השבוע נפלו כמה וכמה דברים גדולים בישראל ובשטחים הכבושים; הקביים שתמכו בתהליך השלום הצולע נפלו מידיהם של שני האישים שנשענו עליהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) איבדו שליטה על ניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נתניהו ודוברי הממשלה לא יכולים יותר למחזר את הטיעון שלפיו "המכשול לשלום הוא סירובו של אבו מאזן להכיר בישראל כמדינת העם היהודי". מנגד, בפרוס השנה ה-25 להסכם אוסלו, אבו מאזן לא יכול יותר לטעון בפני הציבור הפלסטיני שההשקעה שלו באופציה המדינית מניבה דיבידנדים. גורם ישראלי שביקש להישאר בעילום שם, אמר השבוע לאל-מוניטור כי אם ממשלת הימין תישאר בשלטון, אבו מאזן יבקש בקרוב מאוד מהאו"ם להכיר בפלסטין כמדינה תחת כיבוש זר.
מרכז הליכוד, הגוף החזק ביותר של מפלגת השלטון החליט פה אחד ביום ראשון (31 בדצמבר) למחוק את עשרות החלטות האו"ם נגד הכיבוש, לקרוע לגזרים את ״מפת הדרכים״ של הנשיא ג׳ורג׳ בוש הבן, ולגנוז את נאום בר-אילן של נתניהו שהכיר בפתרון שתי המדינות. רוב גדול של שרי הליכוד וחברי הכנסת של המפלגה הרימו ידיהם בעד ההחלטה המחייבת את נבחרי המפלגה לפעול להחלת החוק הישראלי בגדה המערבית ולאפשר בנייה חופשית ב"מרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון". בכך הם גם קרעו לגזרים את המסכות מעל פניהם של נתניהו ואבו מאזן.
