בנימין נתניהו נתפס כמנהיג כל יכול הנהנה מציבור תומכים ומאמינים גדול שילך אחריו באש ובמים. ה"ביביסטים" נשבעים בשמו, מתעלמים מחקירות המשטרה והמלצותיה ורואים בכל אלה ניסיונות לא לגיטימיים להדיח ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי הציבור. הם עוצמים עיניהם בפני עדי המדינה, הראיות הנערמות והעדויות המצטברות, ומתאחדים סביב המנהיג באש ובמים. הנחת העבודה של המשקיפים הפוליטיים בישראל הייתה, עד לאחרונה, כי נתניהו נהנה מ"ציבור שבוי", המכושף או מהופנט על ידי מנהיגו ויתמוך בו ללא תנאי בכל מקרה.
אירועי השבוע שעבר, בהם התקפל נתניהו במהירות שיא אל מול קהל תומכיו בסוגיית גירוש מסתנני העבודה מישראל, הפכו את הנחת העבודה הזו על פיה. השאלה הנשאלת כעת היא מה קדם למה - האם תומכי נתניהו מהופנטים על ידו, או שמא מדובר במצב הפוך בו נתניהו הוא המכושף ומהופנט על ידי קהל ה"בייס" הפוליטי שלו? האם נתניהו הוא המנהיג אחריו הולך ציבור ענק בעיניים עצומות במשך שנים ארוכות, או שמדובר בעצם במנהיג המתאים את עצמו לציבור מסוים, בודק את כיוון הרוח ומצב הרוח של הציבור הזה על בסיס יומי ומתווה בהתאם לכך את דרכו?
