ישראל פולס

מינוי לוין או סמוטריץ' לשר המשפטים – זה רע גם לנתניהו

p
המחבר
בקצרה
נתניהו מעוניין להתחמק ממשפט, אך אין בכך כדי להצדיק מינוי לשר משפטים של מי שיש להם אג'נדה למזער את כוחו ואת חשיבותו של בג"ץ. מי שפוגע בבית המשפט, מקצץ את הענף עליו הוא יושב. כשיזדקק לו, יהיה בית המשפט כה חלש עד כי לא יוכל לעשות בשבילו צדק.

נפתלי בנט, מנהיג מפלגת הימין החדש, שהוקמה ערב הבחירות האחרונות ושצללה לתהום הנשייה כאשר נכשלה במאמציה לחצות את אחוז החסימה, לא יכול היה להשלים עם קריסת מפלגתו. הוא לא הסתפק במתנדבים שספרו את פתקי ההצבעה בקלפיות חשודות אלא חבר אליהם, כדי לנסות להוכיח כי היו אי סדרים באותן קלפיות וכי מפלגתו נכנסה לכנסת. כשהמספרים לא אישרו את חשדותיו-תקוותיו, מיהרה מפלגתו להודיע כי המאבק לא הסתיים וכי השלב הבא יהיה פנייה אל בית המשפט בדרישה לספור מחדש שורה של קלפיות שבהן – לפי דעת הימין החדש – נרשמו תוצאות בלתי סבירות. את הצדק חיפש בנט בבית המשפט.

ימים מעטים אחר כך [23 באפריל], היו אלה פרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר הודיעו, כי אם לא יסכים היועץ המשפטי לממשלה לדחות את מועד השימוע בשלושת תיקיו, הם יפנו לבית המשפט בטענה כי החלטת היועץ אינה סבירה. הם טענו כי אין זה סביר שחשודים אחרים המתמודדים עם תיק אחד בלבד קיבלו פרק זמן של שלושה חודשים כדי להכין את טיעוניהם, ואילו נתניהו המתמודד עם שלושה תיקים קיבל פרק זמן זהה. עכשיו מצפה נתניהו מבית המשפט לעשות צדק, ולחייב את היועץ המשפטי לדחות את מועד השימוע שלו.

נדמה לי ששניהם, שר החינוך היוצא וראש הממשלה, לא היו מודעים, ברגע שבו נזקקו לצדק, לפגיעתם המתמשכת במערכת היחידה במדינה שתפקידה להקשיב למי שחשים נפגעים ולהחליט אם זה סביר, הוגן, הגיוני או פוגעני. נדמה היה להם שבית המשפט תמיד נמצא שם עבורם ברגע שבו הם חשים פגיעה אישית וקיפוח, אבל נתניהו מנגד העניק גיבוי לפגיעות המתמשכות במערכת המשפט במהלך הכנסת ה-20, ועל פי כל הסימנים יש בכוונתו להגביר את המלחמה בבית המשפט בקדנציה הבאה. בנט מצידו דחף את שרת המשפטים, איילת שקד, להחלטות המצמצמות את סמכות בית המשפט העליון ולמינויים של שופטים שמרנים ודתיים.

המתח העיקרי בשלב הרכבת הקואליציה החדשה סובב עד כה סביב המינוי לשר המשפטים. שני המועמדים המרכזיים לתפקיד – יריב לוין מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין, נחשבים על פי אמירותיהם לקיצוניים משקד. זוהי מזימה לפגיעה דרמטית בדמוקרטיה הישראלית. שניהם מביאים לידי ביטוי את התפישה הפשטנית שלפיה הנבחרים צריכים להחליט ולחוקק, והרשויות אוכפות הסדר צריכות להבטיח כי המערכת פועלת בהתאם למה שחוקקו ולמה שהחליטו. כל חריגה מכך היא, לתפישתם, חריגה מסמכות.

זוהי תפישה המאפיינת מדינות שבהן הדמוקרטיה היא נומינלית בלבד. הרי בלי גורם המפרש את החוקים והמורה גם למקבלי ההחלטות לממש את החלטותיהם, אין דמוקרטיה אמיתית. בישראל אין  חוקה ואין בית שני מלבד הכנסת. יש בה משטר פרלמנטרי המבטיח, כמעט תמיד, רוב לכל החלטות הממשלה. הגורם המשמעותי ביותר שיכול לאזן ולבלום את הכנסת הוא בית המשפט, שבלעדיו יהיו האזרחים נתונים לשרירות הרוב. בחברה כמו שלנו, שבה החרדים הם מיעוט, הערבים הם מיעוט, השמאל הוא מיעוט והימין הוא מיעוט – כולנו למעשה מיעוטים וכולנו זקוקים מאוד להגנתו של בית המשפט, העומד מול עריצותו של הרוב.

תפקיד שר המשפטים הוא ייחודי למבנה הממשל בישראל. בניגוד למצב בארה"ב, השר איננו התובע הראשי ואין הוא חלק מהמערכת המשפטית. אבל יש לו השפעה רבה על בחירת השופטים, על המינהל המשפטי, הוא מקים בתי משפט וסוגר אותם, הוא הגורם הדומיננטי בתחום החנינה, והוא גורם חשוב הן בחקיקה הממשלתית והן בהתייחסות הקואליציה לחקיקה הפרטית. שר המשפטים לא ימנע חקירה, לא יפסיק חקירה ולא ישחרר את נתניהו מהעמדה למשפט, אבל הוא בהחלט עלול ליזום חקיקה שתמנע את העמדתו של ראש הממשלה למשפט. ואולי הדבר החשוב ביותר: ביכולתו להשפיע על המערכת בהצגת תפישת עולמו.

כשהתמניתי לתפקיד זה [1999] נמצאו מאות פלסטינים במעצרים מנהליים. מעצרים אלה מנוגדים, באופן שאין קיצוני ממנו, לתפישה המשפטית המחייבת להגיש כתב אישום נגד חשודים, לאפשר להם לקבל סיוע משפטי ולפרוש בפניהם את ההאשמות כנגדם, כדי שיוכלו להגן על עצמם. אחרת עלולים אנשים למצוא את עצמם תקופות ארוכות, המוארכות על ידי שופט מדי חצי שנה, בכלא, מבלי שיידעו במה חושדים בהם. הרביתי להתבטא בנושא הזה, אך גם הייתי מודע היטב לכך שבלי שינוי חקיקתי לא אוכל לשנות את המצב, ולא היה רוב קואליציוני לשינוי כזה.

יום אחד הופיע תובע בבית המשפט ודרש להחזיק חשוד פלוני במעצר מנהלי. השופט שאל אותו כיצד מתיישבת הבקשה הזו עם דברי השר שלו, שנאמרו במקרה, באותו בוקר, בראיון לרדיו. הפרקליט השיב תשובה נכונה: זו עמדתו האישית של השר, אך המערכת סבורה שהמעצרים המנהליים הם אמצעי יעיל למאבק המסכן את האינטרס הציבורי. השופט לא אישר את הבקשה, ואמר לתובע כי אם אכן מדובר בסכנה לביטחון המדינה – יתכבד ויגיש כתב אישום כנגד החשוד. כשסיימתי את תפקידי נותרו בבתי הכלא הישראליים רק שבעה עצורים מנהליים. מינוי שר משפטים הוא איתות חד משמעי לכוונות הממשלה ולמי שעומד בראשה.

ברור שהשיקול העליון של נתניהו, ברגע זה, הוא התחמקות ממשפט. אין בכך כדי להצדיק מינוי של מי שיש להם אג'נדה למזער את כוחו ואת חשיבותו של בית המשפט. לא רק בגלל הפגיעה הקשה בתדמיתה של ישראל, המתגאה כל כך בדמוקרטיה שלה ובבית המשפט שלה, אלא גם משום שמי שפוגע בבית המשפט או נותן יד לפגיעה בו, מקצץ את הענף עליו הוא יושב. כשיזדקק לו, יהיה בית המשפט כה חלש עד כי לא יוכל להושיט לו יד.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli courts, israeli politics, naftali bennett, benjamin netanyahu, supreme court, judiciary

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept