בלוף הקיזוז: ישראל מסייעת לרשות הפלסטינית לגייס כסף

הרשות הפלסטינית תשגר נציגים בכירים למדינות ערב ולמדינות באירופה כדי לגייס מימון חלופי לכספים שישראל מתכוונת לקזז. מאחורי הקלעים משרד החוץ הישראלי מנסה לסייע לרשות כדי למנוע קריסה כלכלית שתוביל להסלמה ביטחונית.

al-monitor .

נושאים מכוסים

palestinian prisoners, palestinian aid, mahmoud abbas, unrwa, taxes, palestinian authority

פבר 26, 2019

זה "פטנט" ישראלי משונה: להטיל סנקציות כלכליות על הפלסטינים (או לתמוך בהן), להמעיט בערך תוצאות המהלך או להתעלם מהן כליל, ורגע לפני הפיצוץ לבקש ממדינות זרות להיחלץ לעזרה ולהציל את ישראל מהסכנה.

על רקע הבחירות נכנע נתניהו לדרישת הימין והביא לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני [17 בפברואר] את יישום "חוק הקיזוז", שעבר בכנסת עוד ביולי 2018, החל מחודש מארס בקרוב; המשמעות היא הקפאת כחצי מיליארד שקלים מכספי המסים שגובה ישראל עבור הרשות הפלסטינית מתוקף הסכם פריז [1994] – חישוב גס של סך התשלומים שהרשות משלמת למשפחות שאהידים ואסירים בבתי הכלא בישראל.

רבות כבר נכתב, גם כאן באל-מוניטור, על "חוק הקיזוז", הגרסה הישראלית לחוק טיילר פורס שעבר בקונגרס האמריקאי במארס אשתקד [2018]: החל בהגיון שבזעם הישראלי על התשלומים למשפחות מחבלים וכלה באי חוקיות הקיזוז והאיוולת של הקישור שעשתה ישראל בין כספי המסים לבין תשלומי הרשות למשפחות. בקיצור רק נציין, שישראל, אשר אינה ידועה כמי שמחשבת את צעדיה למרחקים ארוכים, נמצאת עכשיו בבעיה. איך למנוע את קריסת הרשות הפלסטינית, שעלולה להוביל לעימות מזויין בעזה ולאינתיפאדה ובגדה ערב הבחירות.  

הפלסטינים מצדם כבר נערכים למה שהם מכנים "חודש מארס השחור". אבו מאזן למשל הודיע שיסרב לקבל את הכספים המגיעים לרשות הפלסטינית, אם ישראל תקצץ ולו שקל אחד מהם. כלומר יו"ר הרשות בחר להחריף את המצוקה הכלכלית של הרשות ולתת לישראל לשבור את הראש.

אם קיזוז הכספים אכן ימומש, הצפי הוא שהרשות לא תוכל לשלם משכורות לעובדיה, תכביד עוד יותר את הנטל על עזה ואף תאלץ להפסיק לשלם למשפחות השהידים והאסירים הכלואים בישראל. עובדי הרשות, שהם יותר מארבעים אחוז ממקבלי המשכורות בגדה ושמניעים את הכלכלה הפלסטינית, לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתאות שלהם ובתשלומי מסים ושירותים שהם צורכים. המצוקה הכלכלית הזו עלולה להתפוצץ בנקודות חיכוך עם ישראל בגדה, להוביל להסלמה בהפגנות הגדר בעזה ולירי רקטות, ולתסיסה בבתי הכלא בישראל.

ההנהגה הישראלית לא מתרשמת מכך. הדבר דומה לתגובתם של שרי ממשלת הימין, שהריעו בחדווה להודעת ממשל טראמפ מספטמבר האחרון [2018] על קיצוץ הסיוע האמריקאי לאונר"א, או מתחו ביקורת על אנשי משרד החוץ הישראלי שהזהירו בינואר 2018 כי ישראל תשלם מחיר על הפסקת הסיוע. "אונר"א הוא ארגון תומך טרור שמעסיק מחבלי חמאס ובבתי הספר שלו מסתירים רקטות", ענה להם אז השר נפתלי בנט, כמו לא מבין שבלי אונר"א אין לרוב המשפחות בעזה מזון בסיסי לקיום. שגריר ארה"ב לשעבר, דן שפירו, אמר אז לאחר ההודעה האמריקאית על ביטול הסיוע לאונר"א, כי בכירים במערכת הביטחון בישראל הודו שהמהלך מסכן את היציבות באזור וכי ישראל היא שתישא בתוצאות.

בינתיים התברר שמאחורי הקלעים ישראל עצמה ניסתה לתקן את הנזקים. בעוד כלפי חוץ שרי ממשלת נתניהו תמכו בהחלטה, אנשי משרד החוץ הפעילו דיפלומטיה שקטה וביקשו מגרמניה להגדיל את הסיוע לאונר"א. גרמניה, חברה בפורום המדינות התורמות לפלסטינים שבו משתתפת ישראל באופן קבוע, אכן נענתה לבקשה והגדילה את הסיוע לארגון הסעד והתעסוקה לפליטים למאה מיליון דולר.

בשורה התחתונה: ישראל אמנם לא יזמה את המשבר באונר"א, אבל שרי ממשלת נתניהו חגגו על החלטת טראמפ בסוגיה בלי להבין לעומק את משמעותה. משרד החוץ, שספג "נזיפה" מהשר בנט, נכנס לתמונה וסייע למנוע קריסה של הארגון ואסון הומניטרי בעזה.

עכשיו, על פי אותו הגיון לא ברור, הקבינט נתן אור ירוק למימוש "חוק הקיזוז" שפוגע כלכלית בפלסטינים, למורת רוחם של אנשי משרד הביטחון. משרד החוץ (שוב) יוצא לכבות את השריפה.

בימים אלה נערכת הרשות הפלסטינית לשגר נציגים בכירים למדינות ערב ולמדינות באירופה כדי לגייס מימון חלופי לכספים שישראל מתכוונת לקזז. בין היעדים גרמניה, קטאר וגם סעודיה. לא בטוח שקטאר תתגייס למאמץ הפלסטיני בגדה אחרי שלקחה תחת חסותה את עזה ויצאה חבולה, אבל סעודיה צפויה להירתם למשימה, לפחות עד שהרשות תעמוד על רגליה ממהלומת האגרוף שישראל מתכוונת להנחית עליה. הסיוע הסעודי צפוי בהסכמתה השקטה של ישראל ובדחיפה אמריקאית למהלך. ראו איזה פלא, מערכת היחסים הדיפלומטית המשתפרת בין ישראל לסעודיה מועילה כעת לפלסטינים.

כרגע לא ברור כמה כסף תצליח הרשות, בסיוע מאחורי הקלעים של ישראל, לגייס. סביר להניח שהיא לא תתקשה לגייס חצי מיליארד שקלים (כ-150 מיליון דולר) להצלת הרשות הפלסטינית. אבל מה קיבלנו מהחלטה לא מחושבת של ישראל? מתיחות עם הרשות, איומים על הפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני, התרעות על הסלמה ביטחונית בעזה ותסיסה בבתי הכלא בישראל. ובסוף, ישראל מבקשת ממדינות זרות שיעזרו לה לתקן את שהרסה בעצמה. יד אחת הורסת, השנייה מתחננת לעזרה. כבר אמרנו, פטנט ישראלי ייחודי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

ישראל מעוניינת באבו מאזן חלש אבל שולט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
בדחייתו את התכנית, אבו מאזן אינו מוותר על פיתוי כלכלי גדול
יוסי ביילין | דונלד טראמפ | פבר 16, 2020
גם נשיא המדינה מזהיר: החלטות ביטחוניות מתקבלות משיקולים פוליטיים
שלומי אלדר | | פבר 11, 2020
דין עזה אינו כדין הגדה: המשוואה המוטעית של בנט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 7, 2020
האם התיאום הביטחוני עם הפלסטינים ישרוד את "דיל המאה"?
שלומי אלדר | | ינו 30, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020