ישראל פולס

הסיוע הקטארי לעזה יסתיים בעוד 4 חודשים. ומה אז?

p
המחבר
בקצרה
הסיוע הכספי הקטארי לעזה הוגבל לשישה חודשים, כלומר נותרו עוד ארבעה חודשי תשלום. כרגע אין אף אחד ברצועה או בישראל שיודע מה יקרה אחרי אפריל 2019. ובינתיים קרע עמוק בהנהגת חמאס בין יחיא סינוואר לאיסמעיל הנייה.

ביום חמישי שעבר [6 בדצמבר] בוצעה הפעימה השנייה של הזרמת חמצן לעזה – 15 מיליון דולר במזומן שהביא השגריר הקטארי מוחמד אל-עמדי לרצועה. למחרת כבר שולמו משכורות עובדי מנגנון חמאס באמצעות המענק הקטארי.

קודם לכן התנהל משא ומתן בין ישראל לשגריר על אופן העברת הכסף. בחודש שעבר [8 בנובמבר] חמאס הפיץ צילומים של מזוודות הכסף מגיעות לרצועה מתוך כוונה להראות לפלסטינים ולעולם כולו שהם הצליחו לכופף את נתניהו. תיעוד המזוודות אכן הביך את נתניהו. הוא ספג ביקורת מימין ומשמאל על מה שנראה כתשלום כופר לחמאס, אשר הבטיח מצדו למנוע מהומות על הגדר. "פרוטקשן" כינה זאת שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן.

כעת, מעט התיעוד שפורסם היה תצלום פניו של מוחמד אל-עמדי נכנס לעזה ותמונות של תור ארוך של פלסטינים בעזה מחכים ליד סניפי הבנקים המקומיים כדי לזכות במעט "אוויר לנשימה", כשחיוך קל של אנחת רווחה על פניהם. בכך, הושלם השלב השני מתוך שישה חודשי תשלום קטארי שהובטחו.

הכסף הקטארי הועבר לכ-30 אלף פקידי ממשל אזרחיים של חמאס המקבלים סכומים הנעים בין מאה דולר לחודש לעובדים זוטרים ועד 1,600 דולר בחודש לבכירים. כמו כן משולמות קצבאות חודשיות לנזקקים, בהם גם נפגעי מלחמות ובני משפחות של הרוגים.

על פי נתניהו, ישראל מפקחת על העברת הכסף לתושבי עזה כך שלא ישולם לפעילי הזרוע הצבאית של חמאס או לאלה שמשרתים במנגנוני הביטחון שלו. "כשהכסף בא מקטאר, אמרנו שאנחנו רוצים לפקח. רוצים את הכסף? אנחנו רוצים לקבל צילום, חתימה וטביעת אצבע (של כל מקבל). השליח הקטארי מעביר את הנתונים האלה בצורה מסודרת, וככה אנחנו יודעים לאן הולך הכסף.'' נתניהו גם האשים את אבו מאזן בהטלת סנקציות על עזה וגרימת משבר הומניטרי, שמאיים לפגוע גם בישראל: "אין ברירה אלא לעשות כך כדי למנוע מפולת הומניטרית. אנחנו כרגע בהרגעה ואני לא יודע אם היא תמשיך. תנאי להסדרה זה פתרון לשבויים והנעדרים ופרויקטים, ומעבר מפוקח מקפריסין."

הפיקוח הוא עד כדי כך הדוק, שבחודש שעבר נותר עודף של כ-186 אלף דולר שהוקצו לפקידי חמאס ומשום מה הם לא מימשו את זכותם לקבל שכר. הקטארים דיווחו על כך לצד הישראלי בגאווה, כהוכחה לכך שהפיקוח פועל ושכסף קטארי לא הגיע לידיים לא רצויות.

השאלה המתבקשת כעת היא מה יקרה בעוד ארבעה חודשים. הסיוע הקטארי הוגבל כידוע לשישה חודשים, כלומר נותרו עוד ארבעה חודשי תשלום. אין אף אחד כרגע, לא בעזה ולא בישראל, שיודע מה יקרה אחרי אפריל 2019.

אם לשפוט לפי שני חודשי הניסיון התשלום שחלפו, נראה שהשיטה עובדת. במהלך התקופה הזאת נרשם בעצם רק אירוע חריג אחד, שבו נחשפה יחידה מיוחדת של צה"ל בעזה. החשיפה הציתה עימות מזוין קצר בין חמאס לישראל, שהסתיים בהפסקת אש שנויה במחלוקת. אם בארבעת החודשים הקרובים יישמר השקט ברצועה, ניתן יהיה על פי ההבנות לעבור לשלב נוסף בהסדרה כפי שרמז נתניהו – השבת גופות החיילים והאזרחים המוחזקים בעזה ואחר כך הקמת מעבר ימי שבסיסו יהיה בקפריסין.

ועדיין, כל זה אינו עונה על השאלה המשמעותית: מיהו הנדבן שיחליף את הקטארים וידאג לשלם לעובדי חמאס בעזה? הרי גם אם ההסדרה תעבוד והכלכלה של עזה תגלה סימני התאוששות, אין זה אומר שיתרחש נס. שיקום עזה לא יקרה מהר כל כך, אפילו לא בתוך עשור. 

שאלת עתיד ההסדרה והתנאים המכבידים שמטילה ישראל על העברת כספים לרצועה מחוללת קרע בהנהגת חמאס. חמאס היא תנועה סגורה שמנהיגיה נוהגים להציג כלפי חוץ אחדות, אבל זו אחדות מדומה. מקורות שונים מדווחים כי הקרע בין מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר לבין ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה הוא עמוק מאוד.

מקור בתנועת הפת"ח המתגורר ברצועת עזה אומר לאל-מוניטור, כי הקרע בין שני מנהיגי חמאס "ידוע לכולם", וכי השניים אינם מחליפים מילה ביניהם. לדבריו, הנייה סבור כי אסור היה להפסיק את הפגנות הגדר עד שישראל הייתה מאפשרת את הסרת המצור. לעומתו סינוואר נותן סיכוי להסדרה, ומכיוון שהזרוע הצבאית תומכת בו השפעתו רבה יותר בעזה.

העיתונאי דניאל סיריוטי דיווח לפני כשלושה שבועות בעיתון "ישראל היום" [21 בנובמבר] על קרע בהנהגת חמאס. על פי הדיווח המשבר חריף כל כך, עד כי גרם לפיצול התנועה לשני מחנות - מחנה סינוואר ומחנה הנייה, ולפרישה של בכירים בהנהגת חמאס. על פי אותו דיווח, ראש הלשכה המדינית לשעבר חאלד משעל נתבקש לפייס בין הצדדים, אך עד כה מאמציו כשלו.

גורם מדיני בהנהגת חמאס, ששוחח עם אל-מוניטור, אישר כי קיים משבר ומתח בין שני המנהיגים, אך לדבריו הדיווחים בישראל וברשות הפלסטינית על כך מופרזים מאוד. "כל הנהגת חמאס", הוא אומר, "בזרוע המדינית ובזרוע הצבאית מכוונת למטרה אחת – להביא סוף לסגר."

גם אם דבריו של הגורם המדיני נכונים, לא ברור מה יעשו סינוואר והנייה בעוד ארבעה חודשים כשהכסף הקטארי "ייגמר". לחמאס אין יכולת לנהל את ענייניה האזרחיים של עזה כאשר היא מחזיקה בשני קצוות המקל: מצד אחד ממשיכה לחזק את הזרוע הצבאית ולאיים על ישראל, ומצד שני דורשת את הסרת הסגר ופתיחת המעברים.

עזה המוכה והחבולה התדרדרה תחת שלטון חמאס עד לכדי קריסת מערכות טוטאלית. גם אם יקרה נס וכל המעברים ייפתחו לרווחה, ייקחו שנות דור עד שתושביה יתאוששו וכלכלתה תהיה עצמאית. בינתיים תושבי הרצועה מסתפקים בתרומה הקטארית ותוהים ובצדק מה יקרה בעוד 120 יום. לאף אחד אין כרגע תשובה בשבילם.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept