כבר מזמן שלא היו לישראל אויבים מרושעים המאיימים על עצם קיומה; עם החלטת התובעת בהאג פאטו בנסודה, כי יש בסיס לחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראלים בגדה וברצועה, והפניית שאלת סמכותה לחקור להכרעת שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי [20 בדצמבר] – היא ובית הדין הפכו לאויבנו האולטימטיביים.
זה לא תמיד היה הסיפור. הרעיון להקים מסגרת בינלאומית אשר תשפוט אזרחי מדינות החשודים בעבירות על החוק הבינלאומי עלה כבר עם תום מלחמת העולם הראשונה. בהסכם ורסאי [1919] הייתה התייחסות מפורשת לצורך בהקמת בית דין בינלאומי שישפוט יחידים. סעיף זה לא מומש, והגרמנים אשר שפטו את חייליהם על פשעים בינלאומיים זיכו כמעט את כולם. המשפטים התקיימו בלייפציג, והם מכונים מאז "משפטי לייפציג". בעלות הברית לעגו להם, משום שהיו פתטיים, והגרמנים כעסו עליהם, משום שהם ראו בכך השפלה ואינוס המערכת המשפטית שלהם. לאחר מלחמת העולם השנייה חזרה ועלתה הדרישה לכך שיוקם בית דין בינלאומי לשפיטה ישירה של חשודים בעבירות קשות מאוד אשר מערכת המשפט הפנימית של המדינות אינה רוצה או אינה יכולה לשפוט בעצמה. הפעם היה המאמץ מרוכז יותר, ונדמה היה שהוא מצליח.
בין הדוחפים להקמת טריבונל קבוע כזה בלטו משפטנים יהודים. אחד מהם היה פרופ' שבתאי רוזן, דיפלומט ישראלי ומשפטן שהתמחה בדין הבינלאומי, אשר סיפר לי כי המשפטנים היהודיים ביקשו להבטיח שפושעים שעשו מעשים נוראים במהלך המלחמה לא יתחמקו ממשפט. משפטי נירנברג וטוקיו שבהם – לראשונה בהיסטוריה – נשפטו חשודים בפשעים בינלאומיים על ידי שופטים שאינם אזרחי מדינת הנאשמים, הגבירו את הצורך להקים בית משפט בינלאומי פלילי, אבל המלחמה הקרה דחתה את ההחלטה.
מעשי הטבח הקשים ביוגוסלביה לשעבר וברואנדה, בשנות ה-90', הביאו להקמת טריבונלים חד פעמיים כדי להעמיד לדין את המבצעים, והחזירו את הצורך בהקמת בית משפט קבוע לדון במקרים מעין אלה. במשך שנים אחדות התקיימו דיונים מעמיקים בשאלת סמכויות בית הדין וההליכים שיתקיימו בו, ומי שבלטו בדיונים היו משפטנים אמריקאים וישראליים. בהצבעה באו"ם ב-1998 על אמנת בית הדין תמכו בה 120 מדינות, 21 נמנעו ו-7 התנגדו – בהן ארה"ב וישראל. ארה"ב התנגדה בעיקר בגלל הקביעה כי יחידים יצטרכו להישפט בפני בית הדין גם אם המדינה שבה הם אזרחים מתנגדת להעמדתם למשפט. התנגדות ישראל נבעה, בעיקר, משום שסעיף העברת אזרחים ממדינה כובשת אל שטח כבוש נקבע כפשע מלחמה שעליו ניתן לשפוט באופן אישי את המעורבים במעשה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
