"הנשיא מקריא את נאומו של ראש הממשלה", זו הייתה התגובה הפופולריות ביותר בירושלים לאחר נאומו של הנשיא דונלד טראמפ [8 במאי] בו הכריז על יציאתה של ארה"ב מהסכם הגרעין שבין איראן למעצמות. קשה לתאר את שכרון החושים בסביבתו של ראש הממשלה נתניהו ובקרב שרי קואליציית הימין בישראל לאחר שטראמפ הציג, בקולו, את עיקרי המדיניות לה הטיף נתניהו בשנים האחרונות באין ספור נאומיו והופעותיו בזירה הבינלאומית. האירוע נתפס כניצחון ישראלי אדיר, ממש התגשמותו של חלום נכסף שהופך למציאות תחת נשיא אמריקאי אוהד ש"מבין את המזרח התיכון" ומושפע עמוקות מנתניהו.

תגובה דומה נשמעה גם השבוע [21 במאי], מיד לאחר נאומו המכונן של שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, בו פירט את הדרישות של ארה"ב מאיראן בתחום הגרעין, אבל לא רק. נכללו בו גם דרישות שנשמעו מזה זמן מצדה של ההנהגה הישראלית, ובכללן הדרישה החד משמעית ליציאת הכוחות האיראניים מסוריה. מעורבותה הצבאית של איראן בסוריה נמצאת במוקד ההתחממות הניכרת בגזרה זו, שהגיעה עד התנגשויות צבאיות ישירות, לראשונה בהיסטוריה, בין ישראל לאיראן על ומעל אדמה סורית. גם הפעם, נשמעו אותן זמירות מוכרות בירושלים: פומפאו מקריא את עיקרי מדיניותה של ישראל, התרברבו המתרברבים. אלא שהפעם יש גם גרסאות אחרות.

גורם ביטחוני בכיר ביותר אמר השבוע לאל-מוניטור את הדברים הבאים: האמריקאים החליטו ללכת בכל הכוח על הראש של המשטר האיראני. 12 הדרישות (שהציג פומפאו) הן נון-סטארטר מבחינת האיראנים, והאמריקאים יודעים את זה היטב. פומפאו לא אמר את זה במפורש, אבל ברור שוושינגטון מכוונת לחילופי שלטון בטהרן, ובמלוא העוצמה. לדברי הגורם, מדובר באינטרס אמריקאי ישיר ולאו דווקא בהיענות לצרכיה של ישראל. אנחנו לא לגמרי בתוך הסיפור הזה, אמר הגורם, אנחנו יודעים לדאוג לעצמנו ומעמדנו אינו בסכנה. האמריקאים מודאגים באשר לשאר בעלות בריתם במזרח התיכון. אם תעקוב רגע אחרי המפה תראה שאין כמעט מקום במזרח התיכון ומחוצה לו בו האיראנים לא מסכנים את בעלות בריתה או את האינטרסים של ארה"ב.