ישראל פולס

כשהרמטכ"ל הזהיר את הממשלה ממלחמה

p
המחבר
בקצרה
חמאס לא צריך עכשיו עוד סבב לחימה נגד ישראל, אבל ברירה אין לו. זו הסיבה שהרמטכ"ל הזהיר את הממשלה באופן מפורש השבוע, ונתניהו יצטרך להחליט מה מפחיד אותו יותר: חזרת הרשות הפלסטינית לרצועה והפיכת אבו מאזן לפרטנר, או פיצוץ צבאי בעזה.

רוחות המלחמה הנושבות מעל רצועת עזה קיבלו ביום ראשון בבוקר [4 בפברואר] חיזוק משמעותי כשהרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, התייצב בישיבת הממשלה והתריע מפורשות: רצועת עזה נמצאת על סף קריסה ומשבר הומניטרי מחריף, התדרדרות נוספת עלולה לגרום לעימות צבאי בין ישראל לחמאס עוד השנה, למרות ששני הצדדים אינם מעוניינים בו. על ישראל לבצע צעדים משמעותיים כדי למנוע את קריסת הרצועה.

למחרת, האשים שר המודיעין הישראלי, ישראל כץ, את שר הביטחון אביגדור ליברמן ואנשיו, בכך שהם "מסתובבים בעולם ומגייסים כסף למען חמאס". כץ הגה את תכנית האי המלאכותי שאמור לקום מול עזה ולשחרר את הרצועה מתלותה בישראל. הוא מטיף בשנים האחרונות להשלמת ההיפרדות המוחלטת מהרצועה והטלת האחריות על המתרחש בה על חמאס, מצרים ושאר העולם. מדיניות ליברמן מנסה להנציח, לדבריו, את שלטון חמאס ברצועה ותלותו בישראל.

מאחורי ההצהרות הללו מסתתרת דרמה המשולבת, כנהוג במזרח התיכון, גם בכאוס. בתחילת השבוע פורסם בניו יורק טיימס כי ישראל ביצעה בשנתיים האחרונות לפחות מאה תקיפות אוויריות בתוך סיני, כנגד לוחמי דאע העושים שמות בצבא המצרי ומאיימים לערער את היציבות בחצי האי. על פי הפרסום, נשיא מצרים עבדל פתאח א-סיסי נתן את אישורו האישי לתקיפות הללו, שסייעו לצבא המצרי להחזיר לעצמו את השליטה בשטח. התקיפות בוצעו באמצעות מטוסי קרב, מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, נשמרו תחת מעטה חשאיות כבד ולפעמים אף דימו המטוסים הישראלים מסלולי חזרה דרומה, כדי לייצר את הרושם שמדובר במטוסים מצריים. בתקיפות הומחשה העליונות הצבאית המוחלטת של ישראל באזור, תוך היכולת להשתמש במודיעין מדויק ולתרגם אותו לתקיפה קטלנית כמעט בו זמנית.

בישראל לא מתייחסים לפרסום הזה והצנזורה הצבאית מטילה איפול כבד על פרטים הקשורים בו. השר נפתלי בנט, החבר בקבינט המדיני-ביטחוני, הסתפק ביום ראשון באמירה המעורפלת ש"ישראל לא ממתינה שהאויב שלה יגיע לגדר, אנחנו פועלים מול האויבים הרחק מהגדר...ולא מגבילים עצמנו מלפעול בשום מקום".

מבלי להיכנס לפרטים, אין ויכוח כי הברית הביטחונית בין ישראל למצרים מעולם לא הייתה עוצמתית יותר. זה כנראה מה שאפשר לבנימין נתניהו להתל בנשיא א-סיסי פעמיים רצופות בשנתיים האחרונות. תלותה של מצרים בישראל הולכת וגוברת וסיסי לא יעז לסכן את הברית הזו, מעריכים משקיפים במזרח התיכון.

הפעם הראשונה בה היתל נתניהו בנשיא המצרי אירעה במגעים לצירוף המחנה הציוני לממשלה והשקת מהלך מדיני אזורי נרחב לפני כשנתיים [2016]. הנשיא סיסי נטל חלק פעיל במגעים הללו ואף הזמין את ישראל לוועידה אזורית בנאום פומבי. אלא שאז הלכו כולם לישון עם יצחק הרצוג כשר החוץ, והתעוררו למחרת עם אביגדור ליברמן כשר ביטחון. סיסי נדהם. "האם אתה משחק איתי?", שאל אז את נתניהו, שמיהר להרגיע אותו, כך לפי מקורות מדיניים.

כעבור כמה ימים, במסיבת עיתונאים משותפת של נתניהו וליברמן, סופקה הסחורה שהובטחה לסיסי: נתניהו חזר על מחויבותו לפתרון שתי המדינות, ליברמן מלמל משהו בזכותה של יוזמת השלום הסעודית-ערבית. לשני הצעדים הללו, היה נתניהו אמור לצרף שני צעדים משלימים בשטח: הקפאת בנייה שקטה מעבר לגדר ההפרדה, והעברת שטח לטובת הפלסטינים, משטחי C (שליטה ישראלית מוחלטת) לשטחי B (שליטה פלסטינית-ישראלית משותפת). עניין ההקפאה בוצע, פחות או יותר. העברת השטח טורפדה בקבינט כשנתניהו עורק ועובר לצד של נפתלי בנט ברגע האחרון. היוזמה האזורית לא יצאה לפועל. הנשיא סיסי הבין, באיחור, שהוליכו אותו שולל.

עכשיו התרחש הסיבוב השני: כשהמצרים התניעו, בגיבוי קושנר-גרינבלט ואיחוד האמירויות, את מהלך הפיוס בין הרשות הפלסטינית לחמאס ברצועה וחזרת אבו מאזן לניהול העניינים, הבטיח ראש הממשלה נתניהו לסייע לרעיון. "לא היינו הולכים על המהלך הזה אלמלא אמר לנו נתניהו באופן מפורש שהוא בפנים", אמר לאחרונה גורם מצרי בכיר לאל-מוניטור. תמיכת ישראל בפיוס הפלסטיני מאחורי הקלעים פורסמה גם במאמר באל-מוניטור.

ואז המהלך יצא לדרך בקול תרועה רמה והמצרים השקיעו בו את כל מה שהיה להם. עכשיו הוא תקוע. אחת הסיבות, על פי עדויות גורמים בכירים המעורבים במהלך, היא ההתהפכות של נתניהו. אחרי שהבטיח לסייע, התחרט ונעלם. כמעט כרגיל.

לדברי גורמים אמריקאים ודיפלומטים העוקבים אחר המהלך, ישראל מנסה עכשיו לבלום את אבו מאזן ולשכנע אותו להקשות את ידו על חמאס, בעוד בעבר הבטיחה לעשות את ההיפך. בעוד הזעם בקהיר גובר, הדליף מישהו את סיפור התקיפות האוויריות של ישראל בסיני ומבוכתו של א-סיסי הפכה לבעיה אמיתית.

דווקא מערכת הביטחון הישראלית כן מחוברת למהלך הפיוס, כפי שהשתקפו הדברים במרומז בדברי הרמטכ"ל. בצה"ל, כמו גם בקהיר, הופתעו ממדיניותו ומהלכיו של יחיא סינוואר, הבוס החדש ברצועה. "חששנו שיהיה צורך לכופף את סינוואר", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "אבל התברר שהסינוואר שהכרנו נשאר בכלא הישראלי. סינוואר שהגיע לרצועה, הוא איש אחר לגמרי". כמעט כולם הופתעו ממידת הפרגמטיות של המנהיג הפלסטיני החדש, מהעובדה שהבין את מגבלותיו של חמאס והחליט לתמוך בחזרתה של הרשות הפלסטינית לרצועה. "סינוואר לא רוצה להיות רק מלך הרצועה, הוא רוצה להיות מלך פלסטין", אומרים גורמי מודיעין ישראלים בכירים, "הוא מבין שבמסגרת התהליך חמאס יצטרך לשנות את פניו".

כעת ניצב סינוואר בפני שוקת שבורה. מהלך הפיוס תקוע, חמאס משלם את המחיר אבל לא מקבל סחורה. הרטוריקה שלו משתנה בשבועות האחרונים, כמו גם רוחות המלחמה שמתחילות לנשב בסביבה. הדבר האחרון שחמאס צריך עכשיו, זה עוד סבב לחימה נגד ישראל. מצבו רע בהרבה מכפי שהיה ערב "צוק איתן" [2014]. מצד שני, ברירה אין לו. זו הסיבה שהרמטכ"ל הזהיר את ממשלת ישראל באופן מפורש השבוע.

המלחמות הקשות ביותר הן המלחמות המיותרות. נתניהו צריך להחליט מה מפחיד אותו יותר: חזרתה של הרשות הפלסטינית לרצועה והפיכתו של אבו מאזן לפרטנר, או פיצוץ צבאי בעזה. יכול להיות שהעובדה שהאמריקאים ממשיכים לקדם את תכניתם המדינית מדרבנת אותו עכשיו לטרפד את מהלך הפיוס ברצועה, כדי למנוע היתכנות של חידוש המשא ומתן המדיני. הרמטכ"ל הבהיר השבוע, שטרפוד כזה יכול לעלות לישראל ביוקר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept