הסוגיות שיעמדו לנגד עיניהם של הבוחרות והבוחרים הישראלים ב-17 בספטמבר לא תהיינה שונות בעיקרן מאלו שהדריכו אותם אל הפתק ששלשלו לקלפי ב-9 באפריל. אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, אפשר לצפות לתיקו נוסף בין גוש הימין-דתיים-חרדים לבין גוש המרכז-שמאל-ערבים. כך במקרה הטוב (תלוי בעיני המתבונן), ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח להקים ממשלה על כרעי תרנגולת. בינתיים יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כבר הודיע [15 ביוני] כי בכוונתו לפעול להקמת ממשלת ליכוד-כחול לבן בראשות חבר כנסת מהמפלגה הגדולה יותר. הוא נושא עיניו לממשלה אזרחית נקייה מחרדים.
אפשר להניח שקווי היסוד של הממשלה הזאת לא יקרבו את פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואפילו לא יכללו הסכמה לפנות מאחזים לא חוקיים. אך למרבה הצער, ממילא רק מיעוט זניח מקרב הציבור הישראלי-יהודי ונבחריו, שמגדיר עצמו "שמאל", מתעניין בנושא המדיני.
