למרות שחוק קיזוז שכר מחבלים מכספי הרשות הפלסטינית עבר בכנסת כבר לפני כשבעה חודשים [יולי 2018], המשיכה ממשלת ישראל להעביר לרשות כרגיל את כספי המסים שהיא גובה עבורה. אף שקל לא קוזז. במערכת הביטחון קיוו שאיש לא ישים לב לכך מתוך הערכה שקיזוז בפועל יוביל להסלמה, ודאי כאשר חוק טיילר פורס שאושר בקונגרס בשנה האחרונה [מארס 2018] הביא לקיצוץ הסיוע הכספי האמריקאי לרשות הפלסטינית.
רק לאחרונה [1 בפברואר] בכירי אש"ף סאיב עריקאת וחנאן עשראווי החליפו ציוצים זועמים ומתגרים בטוויטר עם שליחו של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט. הם הטיחו בו, כל אחד בדרכו ובסגנונו, שירושלים לא למכירה ושאין לפלסטינים עניין להופיע בפני בתי המשפט האמריקאים, הרשאים לחייב אותם לשלם פיצויים לאזרחי ארה"ב שנהרגו על ידי טרוריסטים פלסטינים. גרינבלט, שיחסיו עם עריקאת עכורים, הלם בהם חזרה: "תנו לי להבין, אתם רוצים כסף בלי אחריות?"
הסכם פריז 1994, שעליו חתמו הישראלים והפלסטינים, מסדיר את כל הסוגיות הכלכליות בין הצדדים. במסגרתו גובה ישראל עבור הרשות מסים שונים ומעבירה אותם אליה לאחר התחשבנות, כמו למשל מסי ייבוא של סחורות המיועדות לרשות הפלסטינית. העניין הוא שבמהלך השנים ישראל ניצלה את ההסכם הזה למניפולציות ולהפעלת לחץ על הרשות.
הראשון היה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בינואר 2006, לאחר ניצחון חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני, החליט אולמרט להקפיא את העברת הכספים. בנימין נתניהו המשיך באותה דרך ועצר את העברת הכספים בכל פעם שהופעל עליו לחץ מהימין להטיל סנקציות על אבו מאזן. עם הזמן השתרש בציבור הישראלי הרושם המוטעה שמדובר בכספי מענק, אף כי הסכם זה היה אינטרס של ממשלת ישראל דאז שרצתה להימנע מקביעת גבול כלכלי בינה לבין הרשות, מה שהיה מעניק לרשות הפלסטינית סממן מובהק של ריבונות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
