הטקטיקה המצרית לגבי רצועת עזה: למשוך זמן

בהעדר סיכוי עכשווי להסדרה רחבה בין ישראל לחמאס, מצרים מעוניינת בפתרון זמני להרגעת השטח. ההבנות שכבר מתקיימות בין הצדדים מונעות בינתיים מלחמה ומאפשרות למשוך זמן עד שלפחות אחד המכשולים להסדרה יוסר

al-monitor .

אוק 26, 2018

המצרים לא נואשו עדיין מהשגת הסדר בין ישראל לחמאס כדי למנוע עימות מזוין רחב בין הצדדים. בשבועיים האחרונים הגיעו נציגי המודיעין המצרי ארבע פעמים לרצועת עזה ופגשו את בכירי התנועה איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר. הפגישה המקיפה ביותר התקיימה לפני כשבוע [16 באוקטובר], כשלעזה הגיעה משלחת מצרית גדולה שכללה לפחות 20 בכירים ודיפלומטים, ובראשם סגן שר המודיעין איימן בדיע.

בהמשך אמור היה שר המודיעין המצרי עבאס כאמל להגיע לישראל, לעזה ולרשות הפלסטינית, אך ביטל את ביקורו בעקבות ירי הרקטה לעבר באר שבע [17 באוקטובר] והחשש מהתלקחות צבאית בין הצדדים. סגנו בדיע מצא את עצמו משקיע מאמץ רב למנוע מלחמה במקום לקדם את שיחות ההסדרה, ומאמציו אכן נשאו פרי – תגובתה של ישראל הייתה מאופקת יחסית לאחר שהוא ועוזריו העבירו מסרים מרגיעים מצד לצד.

במקביל הגיע לעזה מחזיק התיק הפלסטיני במודיעין המצרי, אחמד עבד אל-חאלק, כדי להמשיך בשיחות ההסדרה. הוא נכנס לעזה דרך מעבר ארז, אחרי שנפגש עם בכירים במערכת הביטחון הישראלית.

המצרים מבינים שכרגע אין סיכוי להסדרה רחבה בשל שורת מכשולים עיקשים – סירוב אבו מאזן להיכנס לעזה, סירוב חמאס לעצור את הפגנות הגדר וסירוב ישראל להתקדם ללא עסקה להחזרת האזרחים וגופות החיילים וללא מנגנון שיבטיח שהזרוע הצבאית לא תשים את ידה על הכסף וחומרי הגלם שייכנסו לעזה בתקופת ההפוגה, לכשתושג.

בהיעדר סיכוי עכשווי להסדרה רחבה שתביא להקלה ממשית בסגר, המסקנה המתבקשת מבחינת מצרים היא מציאת פתרון זמני להרגעת השטח. כך למשל, ביום חמישי [25 באוקטובר] אישר שר הביטחון אביגדור ליברמן את המשך אספקת הדלק לרצועה במימון קטארי, אחרי שעצר זאת בעקבות ירי הרקטות בשבוע שעבר והפגנות הגדר האלימות.

"יצאה משלחת מצרית מרצועת עזה וביקשו ואמרו – אנחנו רוצים עוד צ'אנס אחד, מיד אחר כך התקשר שליח האו"ם מלדאנוב עם אותה בקשה. לאחר מכן, ראיתי את עמדתם, עשינו הערכת מצב וכל מערכת הביטחון, כולם היו בעד לתת צ'אנס", הסביר ליברמן והוסיף כי ראש הממשלה מפעיל לחץ כבד ביותר להכניס את הדלק לעזה.

ליברמן מיטיב לשחק את המשחק הפוליטי. לעיני בוחריו הוא מציג עמדה קשוחה כדי להסביר מדוע הוא פועל בניגוד לעמדתו המוצהרת להכות בחמאס, אבל במקביל ובחשאיות מגיעים אליו מסרים מחמאס המועברים דרך המתווכים המצרים. הוא שומע את הערכות מערכת הביטחון, לרבות השב"כ והרמטכ"ל וראש אמ"ן, וכן דיווחים שוטפים מהמינהל האזרחי. כולם תומכים במתווה המצרי של משיכת זמן ושמירת סוג של סטטוס קוו.

לאל-מוניטור נודע מפי מקור פוליטי בחמאס, שהנהגת הארגון מסרבת בתוקף להפסיק לחלוטין את הפגנות הגדר כדרישתה של ישראל. הנהגת התנועה מבינה שאם ייפסקו ההפגנות, יקשה עליהם להקים מחדש את כל התשתיות הארגוניות שנבנו בעמל רב. המקור מצטט דברים שאמר הנייה לבדיע: "אין אנחנו יכולים להתנגד לרצון העם? הרצון של העם הפלסטיני הוא להילחם בסגר באופן לא אלים, זו זכותו של העם הפלסטיני להתנגד לכיבוש".

אין מחלוקת על כך כי כשמנהיגי חמאס באמת רוצים, הם יכולים לשלוט ב"רצון העם". עובדה: ביום שישי בשבוע שעבר [19 באוקטובר], בעקבות החלטת הקבינט הביטחוני-מדיני להגדיל את אזור החיץ בין הגדר לשטח הרצועה, פעלו כוחות חמאס לשלוט בהפגנה ולשמר אותה על אש נמוכה. לדברי גורמים ביטחוניים, הפגנת יום שישי שעבר הייתה מהרגועות ביותר בחודשים האחרונים. אנשי חמאס עמדו ליד הגדר כדי לוודא שמפגינים לא חוצים אותה לתוך שטח ישראל.

לנוכח האילוצים ובהיעדר הסדרה רחבה, בישראל ובעזה מכנים את ההבנות האחרונות "חצי-חצי". מצד אחד מנהיגי חמאס מתעקשים שההפגנות יימשכו אבל בהיקף קטן יותר ורחוק מהגדר, ומצד שני ישראל ומצרים יזרימו לעזה מקורות אנרגיה, חומרי גלם ומזון. מצרים גם הבטיחה הקלות משמעותיות ליוצאים דרך מעבר רפיח.

ההבנות בעצם כבר מתקיימות בשטח הלכה למעשה. ביום שישי בבוקר, 26 באוקטובר, דווח כי מצרים גיבשה הבנות בין ישראל לחמאס להקלה בסגר בתמורה להפסקת האלימות ובלוני התבערה. הן מאפשרות למנוע מערכה נוספת בין הצדדים, ומעבר לכך הן מאפשרות למשוך זמן עד שלפחות אחד המכשולים להסדרה רחבה יוסר. טקטיקת משיכת הזמן מאפשרת להפחית את המתיחות בגבול ומונעת מסיר הלחץ בעזה להתפוצץ, בתקווה שעמדת אבו מאזן תשתנה.

במצרים לא מאמינים שאבו מאזן יחזור בו מסירובו ויתמוך בהסדרה, והוא ככל הנראה גם לא יאות להכניס את הרשות לרצועה. במקביל, מעריכים במצרים שימי מנהיגותו ספורים וכי בעתיד הקרוב יתחוללו שינויים דרמטיים ברשות הפלסטינית.

התקווה המצרית היא שחמאס וישראל ידבקו ב"כללי המשחק" הנוכחיים, ואף אחד מהארגונים הסוררים בעזה לא ידחוף אותם לעימות לא רצוי. אמנם, משיכת הזמן נמשכת כבר יותר מ-11 שנים כי אף אחד מהצדדים אינו מוכן לרדת מהאילן שטיפס עליו. בחמאס האמינו שיוכלו לנהל את עזה ולהילחם במקביל ב"אויב הציוני", וישראל האמינה שסגירת הרצועה תפיל את הארגון המאיים עליה בגבולה הדרומי. דבר מזה לא קרה. באין פתרונות קסם, מצרים מבינה שכל מה שאפשרי כעת הוא למשוך עוד זמן, בבחינת או שהכלב ימות או שהפריץ ימות לפניו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

נפתלי בנט הוא נזק במשרד הביטחון
שלומי אלדר | | פבר 25, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
גורלו הפוליטי והאישי של נתניהו תלוי על בלון
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | פבר 13, 2020
חמאס לנתניהו ובנט: לא מפחדים ממלחמה
שלומי אלדר | עזה | פבר 12, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020