לבני גנץ אסור לחזור על הטעות של ציפי לבני
כמו ציפי לבני לפני עשור, יו"ר כחול לבן קיבל כעת הזדמנות נדירה להרכיב ממשלה. מיצוי אמיתי של שלוש האופציות להקמתה הוא חובתו המוסרית והאידאולוגית כדי להציל את ישראל מידי גורמים חשוכים וקיצוניים.
בפעם האחרונה שבה אישיות שעמדה בראש המחנה הליברלי ויתרה על הקמת ממשלה, היא ויתרה על כך למשך יותר מעשר שנים, שבהן הנהיג איש ימין מובהק את מדינת ישראל. ציפי לבני הייתה אמורה להקים מחדש את ממשלת אולמרט, לאחר שזה נדחק להתפטר על רקע החשדות כלפיו [2008]. ההמשך ידוע – לבני חשה מיאוס מהמשא ומתן עם המפלגות החרדיות, וקיוותה כי הקדמת הבחירות תביא לה ניצחון שימנע מהמפלגות הללו להציג לה תנאים בלתי אפשריים. אולם ניצחון מפלגתה קדימה במנדט אחד לא אפשר לה הקמת קואליציה, והשאר היסטוריה. מינויו ההזוי של נפתלי בנט לשר ביטחון, שנים מאוחר יותר, מוכיח כי נתניהו איננו נחוש פחות מאשר לפני עשור במירוצו להבטיח את המשך כהונתו כראש ממשלה
בני גנץ קיבל כעת הזדמנות נדירה להרכיב ממשלה, לא משום שסיעתו כחול לבן גדולה במנדט מהליכוד, אלא משום שאביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, החליט למנוע ניצחון מנתניהו. המניע להחלטתו של ליברמן למלא את תפקיד הליברל בגלגולו הנוכחי איננו ברור ואיננו חשוב. כל עוד זה המצב, זוהי חובה פטריוטית להציל, בעזרתו, את ישראל מידי גורמים חשוכים וקיצוניים, ולפתוח פרק חדש בתולדותינו. ויתור על האופציה להחזיר את המחנה הליברלי לשלטון הוא סיכון גדול מדי, שיובן רק אם באמת כל שאר הדרכים יהיו סגורות.
כיון שגנץ חייב לליברמן את האפשרות המעשית להרכיב ממשלה, הוא חייב לתאם איתו את מהלכיו: הוא מוכן לממשלה שחבריה יהיו רק מכחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו, אשר תחוקק שורה של חוקים שהחרדים לא יוכלו לתמוך בהם. לאחר מכן יאושר תקציב, ואפשר יהיה לצרף סיעות נוספות. אבל איך בכך די.
אני סבור שגנץ צריך להסכים למתווה הנשיא, ולעמוד על כך שברגע שיתפרסם כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יודיע הלה על נבצרות ויאפשר לגנץ לכהן כראש ממשלה בפועל; זאת עד לסיום ההליך המשפטי שנתניהו יצטרך לעבור או עד סיום כהונתו על פי הסכם הרוטציה ביניהם.
