הקשר המתהדק בחודשים האחרונים בין ישראל לקטאר נוכח מאמצן המשותף להציל את עזה ולמנוע מלחמה הוא פרדוקסלי מעיקרו. בעבר, ישראל ראתה בקטאר כמי שמסייעת לארגון טרור – חמאס (אמיר קטאר לשעבר חאמד אל-ח'אליפה אל-ת'אני נהג להעביר סכומי כסף גדולים לרצועה למורת רוחה של ישראל). כעת לעומת זאת, ישראל מברכת על כך שאמיר קטאר בהווה תמים בן חאמד אל-ת'אני מעביר תרומות לרצועה. אמנם בכך קטאר ממשיכה במסורתה לסייע לשלטון חמאס (ולעזה), אבל גם מרחיקה מישראל את המלחמה הבאה. באופן הזה כל הצדדים יוצאים נשכרים מעושרה של האמירות הקטנה.
המערכת המדינית והביטחונית של ישראל רואה בפעילות הקטארית סוג של קרש הצלה שעשוי למנוע, או לפחות לדחות, מלחמה נוספת עם עזה. עם זאת ההתקרבות בין שתי המדינות נשמרה בחשאיות מסוימת, מחשש שמצרים תראה בזה עקיפה של החרם שהיא הטילה ב-2017 על האמירות. זו הסיבה לכך שפגישתם של השליח הקטארי לרצועת עזה מוחמד אל-עימאדי עם שר הביטחון אביגדור ליברמן, בחודש יוני בלרנקה, לא קיבלה ביטוי פומבי בזמן אמת, ונחשפה על ידי ערוץ 10 רק כחודשיים לאחר קיומה [16 באוגוסט]. על פי הדיווח, קטאר התחייבה להשקיע 350 מיליון דולר לקידום פרויקטים ברצועה ולתשלום משכורות לפקידי ממשלה.