החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל להתחיל ליישם את החוק המאפשר להקפיא את כספי הרשות הפלסטינית [17 בפברואר] היא אחת ההחלטות הנפיצות ביותר שהתקבלו באחרונה. החוק עצמו עבר בכנסת לפני כשמונה חודשים [יולי 2018] אבל נעלם וקפא מאז במסדרונות הבירוקרטיה הישראלית, ולא בכדי. ההערכה היא כי הדרג המדיני, בהובלת בנימין נתניהו, הבין את הפוטנציאל הנפיץ של החוק והחליט לעכב את יישומו. אלא שאז הוחלט להקדים את הבחירות. שכרון הכוח של הימין הישראלי המתעצם יחד עם הקטטה הניטשת על קולות הימין בין נתניהו ל"ימין החדש" ו"הבית היהודי", גברו על האזהרות שנשמעו מכיוון מערכת הביטחון. הלחץ העצום שהופעל מימין כופף את נתניהו, שנאלץ להוביל את המהלך כדי לא לשלם מחיר אלקטורלי. ראש הממשלה כינס את הקבינט והעביר את ההחלטה, כדי לגזור את הקופון הפוליטי. עד מהרה הדליף מישהו כי השר נפתלי בנט השתלח בפראות במהלך הישיבה בראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן. הקטטה הזו, בין נתניהו לבנט, מייצרת קורבנות חפים מפשע בשורות ראשי מערכת הביטחון.

ברמה המוסרית, אין ספק שמדובר בהחלטה מוצדקת. היא מאפשרת לישראל לקזז מכספי המסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית את הסכומים שהרשות מעבירה כתשלומים למחבלים הכלואים בישראל. התשלומים הנדיבים הללו למחבלים מעודדים טרור ומאפשרים להם לפרנס את משפחותיהם לאחר שנכלאו בישראל. כעת, לאחר יישום החוק, תוכל ישראל לקזז את הכסף הזה מהכספים המגיעים לרשות ממנה. צדק פואטי.

אלא שבמזרח התיכון לא כל מה שצודק או מוסרי הוא גם נכון. "הבעיה היא", אומר גורם ביטחוני ישראלי רם דרג, "במינון ובהצטברות של המכות שמונחתות על הרשות הפלסטינית בשנה האחרונה". החשש הוא כי קיזוז הכספים החדש, המסתכם בכחצי מיליארד שקלים בשנה, ינחית על הרשות הפלסטינית את מכת המוות האחרונה. גם אם לא, ברור שאבו מאזן הזועם יתנקם ברצועת עזה ויקזז מהכספים שהוא מחויב להעביר לעזה את מה שהישראלים מקזזים לו. ישראל, שביד אחת מעבירה לרצועה את הכסף הקטארי מדי חודש, תגרום בידה השנייה לקיזוז סכום גבוה ממנו. "המצב ברצועה נפיץ גם בלי המהלך הזה, יכול להיות שמה שאנחנו רואים כאן זה את הניצוץ שידליק את חבית אבק השריפה העזתית", מוסיף הגורם הביטחוני.

מאז עליית הנשיא טראמפ לשלטון בארה"ב, ניחתות על הרשות הפלסטינית מכות קשות בסדרה אינסופית: חוק טיילור פורס אושר [מארס 2018], הנציגות הפלסטינית בוושינגטון נסגרה [אוקטובר 2018], הנשיא העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים [מאי 2018], אחר כך קוצץ הסיוע לאונר"א באבחת גרזן [אוגוסט 2018], אחר כך עבר חוק נוסף שאילץ את הרשות הפלסטינית לוותר על כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי שמחזיקים את מנגנוני הביטחון הפלסטינים בחיים [דצמבר 2018]. עכשיו מגיע הקיזוז הישראלי. "אם אנחנו רוצים להפיל את אבו מאזן ולפרק את הרשות, אפשר לעשות את זה", אומר הגורם הביטחוני, "הבעיה היא שכולם יודעים שהרשות חיונית גם לביטחון בישראל ואף אחד לא רוצה לראות אותה מתפרקת. הצעדים האחרונים יערערו עוד את מצבה".