ישראל פולס

הערבים נהרו לקלפיות

p
המחבר
בקצרה
סיפוק גדול ברשימה המשותפת, שהצליחה לשכנע את הציבור הערבי לצאת מהבית ולהצביע ותהיה הסיעה השלישית בגודלה בכנסת. מסתבר שהספינים של בנימין נתניהו והליכוד על "גניבת הבחירות" פעלו כבומרנג נגדם.

פיקוח הדוק על ספירת הקולות מעכב את פרסום הנתונים הרשמיים של חלוקת המנדטים, אך נכון ליום רביעי בבוקר [18 בספטמבר] ועל סמך תוצאות חלקיות אפשר לקבוע במידה רבה של ודאות שהספינים של בנימין נתניהו והליכוד על "גניבת הבחירות" פעלו כבומרנג נגדם. הרשימה המשותפת בראשות ח"כ איימן עודה תהיה כפי הנראה הסיעה השלישית בגודלה בכנסת עם 13 מנדטים. על פי תוצאות האמת, אחוז המצביעים הערבים עלה ב-10 אחוזים, בהשוואה לבחירות שהתקיימו בחודש אפריל (מ-50 ל-60 אחוזים). לרשימה המשותפת הצביעו כ-430 אלף מצביעים לעומת 337 אלף בחודש אפריל, זאת אומרת כ-100 אלף מצביעים יותר מהבחירות הקודמות. אין זה בלתי מופרך כי זו תגובת הנגד להאשמות חסרות הבסיס של נתניהו, שטען בקמפיין שלו כי זיופים בקלפיות ביישובים ערביים בבחירות אפריל מנעו ממנו להקים ממשלה.

ח"כ אחמד טיבי, יו"ר תע"ל (אחת המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת), תיאר את מה שהתרחש ביום הבחירות בשלוש מילים: "הערבים נהרו לקלפיות", פרפראזה לסרטון המסית של נתניהו מבחירות 2015 שנועד להמריץ את בוחריו להצביע. עכשיו, בנהירתם ובקולותיהם הפכו המצביעים הערבים את משימת הרכבת הממשלה הבאה על ידי נתניהו למסובכת עד כמעט בלתי אפשרית. "זהו יום היסטורי", הגדיר זאת טיבי. המחשה להגדרה "היסטורי" ניתן היה לקבל כמה דקות לאחר שיו"ר כחול לבן בני גנץ נשוא את נאומו. אחד הטלפונים הראשונים שהרים לשותפים פוטנציאליים להרכבת ממשלה היה ליו"ר הרשימה המשותפת.

עודה הביע לפני הבחירות הנוכחיות את רצונו להיות שותף לממשלה "דמוקרטית וליברלית" שתקבל את הערבים כשותפים מלאים, אך קיבל כתף קרה מכחול לבן – הן בבחירות באפריל והן בבחירות הנוכחיות חששו בכחול לבן שחיבור עם הערבים יבריח מהם מצביעים יהודים. הימין הישראלי בכלל ונתניהו בפרט הצליחו בשנות שלטונם הארוכות להפוך את חברי הכנסת הערבים לגיס חמישי בעיני הציבור היהודי, לח"כים לא לגיטימיים הפועלים בבית המחוקקים הישראלי לפגוע במדינה.

כעת, עם מספר מנדטים מרשים, נדמה כי הרשימה המשותפת מהווה לשון מאזניים שבלעדיה כחול לבן תתקשה לקבל מנדט להרכיב ממשלה. גנץ חייב להסתמך על תמיכתם ולראות בהם בלוק חוסם לנתניהו ולממשלת ימין. זה בדיוק התרחיש שממנו חשש נתניהו.

"נתניהו הציב שעון מעורר בכל כניסה של יישוב ערבי וזה היה שעון מעורר יעיל עם מוזיקה צורמת, אבל אין ספק שהוא העיר את הקמפיין שלנו שהיה רדום לפני שבועיים", אמר ח"כ טיבי בראיון שהתקיים עמו עם פרסום מדגמי הטלוויזיה. זו הייתה תחושתם של כל פעילי הרשימה המשותפת. הרגע שבו נתניהו טען כי גנבו לו את הבחירות והמאמץ שנכשל להציב מצלמות בקלפיות במגזר הערבי, הוציאו את המצביעים הערבים אל הקלפיות.

"יש הבדל בין הטענה 'הערבים נוהרים' לבין הטענה 'הערבים גונבים'", הסביר השבוע בשיחה עם אל-מוניטור עיסאם מחול, ח"כ לשעבר מטעם חד"ש וחבר הלשכה הפוליטית של מק"י. פגשתי אותו בחתונה של משפחה מוכרת מאום אל פאחם הידועה בתמיכתה בתנועת חד"ש. לאירוע הגיעו חברי כנסת נוספים מהרשימה המשותפת ופעילי שטח, וכולם דיברו על אווירה של שינוי.

אכן, עד שבועיים לפני הבחירות קמפיין הרשימה המשותפת היה רדום. לראשי המפלגות המרכיבות את הרשימה נראה היה שמה שהיה הוא מה שיהיה. כלומר מאמץ סיזיפי לשכנע אזרחים להגיע לקלפיות ולהשפיע בכך על עתידם, ועל הדרך להשיב למסיתים את גמולם. אבל מסתבר שמה שלא עשו "הערבים נוהרים" של 2015 והמצלמות הנסתרות של בחירות אפריל 2019, עשו האשמתם של הערבים ב"גניבת בחירות.'' המילה "גנבים" הייתה יותר מדי ,והאזרחים הערבים יצאו להצביע בהמוניהם.

ח"כ עודה היה אולי הראשון שהבין את "מתנת הבחירות" שהעניק נתניהו לרשימתו. בזמן הניסיון (שנכשל) להעביר בכנסת את חוק המצלמות [11 בספטמבר], ניגש עודה בהתרסה לנתניהו, נצמד אליו קרוב והחל לצלמו. לדברי פעילים בחד"ש בשיחה עם אל-מוניטור, הצילום המאתגר הזה של עודה היה אחד הרגעים שסייעו לדרבן את הציבור הערבי לצאת מהבית ולהצביע. עודה הראה לנתניהו שהוא לא יכול להסית כל הזמן ולא לקבל תגובה הולמת.

עם היוודע גודל ההישג של הרשימה המשותפת, אמר עודה בתגובה ראשונה: "אנחנו אלה ששמנו קץ לתקופת נתניהו, האדם שהסית נגד הציבור שלנו יותר מכל בן אדם אחר. זה הישג היסטורי". לא בטוח ששלטון נתניהו אכן תם, אבל הפיכת הרשימה המשותפת לכוח פוליטי משמעותי היא בהחלט אבן ריחיים על צווארו של נתניהו, שהשיג תוצאה הפוכה ממה שהתכוון. במקום להמריץ את מצביעיו, הוא המריץ את המצביעים הערבים.

ח"כ יוסף ג'ברין מטעם חד"ש, תושב אום אל פאחם, אמר לאל-מוניטור כי "אנשים האמינו שאפשר להפיל את המסיתים, שאפשר בפתק בקלפי להפיל את ממשלת הימין ולהשפיע על חייהם. זו התחושה שהתקבלה במהלך השבועות האחרונים והגיעה לשיאה עם פרשת המצלמות והאשמה חסרת בסיס על גניבת הבחירות".

ספין נוסף שניסה הליכוד לעשות השיג גם הוא בדיוק את התוצאה ההפוכה. מדובר בעתירה שנועדה למנוע מעמותת "זזים" להסיע בדואים מיישובים לא מוכרים בנגב לקלפיות המרוחקות עד מאוד מבתיהם. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר אסר על העמותה להפעיל את מערך ההסעות (אלא אם תקבל עליה מגבלות שונות שיאיימו על המשך קיומה), מה שהביא לתגובת נגד: מתנדבים בדואים ויהודים מיישובי הסביבה הפעילו מערך הסעות חלופי. סמי עמארנה, פעיל חברתי מהיישוב שגב שלום, שוחח עם אל-מוניטור ביום הבחירות ואמר בשמחה: "הבדואים נוהרים. אני כאן בקלפי בשגב שלום, ואני אומר לנתניהו ולליכוד – מה שניסיתם לעשות לנו יעלה לכם במנדטים. קשישים, חולים ובעלי צרכים מיוחדים באו למרות הכל להצביע כי הם רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית ולא להיות מנודים".

נתניהו יתקשה להרכיב ממשלה חדשה. יש לכך הרבה מאוד סיבות, אבל אחת מהן היא הטלת הדופי במצביעים הערבים, שיצאו הפעם בהמוניהם לקלפי כדי להגיד לראש הממשלה "עד כאן".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: joint list, voter suppression, voter intimidation, voter turnout, arab israelis, likud, israeli elections, israeli politics, benjamin netanyahu

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept