אחרי זיכוי ליברמן, האמריקאים צריכים לתת לו הזדמנות

בנימין נתניהו התבשר על זיכויו המוחלט של אביגדור ליברמן בעת שישב לפגישה אינטימית עם שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, במלון מצודת דוד בירושלים. הפגישה החלה בשמונה וחצי בבוקר, ופחות מארבעים דקות לאחר מכן נודע לו על החדשות הדרמטיות מבית משפט השלום בירושלים. קרי זכה להיות נוכח בחדר כשראש ממשלת ישראל התקשר לברך את שר החוץ החדש-ישן שלו, שחוזר להיות שחקן מרכזי גם בתהליך המדיני.

האפשרות שבפגישתם הבאה בין השניים גם ליברמן יהיה נוכח בחדר כלל אינה מופרכת, והאמריקאים יצטרכו להתרגל לנוכחותו של אחד האישים הפחות אהודים עליהם. הדבר הכי טוב מבחינתם הוא לנסות לשקם את יחסיהם עם מי שבקרוב מאוד יחזור למשרד החוץ. הם עוד עשויים להיות מופתעים ולצאת נשכרים מהפרגמטיזם הליברמני.

הנטייה האינסטינקטיבית היא להניח שעם ליברמן במשרד החוץ, חף מטרדות משפטיות, התהליך המדיני נדון להתפוצץ. אולם המציאות מורכבת יותר ויכולה להפתיע, בדיוק כמו האיש עצמו: מורכב ולא צפוי.

העובדה שפעם הראשונה בקריירה הציבורית שלו ליברמן יוכל להתנהל ללא עננה משפטית מעל ראשו, הופכת אותו לשחקן מעניין במגרש הפוליטי. הוא כבר לא יכול לטעון לרדיפה משפטית, הוא משוחרר מעיסוקיו בחקירות ובכתבי אישום, ויוכל להתמקד בשאיפות הפוליטיות שלו נטו.

זהו רגע מכונן עבורו. ימים של החלטות גדולות ואסטרטגיות. אם ירצה להתמודד על ראשות הממשלה, הוא יצטרך להגיע בזמן הקרוב אל לבו של המרכז הפוליטי-המדיני ולצאת מהמשבצת של מצית השריפות הדיפלומטיות בעולם. ליברמן, שכבר הוכיח פרגמטיזם בתוכנית חילופי השטחים שלו – יוזמה להעברת ריבונות בשטחים מאוכלסים מישראל למדינה פלסטינית - קיבל הזדמנות לברוא את עצמו מחדש בציבוריות הישראלית.

כך או אחרת, עם נוכחותו בחדר המשא ומתן או בלעדיה, ליברמן חוזר להיות איש המפתח בממשלת נתניהו, ויהיה לו תפקיד מרכזי בקידומו או בבלימתו של התהליך המדיני. הוא אמנם לא צפוי להפריע לשרת המשפטים ציפי לבני להמשיך ולהיות הפרזנטורית של נתניהו בחדרי הדיונים עם הפלסטינים, אבל מי שיקבע מאחורי הקלעים את גורלו של התהליך יהיה ליברמן. והדבר נכון לא רק בנושא הזה.

ליברמן חוזר לממשלה מחוזק פוליטית וציבורית, ולידו יאיר לפיד ונפתלי בנט נראים לפתע כמו נערים. למעשה, יו"ר ישראל ביתנו הוא האיש היחיד בממשלה שבינו לבין ראש הממשלה מתקיים מאזן אימה אמיתי, ולא מהיום.

בסופו של יום, גם מי שסולד מהשקפת עולמו ומסגנונו בציבור הרחב, לא יכול להתעלם מהזיכוי המוחלט והמהדהד של שלושה שופטים, שאף אחד מהם אינו נחשד באהדת ליברמן. לכן, יו"ר ישראל ביתנו, שמתנהל תחת עננה משפטית ב-17 השנים האחרונות, צפוי ליהנות בטווח המידי מאמפתיה ציבורית שתתבטא גם בסקרי דעת קהל.

בניגוד לסקרים שעוד לא נעשו, בכירי המערכת הפוליטית הפנימו מידי שמוקדי הכוח והאיזונים העדינים בממשלה משתנים, ולכן לאחר פרסום הכרעת הדין הם התחרו בשיגור חיבוקים וברכות לאיש ששב מן הכפור הפוליטי.

ליברמן הוא מוקד כוח מתחדש במרחב הפוליטי. הוא משאיר מאחוריו חודשים שיעדיף לשכוח: כישלון משותף לו ולבנימין נתניהו בבחירות לכנסת, הגליה כפויה ממשרד החוץ, ותבוסה משפילה בבחירות לראשות עיריית ירושלים – כל אלה עמעמו את השפעתו ואת הילתו כפוליטיקאי על.

השופטים שזיכו את ליברמן אמנם נתנו לנתניהו יציבות קואליציונית, אבל מגיעות איתה גם חדשות טובות הרבה פחות: ליברמן חוזר אל ממשלתו מחוזק ועוצמתי מאי פעם, והופך בשל כך לאיום פוליטי ממשי ומידי עליו, כמנהיג הימין. זה אולי לא יקרה מיד, אם בכלל, אבל הפוטנציאל הזה קיים, וליברמן היה תמיד איש של תוכניות גדולות – את זה יודע גם ראש הממשלה.