אם הגזענות כלפי ערבים בישראל לא הייתה נפוצה כל כך ואם הטוקבקיסטים הישראלים לא היו מגיבים בהיסטריה אוטומטית, כמו גלאי עשן בפינת עישון, בכל פעם שהם נתקלים בערבים – כנראה שרשת "המשביר לצרכן" הייתה צריכה להמציא אותם. אלא שמפרסמי הרשת כנראה ידעו שאין צורך בכך: הם כבר מכירים את השיח הצעקני והאלים בישראל, וידעו היטב איזו סערה תגרום הפרסומת שלהם, ששודרה בגמר היורו [9 ביולי] והיוותה תקדים - הפרסומת הראשונה בערבית המשודרת בפריים טיים של הערוצים המסחריים בישראל.
התגובות לפרסומת היו כמו תסריט שנכתב מראש. למשל המגיב שרון עוזיאל, שכתב בנחרצות מפוקפקת בדף הפייסבוק של המשביר לצרכן: ״רשת שמעודדת טרוריסטים ומחבלים״. מנגד, המגיבה מיה בקל-רון, כתבה בטון מופרך לא פחות באותו הדף: ״כל הכבוד על הפרסומת בשפה הערבית!! צעד פורץ דרך בכיוון הנכון!!״ – כאילו שאיפות לאומיות של דו-קיום ושלום עמדו מאחורי הפרסומת. המגיבים כנראה לא הבינו דבר. התגובות הרגשיות שלהם, כך נדמה, הן בעצם חלק מאסטרטגית הפרסומת.
