי נמצא ש-76% מהאמריקנים מעדיפים לנהל מגעים דיפלומטיים עם איראן, כדי למנוע מאיראן לייצר נשק גרעיני. סקר משותף לסיתץ-בי-אס ולניו יורק טיימס, גילה כי 68% מהאמריקנים אינם מאמינים שלארצות הברית יש אחריות כלשהי "לעשות מעשה" בעניין המלחמה בסוריה.