האם גדעון סער יקים את הממשלה החדשה?

בקרוב יסתיימו 42 הימים העומדים עפ"י חוק לנתניהו להקים ממשלה, וכעת משתעשעים כמה משותפיו הפוטנציאליים במהלך שעשוי להוביל לסופו הפוליטי – פשוט לא לעשות כלום. כך, בעוד ימים אחדים, יטיל הנשיא ריבלין על מישהו אחר את מלאכת הרכבת הממשלה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

aryeh deri, high court of justice, avigdor liberman, reuven rivlin, likud, coalition government, gideon saar, benjamin netanyahu

מאי 20, 2019

אחרי הבחירות לכנסת ה-21 ב-9 באפריל, נראה היה כי הרכבת הממשלה היא עניין של מה בכך ואולי אפילו מדובר בהמשך, כזה או אחר, של הרכב הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו. אחרי הכל, כל המפלגות שהשתתפו בקואליציה היוצאת המליצו לנשיא להטיל עליו את הרכבת הממשלה הבאה ומנגד אף אחת ממפלגות האופוזיציה לא הביעה עניין לחצות את הקווים. הליכוד אפילו לא הזמין אותן לשיחות של מראית עין (כפי שנעשה הדבר פעמים רבות בעבר). נראה היה שלאיש אין זמן מיותר ושצריך להרכיב במהירות ממשלה חדשה ולצאת לעבודה. למרות החשדות של נתניהו כי הנשיא ראובן ריבלין ימצא דרך להטיל את הרכבת הממשלה על מישהו אחר בליכוד, הנשיא לא היסס והטיל על ראש הממשלה הוותיק את "מלאכת המרכבה" בפעם החמישית בחייו.

אבל מה שנראה היה כמהלך פשוט וקצר נראה, בעת כתיבת השורות הללו, מורכב הרבה יותר. נתניהו כבר מיצה את 28 הימים שהוענקו לו על פי החוק ועכשיו הוא נמצא באמצע השבועיים הנוספים שהוענקו לו. אם בתום 42 הימים שקיבל להקים ממשלה חדשה הוא לא יצליח בכך, נתניהו יהיה מנוע מלהקים ממשלה על פי חוק. אפילו אם ביום ה-43 יימצא לו רוב לכך. הנשיא יהיה חייב להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר.

מה שמעכב את הקמת הממשלה איננו מחלוקות אידאולוגיות, למרות שבאורח טבעי קיימים גוונים שונים והבדלים מסוימים בין השותפות הפוטנציאליות. מפלגת ישראל ביתנו תקיפה יותר באשר לגיוס בחורי ישיבה לצה"ל ודורשת אגרוף ברזל אל מול החמאס בעזה. איחוד מפלגות הימין רוצה לפגוע במערכת המשפט עוד יותר מהליכוד, ומפלגת כולנו של משה כחלון חוששת מפריצות תקציביות. ועדיין כולן מפלגות ימניות המעדיפות את הסטטוס קוו המדיני על פני הידברות עם אש"ף על הסכם שלום, וכולן ישמחו להצר את צעדיו של בית המשפט העליון מתוך תפיסה פופוליסטית האומרת כי חברי הכנסת נבחרו על ידי העם והשופטים מונו על ידי ועדה קטנה, ולכן לא ייתכן להעניק דווקא לרשות השופטת את המילה האחרונה בהתמודדות בין הרשויות.

הנכונות המשותפת לפגוע בבית המשפט העליון היא הדבר החשוב ביותר לנתניהו, ששם את ההתחמקות ממשפט בראש סדר עדיפויותיו. זו, לכאורה, זוכה לתמיכה מצד כל שותפיו העתידיים, לרבות כל חקיקה שתפגע באוכפי החוק ותשחרר אותו בעתיד מן הצורך הלא נעים לעמוד למשפט בפני שופטים (והרי מבחינתו הציבור לא בחר אותם לשפוט אותו).

אילו היה זה פשוט כל כך, הייתה ממשלת נתניהו החדשה כבר מוקמת. ייתכן מאוד שזה אכן קורה בשעות ובימים אלה, אבל עובדה היא שהמצב מורכב יותר ושונה מכל מאמץ אחר ב-71 השנים האחרונות להרכיב ממשלה בישראל.

נתניהו הוא קמפיינר מצוין. הליכוד היה זקוק לו כדי לא להפסיד את הבחירות לכחול לבן המונהגת בידי שלושה רמטכ"לים לשעבר, אשר הגיעה למערכה רעננה, עניינית ומבטיחה. המפלגות הדתיות והימניות ידעו היטב שקהל הבוחרים שלהן רוצה להבטיח כי נתניהו יהיה ראש הממשלה הבאה, ולכן הן הבטיחו – עוד לפני הבחירות – כי יצטרפו רק לממשלה בראשותו ולא לשום קואליציה אחרת. שר הפנים, אריה דרעי, מי שבילה שנים אחדות בבית הסוהר בשל עבירת שוחד, אף הפיץ מודעת בחירות ובה תמונתו שלו לצד תמונת נתניהו כדי להוכיח לבוחרי ש"ס כי תמיכה במפלגה זו לא תגרע מסיכוייו של נתניהו לכהן כראש ממשלה.

אבל מרגע שהסתיימו הבחירות, השתנתה התמונה: נתניהו הפך מנכס לנטל. או שיצליח לגרור את חבריו בליכוד ובמפלגות האחרות למהלך בעייתי מאוד של חקיקה אישית ורטרואקטיבית שתציל אותו ממשפט, וזה יכתים אותם בשיתוף פעולה עם צעד אנטי דמוקרטי, או שהוא יוותר על כך ויעמוד למשפט כאחד האדם. ברור כי במצב כזה כל מעייניו יהיו נתונים רק לדבר אחד: הצלת עצמו. זאת ועוד, משפט כזה עלול להימשך זמן רב ובמהלכו עשוי נתניהו להחליט להתפטר, ומשמעות הדבר היא כי ממשלת נתניהו החמישית תהיה אולי קצרת ימים ועלולה "לשרוף" את מי שמיהר ותמך בה.

בשלב זה, של התקרבות סיום 42 הימים העומדים עפ"י חוק לנתניהו להרכיב ממשלה, משתעשעים כמה משותפיו הפוטנציאליים במהלך פשוט שעשוי להוביל לסופו הפוליטי – לא לעשות כלום. כלומר, בכך שלא יאיצו את המשא והמתן הקואליציוני עם נציגיו או יקפיאו אותו (כפי שעושה ליברמן, אשר הציג בפני הליכוד חמש תביעות והודיע כי אין בדעתו להשתתף בשום משא ומתן עד שיודיעו לו כי התביעות הללו נענו), הם יגרמו לכך שבעוד ימים אחדים יטיל הנשיא ריבלין על מישהו אחר את הרכבת הממשלה.

לא בכדי חושש נתניהו כי מאחורי הפינה אורב לו גדעון סער. הוא חשש פן יעדיף הנשיא את סער כבר בסיבוב הראשון, אבל זה לא היה צפוי לקרות וזה אכן לא קרה. אבל בסיבוב השני, אם ייכשל נתניהו בניסיון להרכיב ממשלה, ייתכן מאוד כי לאחר התייעצות עם חברי הכנסת יגיע הנשיא למסקנה כי כחול לבן, שלא פסלה הליכה לממשלה משותפת עם הליכוד ובלבד שנתניהו לא יעמוד בראשה, תסכים להצטרף לממשלה בראשות סער כאשר אותן מפלגות ימין שלא אפשרו לנתניהו להרכיב ממשלה צרה, ישתתפו בממשלת האחדות הזו.

סער הרים את נס המרד ביום חמישי האחרון [16 במאי], כאשר יצא חוצץ כנגד שינוי חוק חסינות חברי הכנסת. מבחינה מדינית, עד כה סער איגף את נתניהו מימין, אבל כראש ממשלה גם הוא עשוי לגלות כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020