ישראל פולס

האם המנהיגות החילונית תשכיל לוותר על השוויון בנטל?

p
המחבר
בקצרה
הירידה בשיעור המתגייסים החרדים בצד שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית של גברים חרדים בשוק העבודה, מלמדים מה קורה כשהחברה החילונית תוקעת ראשה בקיר ומאפשרת לשיקולים פופוליסטיים-רגשיים לגבור על מדיניות רציונאלית ואמיצה.

לכאורה, אין קשר בין שני הנתונים המפתיעים שפורסמו בחודש האחרון. האחד, שמספר החרדים המתגייסים לצה"ל קטן ב-2018 בכ-20% לעומת 2017, זאת בשעה שהגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית מגיע לכ-4% בשנה בממוצע. הנתון השני מראה כי האוכלוסייה בחמישה יישובים שבהם יש ריכוזי חרדים ושיעורי עוני גבוהים (בני ברק, בית שמש, בית"ר עילית, מודיעין עילית וירושלים) נהנית מתוחלת חיים ארוכה מהצפוי על בסיס מצבם החברתי-כלכלי של התושבים.

חוקרי מרכז טאוב מסבירים את בריאותם הטובה של החרדים ותוחלת החיים הארוכה שלהם בלכידות החברתית של הקהילה החרדית. הלכידות הזאת באה לידי ביטוי מובהק, בין השאר, בהתייצבות המרשימה מאחורי צווי האי-גיוס של הרבנים והסירוב לחשוף את הנוער החרדי למודרנה, באמצעות מה שמכונה "לימודי ליבה". במאמר דעה של רוגל אלפר [אפריל 2019] שפורסם בהארץ, תויגו החרדים על ידו כ"פרימיטיביים". בתגובה כתב הפרשן החרדי ישראל כהן כי "יותר ממיליון אזרחים ישראלים, סמוכים ובטוחים כי הפרימיטיבי והנבער הוא מי שחי בישראל ומתכחש למסורת אבותיו בת אלפי השנים, מי שפוגע ומזלזל בערכי היהדות".

לדבריו של כהן, המייצגים את הגישה של ההנהגה החרדית, "היהודים נחשבו בכל שנותיהם בגולה לחכמים ומשכילים לאו דווקא בגלל לימודיהם הכלליים, אלא בשל שקידתם על לימוד התורה תוך שילוב אמונה יוקדת וחיים מלאי משמעות". עם זאת, בשיחה עם אל-מוניטור הצביע כהן על שינוי מתמשך, ואמר כי קיים פער בין הציפיות של הכלכלנים וראשי הצבא לבין המציאות. "בפועל השינוי קורה לאט יותר, אך הוא מתרחש ביחס של המשפחה והקהילה אל מי שיוצא לשוק התעסוקה ואפילו לצבא".

על פי כהן, "המדינה צריכה להשקיע יותר בחיבור סטודנטים חרדים ללימודים אקדמאים ולהשלמת פערים, ולשלב אותם במהירות האפשרית בשוק העבודה". הוא ממליץ לעשות זאת בשיתוף פעולה ("מסוים", הוא מציין בזהירות)  של ההנהגה החרדית, או לפחות לרכך את התנגדותה למגמה הזאת. כהן דוחה את הטענה שההנהגה החרדית מתנגדת ללימודי ליבה מאחר שמצביעים בורים נוטים להיות יותר צייתנים. "גם קהילות יותר ליברליות, כמו חסידות חב״ד או ליטאים מודרניים, מצייתים לרבניהם". לדבריו, ההתנגדות ללימודי ליבה נובעת מחשש להתערבות בתכני הלימוד של המגזר ולשרבוב חומרים שכוללים דברי כפירה.

מול החזית החרדית האחידה ניצבת מנהיגות חילונית נבוכה ואובדת עצות. "הציבור הכללי, פובליציסטים ומובילי דעת קהל, לא יכולים לומר מצד אחד שהם נגד הפרדה (שדורשים החרדים) באקדמיה או נגד יחידות נפרדות לחרדים בצבא, ומצד שני לבקש שילוב חרדים בשוק העבודה ובצבא", מצליף כהן. "זה תרתי דסתרי. אפשר לנסות במשך תקופה ארוכה ללכת בין הטיפות, (אבל) בסוף זה יוביל להתנגשות". הוא מאשים את אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, שמסע ההסתה שהם מנהלים, כדבריו, נגד החרדים מגביר את תחושת הגטו שלהם ומעודד את ההסתגרות כלפי הצבא והאקדמיה.

"מסע ההסתה", כהגדרתו של כהן, מנוהל על ידי לפיד ושותפיו תחת הכותרת "שוויון בנטל". הכותרת הזאת מסתירה את אחד הכישלונות הגדולים של החברה הישראלית החילונית. הירידה בשיעור המתגייסים מקרב הקהילה החרדים, בצד שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית של גברים חרדים בשוק העבודה, מלמדים מה קורה כששיקולים פופוליסטיים-רגשיים גוברים על מדיניות רציונאלית ואמיצה.   

"מי שחושב שנתקפל בנושא השוויון בנטל, לא מכיר אותנו", אמר לפיד במאי 2013. אכן, כעבור שנה הוא חגג את "ההחלטה ההיסטורית"  של ועדת שקד על אישור חוק שוויון בנטל, שכלל סנקציות פליליות על סרבני גיוס. לפיד טען שבעקבות החוק ייצאו לשוק העבודה עשרות אלפי חרדים, שעד כה היו כלואים בישיבות וחיו על חשבון המדינה. אך ב-2016, כשלפיד נשא עיניו לראשות הממשלה, הוא הבטיח כי "נושא השוויון בנטל לא יהיה על השולחן אם וכאשר אקים את הממשלה הבאה".

דו"ח מבקר המדינה מצא כי בשנים 2016-2013 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, וכי הפער בין היקפי הגיוס בפועל של תלמידי ישיבות לבין יעדי הגיוס גדל פי שמונה לערך, מ-1.4% בשנת 2013 לפער של 11% בשנת 2016. הנתונים שפורסמו באחרונה מראים כי מספר המתגייסים בשנת 2018 היה הנמוך ביותר מאז שהצבא פתח עבורם מסלולי גיוס ייעודיים. מספר החרדים בגילאי 2224 שהתגייסו בשנת 2017 הגיע ללא יותר מ-417. לעומת זאת, 14 אלף צעירים בני גילם מצאו בישיבות מקלט מפני שירות צבאי. כך המדינה מקשה על צעירים חרדים לרכוש השכלה גבוהה, שתאפשר להם להשתלב בתעסוקה איכותית.

השירות הלאומי, שמאיים פחות על אורח החיים החרדי, יכול לשמש פתח להוצאת צעירים חרדים מהישיבות ולשילובם בחיים האזרחיים. אך הצבא, אשר מודה כי גיוסם של החרדים אינו חיוני, הולך אחרי הפוליטיקאים שפוסלים את החלופה של שירות לאומי. מתברר שכדי לתרץ את עמדתו, צה"ל דיווח במשך שנים על נתונים שקריים מופרזים של גיוסי חרדים.

הנתונים החדשים [פורסם ב-4 בדצמבר] של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תוחלת החיים הגבוהה והמצב הבריאותי המשופר של חברי הקהילה החרדית, הם בשורה משמחת

 ל-11% מתושבי ישראל. לפי תחזיות הלמ"ס, ב-2040 הקהילה הזאת תמנה 20% מכלל האוכלוסייה וב-2065 כל ישראלי שלישי יהיה חרדי (6.4 מיליון מתוך 20 מיליון תושבים). אם החברה החילונית לא תשכיל להמיר את סיסמת "השוויון בנטל", תוך תקיעת הראש בקיר, במדיניות המבוססת על שילוב תוך שיתוף פעולה, והתמודדות עם האתגרים המשותפים ברובד הכלכלי, החברתי והפוליטי - מדינת ישראל כולה תכרע תחת המעמסה.  

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: employment, yeshivas, israeli economy, conscription, idf, ultra-orthodox

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept