ישראל פולס

כבר לא ארגון טרור? נתניהו מלבין את חמאס

p
המחבר
בקצרה
ההסכם שהושג בשבוע שעבר בין חמאס לישראל בתיווך מצרים ומנע התלקחות בעזה, אינו רק הסדר הפסקת אש ומניעת אלימות על הגדר אלא הסכם שניתן להגדירו כהסכם מדיני. אפילו דובר צה"ל כבר לא מכנה את חמאס "ארגון טרור".

ישראל הרשמית מכחישה, או ליתר דיוק אינה מודה, שיש לה הסכם עם חמאס. שרת המשפטים איילת שקד, אשר יחד עם חברה למפלגה נפתלי בנט מנהלת קמפיין שכותרתו "בנט יכריע את חמאס", הודתה ביום שני [1 באפריל] בראיון לערוץ 13 ש"אין לי מושג אם יש הסכם עם חמאס, לא קיבלתי שום עדכון". עוד לפני הריאיון קראו שקד ובנט לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני ואמרו כי יצביעו נגד "חתימה על הסכם הכניעה של ישראל לחמאס", כדברי בנט.

כאן קבור הכלב. אם ישראל חתמה או סיכמה על הסכם עם חמאס, משמע כי הוא כבר אינו ארגון טרור וכי ישראל מכירה בו הלכה למעשה. זו כנראה הסיבה העיקרית שנתניהו נמנע מלכנס את הקבינט. אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שמה שהתרחש על גבול עזה בשבת האחרונה [30 במארס] הוא תוצאה של הבנות בין הצדדים, מעין הסדרה קטנה שישראל וחמאס הגיעו אליה בתיווך מצרים, בדרך להסכם רחב יותר.

אין מדובר בהסכם הפסקת אש, שמטבע הדברים מדינות וארגוני טרור יכולים להגיע אליהם, כמו גם הסכם לחילופי אסירים ושבויים. ארה"ב, למשל, הגיעה להסכם על שחרורו של החייל בו רוברט ברגדאל ב-2014 מבלי להסיר את הטליבאן מרשימת ארגוני הטרור; כך גם שחרורו של  העיתונאי האמריקאי פיטר תאו קרטיס משבי ארגון הג'יהאד ג'בהת אל-נוסרה באותה שנה, ארצות הברית ממשיכה לראות בחוטפים ארגון טרור לכל דבר. 

ישראל הגיעה בשנים האחרונות להבנות הפסקות אש עם חמאס אין ספור פעמים, לאחר כל סבב אלים ברצועה. בתיווך מצרי אף נחתם ב-2011 הסכם לשחרור כאלף אסירים בתמורה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. למרות ההסכמים הללו והפגישות העקיפות שהתקיימו בקהיר, המשיכה ישראל לראות בחמאס ארגון טרור לכל דבר. דובר צה"ל, המפרסם הודעות לתקשורת לאחר כל תקיפת תגמול אווירית בעזה, נוהג להשתמש במינוח "תקיפת יעדי טרור ותשתיות של ארגון הטרור חמאס".

אבל ההסכם שהושג בשבוע שעבר ואשר מנע התלקחות בעזה אינו רק הסדר הפסקת אש ומניעת אלימות על הגדר. זהו הסכם שניתן להגדירו כהסכם מדיני בין ישראל לחמאס. על פי ההבנות שהושגו, ישראל התחייבה לבצע שורת הקלות משמעותיות אם חמאס יוריד את רף האלימות. באתר Ynet דווח [28 במארס] כי ההצעה הישראלית כללה הגדלה של מספר המשאיות שנכנסות לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, הגדלת מרחב הדייג ל-12 מייל (בפועל הוגדל ל-15 מייל), הגדלת פרויקט ההעסקה הזמנית של האו"ם ל-40 אלף איש, שיפור קווי החשמל מישראל לרצועת עזה, הקלות באישורי ייבוא וייצוא ואישור הכנסת חומרים המוגדרים כדו-שימושיים שאסור היה עד עתה להכניסם לרצועה.

במוצאי שבת [30 במארס], לאחר שהתברר שהפגנת ההמונים בעזה עברה בשקט יחסי, הוציא דובר צה"ל הודעה בזו הלשון: "אירועי 'צעדת המיליון' בגבול רצועת עזה הסתיימו עם פחות אלימות מהמצופה. הארגון השולט ברצועה פעל בריסון שלא נראה כמוהו בשנה האחרונה".

יש לשים לב היטב למינוח "הארגון השולט ברצועה". דובר צה"ל לא השתמש במינוח הקבוע "ארגון הטרור חמאס".

למחרת נפתחו מעברי הגבול כסדרם, למרות שבמהלך הלילה נורו חמש רקטות לעבר יישובי עוטף עזה. ביום שני [1 באפריל] הוציא מתאם פעולות הממשלה בשטחים הודעה מטעמו: "היום הורחב מרחב הדייג ברצועת עזה לטווח של עד 15 מיילים ימיים". זהו טווח שישראל לא אפשרה לדייגי עזה מאז הסכם אוסלו ב-1993. בהמשך הוסיף המתאם משפט הסבר תמוה: "צעד זה הינו כחלק מהמדיניות האזרחית...מתוך מדיניות המבדילה בין טרור לאוכלוסייה בלתי מעורבת". הסבר לא ברור בהתחשב בכך שההסכם נערך עם חמאס, לא עם הדייגים.

בחמאס לעומת זאת לא חוששים לקרוא לילד בשמו: הסכם. סגן ראש הלשכה המדינית, סלאח אל ערורי, הסביר [30 במארס]: "אנו צופים חתימה על הסכמים בתוך ימים". מודע למשמעות של הגעה להסכם עם אויב שחמאס מסרב להכיר בקיומו, הוסיף אל ערורי: "לא מדובר בשלום עם ישראל, אין לסוגיה הזו צד מדיני. אנו מעוניינים להפסיק את הלחימה בתמורה להסרת המצור".

"ההסכם שהושג עם ישראל הוא רק ההתחלה", אומר לאל-מוניטור מקור בחמאס. לדבריו, מנהיגי הארגון מודעים ללחץ שממשלת ישראל נתונה בו בשל הבחירות, אבל קיבלו הבטחה מפורשת למשא ומתן מואץ ואינטנסיבי להסרת הסגר על עזה בקרוב, שבו יידונו כל הנושאים שהעלה חמאס בעבר, לרבות נמל ימי, שדה תעופה ואזורים מסחריים-כלכליים.

לשאלת אל-מוניטור אם הגעה להסדר שיש בו הסכמה של חמאס להפסיק כל פעילות מזויינת או פעילות עממית אלימה משמעה ויתור על הג'יהאד והכרה בקיומה של ישראל, השיב המקור: "מנהיגי התנועה שבו ואמרו, אנחנו לא מכירים בישראל כל עוד לא קיבלנו את זכויותינו". 

על אף דבריו, המשמעות ברורה. הגעה מצד חמאס להסכם עם מדינת ישראל המושתת על הפסקת הפעולות המזויינות מחד בתמורה להקלות כלכליות מכל סוג שהוא מאידך, היא הכרה דה פקטו של שני הצדדים בקיומו של האחר. חמאס בוודאי ימשיך לקרוא לישראל "האויב הציוני", אך לא בטוח שישראל תוכל לשוב ולקרוא לחמאס "ארגון טרור". כנראה שתאמץ את המינוח שטבע דובר צה"ל – "הארגון השולט בעזה".

בעוד ישראל מגיעה להסכמים והבנות עם חמאס, ראש הממשלה בנימין נתניהו מתייחס לשותף הביטחוני הפלסטיני בגדה כארגון טרור. מאז פוצצו שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים בתיווך אמריקאי באפריל 2014, לא נחתם שום הסכם משמעותי בין ישראל לבין אבו מאזן, אליו מתייחסים נתניהו ושרי ממשלתו  כישות טרור, למרות שמתקיים עמו שיתוף פעולה ביטחוני הדוק. ההסכם היחיד שהושג בין הצדדים עד כה הוא הסדרת חובות לחברת החשמל ביוזמתו של שר האוצר משה כחלון.

נתניהו חוזר וטוען בכל הזדמנות כי אבו מאזן תומך ומסית לטרור. שיטת ההפרד ומשול שלו מושתתת על הקו המנחה הזה, שמאפשר לו לחמוק מהסכם עם הרשות הפלסטינית. הסכם עם אבו מאזן יחייב את נתניהו לפשרות מדיניות-טריטוריאליות שהוא אינו מוכן או יכול לשאת.

מבחינת נתניהו, יותר פשוט להגיע להסכם עם חמאס ולהלבינו, אחרי שבמשך עשורים נהג לבטא בתיעוב את שלוש המילים: "ארגון הטרור חמאס". 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept