ישראל פולס

האם יוצבו קלפיות במזרח ירושלים עבור הבחירות לפרלמנט הפלסטיני?

p
המחבר
בקצרה
אבו מאזן מתנה את קיומן של בחירות לפרלמנט הפלסטיני בהצבת קלפיות גם במזרח ירושלים. האם הדרג הפוליטי בישראל, העסוק בימים אלה במלחמת הישרדות, מסוגל בכלל לבחון ולדון ברצינות בדרישה הפלסטינית?

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מתנה את קיומן של בחירות לפרלמנט הפלסטיני ולתפקיד היו"ר בהצבת קלפיות הצבעה גם במזרח ירושלים. את הדברים האלה הוא אמר לראשונה בעצרת הכללית של האו"ם [ספטמבר 2019], וחזר על כך בישיבת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה לפני כחודש [6 באוקטובר]. הוא גם גילה כי הוקמו שתי ועדות מטעם אש"ף ותנועת פת"ח כדי לבחון את סוגיית עריכת הבחירות עם הגורמים הנוגעים בדבר. מי הם הגורמים הנוגעים בדבר? מדובר בהנהגה הפוליטית בישראל שאמורה לאפשר את קיומן של הבחירות הפלסטיניות גם במזרח ירושלים. זו סוגיה מסובכת, והתנייתו של אבו מאזן לקיים בחירות לפרלמנט אך ורק אם תתיר ישראל את הצבעת תושבי העיר, מסבכת את העניין עוד יותר.

במציאות הנוכחית, כשישראל והרשות רבות על כל פעילות של הרשות פלסטינית במזרח ירושלים, יש להצבת קלפיות עבור התושבים הפלסטינים בירושלים משמעות רבה. לפני שנתיים [נובמבר 2017] עצרה המשטרה 17 תושבי מזרח העיר בחשד שסייעו לרשות הפלסטינית לערוך מפקד אוכלוסין במזרח ירושלים. לפני שנה [אוקטובר 2018] הוציא השר לביטחון פנים גלעד ארדן צו סגירה לאירוע של הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים. הוא גם אסר לקיים אירוע לשבירת צום הרמדאן במזרח ירושלים שארגנה הרשות [יוני 2018] וחתם על צו המורה לסגור אירוע של הרשות ברחוב צלאח א-דין בירושלים [מארס 2019]. כל זה מתוך עיקרון שלא לתת לרשות הפלסטינית דריסת רגל כלשהי בתחומי ירושלים.

האם אבו מאזן אינו מודע לכך? האם ייתכן, שהתנייתו לערוך בחירות לפרלמנט הפלסטיני רק אם תסכים ישראל להציב קלפיות במזרח ירושלים, אינה אלא אחיזת עיניים כדי שלא לקיים בחירות?

בראיון לאל-מוניטור אומר בכיר הפת"ח כדורה פארס, כי גורמים בינלאומיים שונים מנסים לשכנע את ישראל להסכים להצבת קלפיות במזרח העיר. לדבריו, האיחוד האירופי דוחק באבו מאזן מזה זמן רב לקיים בחירות לפרלמנט הפלסטיני, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אף אמרה לו במפורש ש"צריך ללכת לבחירות". זה כבר לא רמז, זו דרישה.

"מאז הסכם אוסלו [1993] האירופים תורמים כספים לקיומה ולניהולה של הרשות הפלסטינית משני טעמים", מסביר פארס. "האחד, מתוך הנחה שזה יוביל לתהליך מדיני ולשלום עם ישראל; טעם שני, האיחוד תומך במדינות העולם השלישי כדי לשווק את עקרונות הדמוקרטיה".

הבחירות האחרונות לרשות הפלסטינית התקיימו בחודש ינואר 2006 וניצח בהן חמאס. יש לזכור, כי באותה שנה אבו מאזן חשש מעליית כוחו של חמאס וניסה לדחות את הבחירות בכל דרך אפשרית, עד שנשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש החל לוחץ עליו לקיים בחירות דמוקרטיות. אבו מאזן נכווה מהן: הפת"ח הפסיד בבחירות והוא איבד את עזה. את הגלגל לא ניתן כמובן להחזיר לאחור, אבל בחירות חדשות ברשות אחרי כמעט 14 שנים הן צורך מתבקש.

"אין תהליך מדיני וגם לא נראה כזה באופק, אז לפחות את עניין הדמוקרטיה אפשר לקדם", אומר פארס. אחרי שארה"ב קיצצה בסיוע לרשות, הדבר האחרון שאבו מאזן רוצה להגיע אליו זה קיצוץ בתמיכה ובתרומות של האיחוד האירופי.

לצורך קיום בחירות אבו מאזן צריך לעבור שתי משוכות: חמאס וישראל. לגבי ישראל, את המשוכה הזו משאיר אבו מאזן לגורמים בינלאומיים. לגבי חמאס, ישנה התקדמות במגעים בין הארגון לרשות. ביום חמישי [31 באוקטובר] דיווח גל ברגר בכאן 11, כי מנהיג חמאס איסמעיל הנייה שיגר מכתב בחתימת ידו לאבו מאזן שבו הבהיר כי חמאס חזר בו מדרישתו לקיים בחירות לפרלמנט ולנשיאות בעת ובעונה אחת, וכי הוא מוכן לקיים בחירות לפרלמנט תחילה ורק אחרי שלושה חודשים בחירות לנשיאות הפלסטינית. בכך מקבלת התנועה השולטת בעזה את מתווה אבו מאזן לבחירות פלסטיניות חדשות.

במערכת הביטחון הישראלית סבורים, כי קיום בחירות לפרלמנט הפלסטיני ימנע מלחמת ירושה לאחר לכתו של אבו מאזן וימנע כאוס בשטחי הגדה. יש גם כאלה הסבורים שבחירות יכניסו למערכת הפוליטית הפלסטינית כוחות חדשים, בעיקר צעירים, שאינם קשורים לשתי התנועות הגדולות, חמאס ופת"ח. על אף החשש שקיים תמיד שבחירות יעניקו לחמאס דריסת רגל בשטחי הגדה, בישראל נוטים לטובת ההערכה כי בחירות יגדילו את הסיכוי לכניסתם של כוחות חדשים אשר יובילו את הרשות הפלסטינית למקומות טובים יותר.

השאלה הגדולה ביותר היא האם הדרג הפוליטי בישראל, העסוק בימים אלה במלחמת הישרדות משלו, מסוגל בכלל לבחון ולדון ברצינות בבקשת הרשות להציב קלפיות במזרח ירושלים. על זה יקום וייפול דבר.

בבחירות 2006 הצביעו תושבי מזרח ירושלים בקלפיות שהוצבו במתנ"סים ובתי ספר, והיו תחת פיקוח של גורמים בינלאומיים בראשם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר. זאת לאחר שממשלת אולמרט אישרה את הצבת הקלפיות. "לא תהיה תעמולה של חמאס. פעילי הארגון אשר ייכנסו למזרח ירושלים ייעצרו", אמר אז ראש הממשלה אהוד אולמרט.

חמאס זכה בבחירות ההן, לא בגלל קולות 5,000 תושבי מזרח ירושלים אלא בעיקר בגלל המיאוס שחשו מצביעים רבים בעזה ובגדה משלטון השחיתות של הפת"ח, ונחלו אכזבה עמוקה מדרך השלום ללא מוצא עם ישראל. מאז זרמו הרבה מים בנהר. הימין כבש את השלטון בישראל, חמאס ביצע הפיכה בעזה, טראמפ הכריז על ירושלים כבירת ישראל והמאבק על העיר הסלים בהיבט דתי ופוליטי עקרוני.

"לא צריכה להיות לישראל כל בעיה (להסכים)", אומר פארס, "שכן תושבי העיר הפלסטינים אינם אזרחי מדינת ישראל. אמנם הם מחזיקים תעודות זהות ישראליות, אבל התעודות הללו אינן מקנות להם זכות הצבעה לכנסת. הם נטולי אזרחות". לדבריו, הצבעה לפרלמנט הפלסטיני "לא ישנה דבר ממעמדה של העיר בעיניכם. עדיף לקיים את הבחירות בהסכמה מאשר לקיים אותן בבלגן מאחורי הגב של ישראל".

הבעיה היא, שכאשר אבו מאזן מציב זאת כתנאי, הוא בעצם דוחק את ישראל לפינה ומחייב אותה לקבל החלטה עכשיו ומיד. ספק אם הדרך הזאת תקדם בחירות ברשות הפלסטינית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestinian elections, palestinian authority, palestinian politics, east jerusalem, mahmoud abbas

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept