ישראל פולס

המצע המדיני של כחול לבן הוא ההזדמנות של העבודה ומרצ להתחזק

p
המחבר
בקצרה
מפלגת כחול לבן נהנית מתמיכת ציבור עצום שמעוניין לקדם היפרדות מהפלסטינים כהשקפת עולם. הקריצה לימין הרך ואי הצגת תוכנית מדינית במצע שלה, עשויים להבריח ממנה מצביעים חזרה אל העבודה ואל מרצ.

המצע המדיני-ביטחוני העמום והכוללני של מפלגת כחול לבן שפורסם ביום רביעי [6 במארס] הוא גלגל ההצלה של מפלגות השמאל הציוני היחידות, העבודה ומרצ. מאז האיחוד בין יאיר לפיד לבין בני גנץ, איבדו שתי המפלגות הללו מכוחן הדל ממילא באופן שמסכן את קיומן. במפלגת העבודה זיהו את הפוטנציאל ופרסמו תגובה חריפה בה נאמר בין השאר: "מי שברח מפתרון שתי המדינות יקבל מדינה אחת עם רוב ערבי וסוף החזון הציוני. מפלגת העבודה היא המפלגה היחידה שמחויבת לחזון שתי מדינות לשני עמים ולשמירה על הרוב היהודי".

המפלגה החדשה כחול לבן הפכה בן לילה לגדולה ביותר בישראל, לפחות על פי הסקרים, בין השאר על חשבון מפלגות השמאל. כחול לבן הגדירה את עצמה כמפלגת מרכז עם קריצה גדולה לימין, ומלכתחילה לא היה ברור כיצד יישבו זה עם זה שר הביטחון לשעבר משה יעלון, סמן ימני מובהק יוצא הליכוד, וח"כ עופר שלח. הפתרון מבחינת גנץ-לפיד הוא עמעום מוחלט של העמדות, על מנת שלא להבריח מצביעי ימין פוטנציאלים. כך למשל לא הוזכר במצע פתרון שתי המדינות או מדינה פלסטינית.

אז מהי בעצם התכנית המדינית של כחול לבן? מתוך המצע: "ניזום ועידה אזורית יחד עם מדינות ערב השואפות ליציבות ונעמיק את תהליכי ההיפרדות מהפלסטינים. תוך שמירה בלתי מתפשרת על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ועל חופש הפעולה של צה"ל בכל מקום. נחזק את גושי ההתיישבות. ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל הנצחית".

האמירות הכלליות האלה נועדו לאוזניהם של ליכודניקים, שגנץ ולפיד מקווים ללכוד ברשתם. ועוד הם מבטיחים במצע: "לא תהיה התנתקות שנייה. כל החלטה מדינית היסטורית תובא להכרעת העם במשאל או תאושר בכנסת ברוב מיוחד". גם עם התחייבות כזו בוחרי הליכוד אמורים לחיות בשלום.

מה עוד מבטיח מצע כחול לבן? "שלושה רמטכ"לים ושר בכיר בקבינט המדיני-ביטחוני ומחזיקים ביחד 117 שנות ביטחון יובילו את תפיסת הביטחון. נפסיק תשלום פרוטקשן לחמאס, נרחיק את איראן ונחזיר את מדיניות העמימות המהווה יסוד ביטחוני חשוב". שוב, אלה הן הצהרות שבינן לבין מדיניות אין דבר או חצי דבר. לא ברור מה הקשר בין 117 שנות ניסיון ביטחוני לבין תפיסת עולם ואלטרנטיבה לשלטון הקיים.

"מפלגת גנץ-לפיד היא נגד ביבי אבל בעד מדיניות ביבי" אמר השר לשעבר חיים רמון בראיון לגלי צה"ל ביום בו נחשף מצעה המדיני-ביטחוני של כחול לבן [6 במארס]. רמון, איש שמאל שהיה בין מייסדי קדימה – מפלגת המרכז שניסתה להוביל להיפרדות מהפלסטינים במהלך של התנתקות חד צדדית, טוען שהשמאל-מרכז פוחד להתמודד עם הסוגיה הכי קריטית. לדבריו, "על פי מצע כחול לבן, ההתנתקות מהגיהינום העזתי הייתה טעות. מבחינתם היינו צריכים להשאיר את 8,000 המתנחלים בתוך 1.5 מיליון פלסטינים. לידיעת יעלון וגנץ, בין 2001 ל-2005 נהרגו 115 חיילים אזרחים וישראלים בעזה ונורו כ-6,000 פצמ"רים וקסאמים על עוטף עזה".

מצע כחול לבן נכתב בחופזה בתוך ימים בודדים על ידי שלושה: ח"כ עופר שלח מטעם לפיד, חילי טרופר מטעם גנץ, ויועז הנדל נציגו של יעלון. בעוד חלקים גדולים ממצע יש עתיד בנושאי דת ומדינה אומצו, הפרק שעסק בעקרונות הביטחון של מדינת ישראל, שאותו כתב שלח, נשאר בחוץ. אין זה מקרה. נושאי ביטחון ומדיניות הם הנפיצים ביותר, בעיקר כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לצרוב בתודעה שמדובר במפלגת שמאל. מי שנאלץ להתפשר בכחול לבן בסוגיות האלה הם הסמנים השמאליים כמו שלח, אשר הצהיר בעבר [2013] שהכיבוש משחית. גם גנץ דיבר על שתי מדינות בשיחות סגורות לפני האיחוד עם תל"ם של בוגי יעלון, ואפילו על היפרדות משכונות במזרח ירושלים.

כחול לבן היא מפלגה שמציגה סדר יום מדיני מרכז-ימין, אבל המאסה הקריטית של מצביעיה באה מגוש השמאל-מרכז. רובם מאמינים בפתרון שתי המדינות. על פי הסקרים, המפלגה מונה מעל 30 מנדטים והיא הגדולה ביותר בסקרים, מנדטים שנדדו ממפלגת העבודה, מהתנועה של ציפי לבני ואפילו ממרצ, וכמובן גם כאלה שהגיעו מיש עתיד.

לכן התרחקות מהדגל המדיני של שתי מדינות לשני עמים או אי הצגת תוכנית מדינית מפורטת להיפרדות מהפלסטינים, עשויות להבריח ממנה מצביעים חזרה אל העבודה ואל מרצ. בכחול לבן לא מודאגים מכך, מפני ששתי המפלגות האלה ימליצו בכל מצב אחרי הבחירות על גנץ להרכיב את הממשלה הבאה. האסטרטגיה של כחול לבן מכוונת לכך שגם אם היא תאבד מצביעים, היא תצליח להעביר אליה מצביעים חדשים מהימין הרך, מהליכוד, ובכך תחולל את השינוי במפה הפוליטית. יש בכך כמובן סיכון לא מבוטל.

מפלגת כחול לבן נהנית מתמיכת ציבור עצום שמעוניין לקדם היפרדות מהפלסטינים כהשקפת עולם. לכן ההתחמקות של גנץ מאמירה מנהיגותית ברורה בסוגיית הליבה אולי הכי משמעותית לעתידה של מדינת ישראל, היא צורמת. הסכנה הכי גדולה במצב הזה היא שהציבור, שכל כך כמה להחליף את נתניהו, ינטוש לחלוטין את העבודה ומרצ ויעבור לכחול לבן. זה ירסק באופן סופי את השמאל הישראלי וייצור מפה פוליטית לא מאוזנת.

לכן זו ההזדמנות וגם החובה של העבודה ומרצ להניף את הדגל המדיני של מו"מ עם הפלסטינים. באופן פרדוקסלי, פרסום המצע של כחול לבן החזיר להן רלוונטיות.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept