ישראל פולס

נתניהו ואבו מאזן מאבדים שליטה, ושוברים את הכלים

p
המחבר
בקצרה
ישראל והרשות הפלסטינית כבר לא מסוגלות לנהל את הסכסוך ביניהן, מה שמוביל להסרת מסיכות הדיפלומטיה בשני הצדדים: שרי הליכוד מדברים בחופשיות על סיפוח השטחים הכבושים, וברמאללה מתכוננים לבקש מהאו״ם הכרה בפלסטין כמדינה תחת כיבוש זר.

השבוע נפלו כמה וכמה דברים גדולים בישראל ובשטחים הכבושים; הקביים שתמכו בתהליך השלום הצולע נפלו מידיהם של שני האישים שנשענו עליהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) איבדו שליטה על ניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נתניהו ודוברי הממשלה לא יכולים יותר למחזר את הטיעון שלפיו "המכשול לשלום הוא סירובו של אבו מאזן להכיר בישראל כמדינת העם היהודי". מנגד, בפרוס השנה ה-25 להסכם אוסלו, אבו מאזן לא יכול יותר לטעון בפני הציבור הפלסטיני שההשקעה שלו באופציה המדינית מניבה דיבידנדים. גורם ישראלי שביקש להישאר בעילום שם, אמר השבוע לאל-מוניטור כי אם ממשלת הימין תישאר בשלטון, אבו מאזן יבקש בקרוב מאוד מהאו"ם להכיר בפלסטין כמדינה תחת כיבוש זר.    

מרכז הליכוד, הגוף החזק ביותר של מפלגת השלטון החליט פה אחד ביום ראשון (31 בדצמבר) למחוק את עשרות החלטות האו"ם נגד הכיבוש, לקרוע לגזרים את ״מפת הדרכים״ של הנשיא ג׳ורג׳ בוש הבן, ולגנוז את נאום בר-אילן של נתניהו שהכיר בפתרון שתי המדינות. רוב גדול של שרי הליכוד וחברי הכנסת של המפלגה הרימו ידיהם בעד ההחלטה המחייבת את נבחרי המפלגה לפעול להחלת החוק הישראלי בגדה המערבית ולאפשר בנייה חופשית ב"מרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון". בכך הם גם קרעו לגזרים את המסכות מעל פניהם של נתניהו ואבו מאזן.   

החלטת מרכז הליכוד משחקת לידי מחנה הסירוב הפלסטיני בדבר חוסר התוחלת של האופציה המדינית. נאומיהם של שרי הליכוד בכינוס המרכז, כמו הכרזתו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כי "הליכוד יחיל את הריבונות על יהודה ושומרון", מחזקים את הטענה לפיה הדיבורים של נתניהו ואבו מאזן על פתרון שתי מדינות הם עורבא פרח. איך הפלסטינים צריכים להבין את הצהרתו של שר התיירות יריב לוין לפיה ״ארץ ישראל כולה  שלנו ואנחנו נחיל את הריבונות שלנו על כל חלקי הארץ"? בין כמה אולפני טלוויזיה היה שר המדע והחלל אופיר אקוניס מרחף כדי לנגח את הרשות הפלסטינית אילו שר המדע והחלל ברשות היה מודיע ברבים כי "מתווה שתי המדינות מת… הארץ הזאת היא שלנו, מאז ולתמיד"?

את החותמת של משרד החוץ לתעודת הקבורה של מדיניות שתי המדינות לשני עמים, העניקה סגנית השר ציפי חוטובלי. "אחרי שנים של מאבק בחלוקת הארץ וברעיון הקמת מדינה פלסטינית", אמרה סגניתו של נתניהו, "הגיע הזמן לומר באופן חיובי שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהריבונות הישראלית״. ראש הממשלה העדיף אמנם להיעדר מישיבת המרכז, אך רעם שתיקתו לנוכח דבריהם של שריו וסגניתו פרץ את קירות המוקטעה. ההסכמה בשתיקה הזאת הוציאה את שארית האוויר שנותרו בגלגלי התהליך המדיני, בעקבות הצהרת ירושלים של הנשיא טראמפ. "פתרון שתי המדינות" הגווע נהפך באופן רשמי ופומבי לעלה תאנה מיובש. אין יותר ביכולתו להסתיר את מפעל ההתנחלויות שפורח מתחת לסיסמה שאבד עליה כלח.

אם לא היה די בכך, תיקון חוק "ירושלים מאוחדת" שעבר בכנסת ביום שלישי (2 בפברואר), תקע מקל נוסף בגלגליהם של צמד מנהלי הסכסוך. החוק הקובע כי מסירת שטחים מהעיר במסגרת של הסכם מדיני תחייב אישור של 80 חברי כנסת, כולל אמנם סעיף שמאפשר לבטלו ברוב של 61 ח"כים. אך בימים של חוסר אמון מוחלט בין הצדדים, כל נגיעה בירושלים נחשבת להטרדה פוליטית בלתי נסלחת. גם כזו שאין לה שום השלכות מעשיות. כל התגרות קלה מערערת את הסטטוס קוו הישן והטוב של נתניהו ואבו מאזן. 

שתי נשים, נערה פלסטינית ופוליטיקאית ישראלית, מילאו בימים האחרונים את תפקיד הילד שצועק כי המלך הוא עירום. סטירת לחי שהנערה הפלסטינית בת ה-16, עהד תמימי, החטיפה לקצין ולחייל בכפר נבי סלאח חשפה את חוסר האונים והמעש של הרשות הפלסטינית בראשותו של אבו מאזן. תמימי עשתה לישראלים מה שראשי הרשות הפלסטינית אינם מעזים לעשות. היא סטרה על פניהם. בהעדר יכולת להציג הישגים בעזרת הכלים המדיניים שבהם השתמש עד כה, אבו מאזן נאלץ לשבור את הכלים. את פניה של שנת 2018 קידם המנהיג הפלסטיני בהבטחה לנקוט מדיניות חדשה נגד הכיבוש הישראלי. הוא הטיל את האחריות על נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, שמעניק לטענתו חסות למדיניות הקולוניאליסטית של ישראל ונותן גט כריתות למתווך האמריקאי. בתגובה, ממשל טראמפ איים לפגוע בפלסטינים בכיסם על ידי קיצוץ בסיוע האמריקאי. 

שרת התרבות מירי רגב הפיצה לפני שבועיים מכתב שבו תהתה כיצד אפשר לחתום ביד אחת על הסכם שמפריד בין מדינת ישראל ל"יהודה ושומרון", "בעוד שבידנו השנייה אנו דורשים מהעולם שיכיר דה-פקטו בזכותנו על ירושלים המאוחדת ואף יעביר את השגרירויות לבירת ישראל". מחאתה של רגב, מליצת היושר הראשית של נתניהו, מתייחסת להסכם ״ENI CBCMED״ לשיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון. ההסכם, שמבטיח מענק של עשרות מיליוני יורו לפרויקטים הכוללים שיתוף פעולה עם 14 מדינות אגן הים התיכון שאינן חברות באיחוד, כולל הרשות הפלסטינית, מחריג פרויקטים ישראלים שמקורם מעבר לקו הירוק.

רגב קראה לחבריה בממשלה "להבהיר את עמדתנו הצודקת ולא להתפשר עבור קבלת תקציב קטן של האיחוד האירופי״. אך השרים העדיפו את התקציב ברוב מוחץ. אלה אותם שרים שכעבור כמה שעות קראו בלהט לספח את "יהודה ושומרון" ולהקים עוד התנחלויות.

הנשיא ביל קלינטון כבר אמר כי "זו הכלכלה, טמבל". כעת, כשנותרו רק שברים מהכלים המדיניים, אולי מה שיחלץ את שני העמים מהמשבר יהיו כלים כלכליים. הבעיה היא שבבית הלבן יושב היום אלוף העולם בשבירת כלים.

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X