מי שלא קיבל הזמנה לטקס רב המשתתפים לציון רבע מאה לחתימה על הסכם השלום בין ישראל וירדן בערבה, מוטב לו שלא ייעלב. פשוט לא יהיה טקס כזה ב-26 באוקטובר. לא בישראל ולא בירדן, וודאי שלא במשותף.
אני זוכר היטב את הטיסה המשותפת עם ראש הממשלה יצחק רבין בהליקופטר צבאי, ממנחת הכנסת אל השטח שהוכן, בזמן קצר מאוד, במדבר, סמוך לגבול ירדן. ירדנו מהמסוק בכובעי מצחייה לבנים שעליהם ציון האירוע ומועדו, ורבין התקשה להסתיר את שמחתו הרבה. היחסים המיוחדים עם ירדן יצאו מהארון, וכיוון שלא היינו אויבים של ממש לפני החתימה, נדמה היה שמעתה תפרוץ ידידות אמת; בעיקר לאחר שהכנסת התאחדה מאחורי השלום, שלא יכול היה להתרחש לולא הסכם אוסלו שקדם לו אך במעט.
אלא שלאחר ההתרגשות הראשונה והביקורים הרבים של ישראלים בפטרה, ההסדרים הכלכליים המיוחדים שנחתמו בסיוע ארה"ב והוועידה הכלכלית המוצלחת שהתקיימה שנה מאוחר יותר בעמאן, באו הימים האחרים: השיחות עם הפלסטינים נפסקו ומשא ומתן עמם על הסכם שלום כלל לא החל; ניסיון המוסד לחסל את מנהיג חמאס חאלד משעל בעת שהיה בעמאן [ספטמבר 1997] נתפש על ידי המלך חוסיין המנוח כבגידה של ישראל בהסכם, והאינתיפאדה השנייה פרצה [2000]. כל אלה גרמו למשבר עמוק אשר נבע, בין השאר, מהחשש הירדני מזרם של פליטים פלסטינים שמצוקה או קשרי משפחה יובילו אותם מהגדה המערבית של הירדן אל הגדה המזרחית, ואלה יגרמו לאלימות פלסטינית בירדן. אני זוכר שיחה עם המלך עבדאללה השני, במהלך האינתיפאדה, שבה אמר לי כי כל לוויה בגדה המערבית פותחת סוכת אבלים בגדה המזרחית. הוא התלונן על כך שישראל אינה מבינה כראוי את משמעות הדבר.
פרשת הריגת שני אזרחים ירדנים בדירתו של איש ביטחון ישראלי [יולי 2017], הימלטותו של האיש בחסות שגרירת ישראל בירדן אל גשר אלנבי לאחר המעשה וקבלת הפנים שערך נתניהו לשגרירה ולמאבטח, פגעו מאד ביחסים עם ירדן. הם יצרו משבר שנמשך חודשים ארוכים עד שהסכימה שכנתנו ממזרח לקבל שגריר ישראלי חדש.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
