ישראל פולס

גם נשיא המדינה מזהיר: החלטות ביטחוניות מתקבלות משיקולים פוליטיים

p
המחבר
בקצרה
החלטותיו האחרונות של שר הביטחון נפתלי בנט לא נועדו להפסיק את ירי הרקטות מעזה או להרגיע את המצב בגדה, אלא כדי להקסים את בוחריו. לפי נאום שנשא השבוע בפני צמרת צה"ל, נדמה כי גם נשיא המדינה ראובן ריבלין מודאג מכך.

לא אחת נשיא המדינה ראובן ריבלין נוקט עמדה, מבקר את קבלת ההחלטות הפוליטיות-מדיניות בישראל ומתבטא בחריפות נגד תופעות של הסתה ואלימות כלפי אוכלוסיות שונות בישראל. באמירותיו הישירות והאמיצות ריבלין מבקש להחזיר את ישראל לדרך השפיות והרציונליות, ובשל כך זוכה לקיתונות של ביקורת ארסית – החל מראש הממשלה בנימין נתניהו ועד אחרון פעילי הימין הקיצוני. לפני למעלה משנתיים [2017] אף כינו אותו "משומד נאצי" והלבישוהו בכאפיה;  ב-2014 אף הוצגה תמונתו במדי SS.

דברים שאמר השבוע [10 בפברואר] הם ההוכחה לכך שהגיעו מבחינתו מים עד נפש וכי הוא מודאג מאופן קבלת ההחלטות של הדרג המדיני. בנאומו, שנישא בכנס בנוכחות הרמטכ"ל אביב כוכבי ופורום מפקדים בכירים, רמז ריבלין כי הדרג המדיני מונע משיקולים פוליטיים ולא היסס לומר דברים כדורבנות. הוא קרא לדרג הביטחוני הבכיר למנוע "התערבות של גורמים שאינם עניינים" בהתנהלות הצבא, והבהיר: "ללא חשש ממה יאמרו, ממה יצייצו, ממה יכתבו. אני דורש מכם, בשם כל אזרחי ישראל, להמשיך ולהשיט את ספינת הביטחון בתבונה".

מבקריו של הנשיא יטענו בוודאי שהפעם הוא הרחיק לכת ובעצם קרא לרמטכ"ל ולבכירים בצה"ל להתנגד להוראות הדרג המדיני, אם יחשבו כי התקבלה החלטה "לא תבונית" משיקולים פוליטיים. אבל מה אמורים לעשות קציני צה"ל והרמטכ"ל בראשם, כשכל יום נוחתת עליהם החלטה שריח פוליטי חריף נודף ממנה? לסרב לבצע? למחות? לצייץ בטוויטר כמו נתניהו או שר הביטחון בנט?

החל מיום ראשון השבוע [9 בפברואר] מונעת ישראל מהרשות הפלסטינית, על פי החלטתו של בנט, לייצא תוצרת חקלאית דרך ירדן. הסחורות, שמן זית ותמרים, בשווי של 50 מיליון שקלים, אמורות היו להגיע לשווקים בירדן ובטורקיה. הגבלה זו מתווספת להגבלה אחרת של בנט מהשבוע שעבר לעצור ייבוא תוצרת חקלאית משטחי הגדה לישראל.

החלטת שר הביטחון לפתוח ב"מלחמה כלכלית" נגד הרשות באה בתגובה לחרם פלסטיני על ייבוא עגלים ממגדלי בקר בישראל. בחודש דצמבר 2019 הושגה הסכמה בין ישראל לרשות על מכסת רכישת עגלים, אך הרשות החליטה להגביל שוב את ייבוא העגלים. בישראל רואים בחרם הפרה של ההסכמים הכלכליים המעוגנים בהסכמי פאריז, אבל התעלמו לחלוטין מכך שהסכמים כלכליים אינם יכולים להתקיים במנותק מההסכמים המדיניים הקורסים.

מלחמת הסחר הכלכלית של בנט היא תוצר של מלחמה אחרת – מלחמת בנט בנתניהו. מאז שמונה לשר הביטחון [נובמבר 2019] עושה בנט כמעט הכל כדי להוכיח שהוא אינו מאכזב את המתנחלים, במטרה שיצביעו עבורו ולא עבור הליכוד. בהנחה שישראל אכן סבורה כי חרם רכישת העגלים ע"י הרשות הפלסטינית מהווה הפרה של ההסכמים הכלכליים, נקיטת ענישה כלכלית-קולקטיבית כדי לרצות את ענף מגדלי הבקר היא חסרת אחריות. מערכת הביטחון הישראלית עסוקה בהרגעת המצב בשטחים ואז בא בנט ומכריז על הפלסטינים מלחמה כלכלית. האם יש לכך קשר לבחירות שעתידות להתקיים בעוד כשלושה שבועות? נדמה שכן. והרי לתפיסתו של השר, שעושה הכל כדי לרצות את מצביעיו המתנחלים, איך ייתכן שהפלסטינים מחליטים באופן חד צדדי שלא לרכוש עגלים מישראל?

אגב, לבנט אין בעיה עם החלטות חד צדדיות כשהן באות מהכיוון שלו, אף בעניינים מהותיים יותר ובעלי השפעה גדולה יותר מרכישת עגלים. סיפוח חד צדדי, בנייה לא חוקית וחד צדדית של מאחזים, תפיסת קרקע פרטית פלסטינית באופן חד צדדי, סילוק פלסטינים מבתיהם באופן חד צדדי לצורך הגנה על מתנחלים – הכל מותר מבחינת בנט בשם הביטחון במטרה למחוק מהלקסיקון את רעיון שתי מדינות לשני עמים. בנט רואה בזה סכנה קיומית לישראל. 

לתפיסתו של בנט, ישראל היא הריבון משני צדי גבול 67'. שטחי הגדה הם חלק משטחי ארץ ישראל, ועל הפלסטינים לפעול ולציית לצווים הביטחוניים שבנט רוקח בלשכתו. אזהרות מערכת הביטחון כנראה אינן נוגעות לו, כמו אינן מטרידות אותו. לא לגבי המדיניות בגדה ולא לגבי רצועת עזה.

באין מדיניות ישראלית ברורה לגבי עזה – כן הסדרה, לא הסדרה – ובאין כוונה לבצע צעדים דרסטיים כדי "להחזיר את ההרתעה מול חמאס", כדרישתו של בנט טרם מונה לשר הביטחון, החליט השר הפוליטי בקריה [2 בפברואר] לעצור את אספקת המלט לעזה. זהו עוד מהלך הגיוני שניתן להסבירו כניסיון ללחוץ על חמאס, אבל את זה עשו גם שרי ביטחון לפניו. לכן כדי להיות מקורי, החליט בנט בנוסף להגדיר 500 פלסטינים מהרצועה בעלי אישורי עבודה בישראל כמנועי כניסה מסיבה ביטחונית. האישורים הללו הונפקו אחרי לחץ כביר שנמשך חודשים שהפעיל צה"ל מול הדרג המדיני ומול השב"כ כדי להקל על המצוקה ההומניטרית בעזה. מכיוון שהקבינט הימני של נתניהו לא היה מסוגל לקבל החלטה כזו, הוחלט להתחכם ולהנפיק למבקשי עבודה בעזה בעלי סיווג ביטחוני מתאים "אישורי סוחר". עכשיו תורו של בנט להתחכם. כיוון שביטול המכסות דורש את כינוס הקבינט, הכי פשוט מבחינתו להגדיר 500 פועלים כמסוכנים מבחינה ביטחונית.

השבוע [9 בפברואר] שיגר ארגון "גישה" לשר בנט ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף כמיל אבו רוקון מכתב מחאה שבו נטען כי גיבושה של רשימה שרירותית למטרת שלילת היתרי עבודה מהווה ענישה קולקטיבית אסורה ובלתי חוקית. לטענת הארגון, לא רק שהיא גוררת פגיעה נוספת בכלכלת הרצועה, סימונם השרירותי של הנשללים כ"מנועים ביטחונית" גם פוגע בשמם הטוב ועלול לחבל בסיכוייהם לקבל אישורי סוחר בעתיד.

ספק אם בנט מאמין באמת שצעדיו אלו יובילו להפסקת ירי הרקטות מעזה ושיגור בלוני הנפץ. במקרה כזה אפשר היה להתווכח על יעילות החלטותיו באופן ענייני. סביר יותר שצודק נשיא המדינה באמירתו כי קיימת "התערבות של גורמים שאינם ענייניים" בהתנהלות הצבא. ובמילים אחרות, החלטותיו של בנט לא נועדו להפסיק את ירי הרקטות או להרגיע את המצב בגדה, אלא כנראה כדי להקסים את בוחריו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli elections, cattle, palestinian authority, agriculture, reuven rivlin, gaza strip, naftali bennett, trade

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept