בראשית מאי, כשהעולם עצר את נשימתו בציפייה לפסגת טראמפ-קים בסוגיית הגרעין, וניסה לעכל את החלטתו של נשיא ארה״ב לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, ננעל בז'נבה מפגש בינלאומי שעסק באותו נושא. נציגים מעשרות מדינות בחנו במשך כמה ימים את ההכנות לכנס החמש-שנתי של האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני (NPT), שייערך בשנת 2020. כמו תמיד, נציג מצרים תקף את ישראל על סירובה לחתום על האמנה. שגריר איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א), רזא נג'אפי, ניצל את ההזדמנות לנגח את ארצות הברית על שיתוף הפעולה הגרעיני עם "המשטר הישראלי". סוכנות הידיעות האיראנית דיווחה שנג'אפי הדגיש את דבקותה המלאה של ארצו בהתחייבויותיה לאמנה.
כמו תמיד, ישראל השקיפה על המחזה ממרומי היציע. כך היה גם ביולי שעבר, כש-122 מדינות חתמו על אמנה האוסרת על שורת פעילויות הקשורות לנשק גרעיני, כמו ניסיונות לפתח, לבצע ניסויים, להפיק, להפיץ ולאגור כלי נשק אלו. כמובן שתשע המדינות בעלות הנשק הגרעיני בעולם לא חתמו על האמנה. גם שמה של ישראל, שאינה חברה במועדון הזה, נעדר מרשימת המדינות החתומות על האמנה. איראן חתמה.
